ארבע אמות של הלכה שיעור 5
האם מותר להשתמש בטלפון כשידוע שהחברה עובדת בשבת, האם מותר להשתמש בתחבורה ציבורית כאשר יודעים שהחברה אינה שומרת שבת? האם מותר לקנות בחנות ביום חול כשהיא פתוחה בשבת? כיצד עושים את הסביבה יותר קדושה. שיעורו השבועי של הרב יהודה לייב נחמנסון בהלכה באתר הללויה.
שלום וברכה לכל הצופים היקרים הנכבדים והמהוללים של האתר הנכבד והמהולל הללויה
אנחנו רוצים לעסוק היום בכמה נושאים ולא בנושא אחד אבל בקצרה.
בעל הבית לא צדיק גמור…
נושא ראשון – אדם אחד בא ושואל שאלה כזאת. אני עובד אצל בעל הבית ובעל הבית שלי רמאי חבל על הזמן עובד על הלקוחות שלו. ומה אתה עושה אצלו – אני שוטף רצפות אצלו, האם אני יכול לעבוד אצלו הרי אני מסייע לו?
התשובה היא בכללות וזה תשובה שקשורה להמון נושאים, מסייע זה כשאתה מסייע באותו עניין. כאשר אתה רק עושה דבר עקיף זה לא נחשב כמסייע אם אתה מסייע באותו עניין של ההונאה שהוא עושה, אז הדבר הזה הוא אסור בהחלט ואתה יכול לסייע לו כי התורה אומרת אסור לסייע וחזל אומרים אסור לסייע בדבר עבירה אפילו אם הוא יפטר אותך וייקח מישהו אחר זה לא אכפת לאף אחד העיקר שלך לא תעבר דבר עבירה. אבל כאשר מדובר שאתה רק עובד צדדי ישנם עוד הרבה מאוד דברים שנעשים על פני הגלובוס ואם במדינה שהם לא לרוח כל בני האדם שנמצאים כאן ולמרות כך אנחנו משתמשים בשירותים השונים שהם מעניקים בגלל שנוח לנו. למשל, יהודי שומר תורה ומצוות לא נוח לו שחברות הפלאפון עובדות בשבת ונותנות שרות לכולם. הם היו מוכנים שיהיה שם מספר חירום שיעביר מה שקשור לפיקוח נפש כך הם היו מעוניינים. אבל האם בגלל זה הם לא ישתמשו בפלאפון במשך השבוע? יהודים שומרי תורה ומצוות היו מעוניינים שלא יהיו בשבת תחבורה ציבורית ולו בגלל זה הם לא נוסעים באוטובוסים ומוניות שירות בגלל זה? יש דבר שאני אסור לי לסייע בצורה ישירה על העניין אבל שאני עושה את זה בצורה עקיפה אז זה מותר.
וכאן המקום לענות על שאלה כללית מאוד שהרבה שואלים. יש חנות שעובדת בשבת האם מותר לי לקנות בה? התשובה היא כן ולא. על פי ההלכה שאתה קונה ביום חול בחנות שעובדת בשבת, קשה למצוא את הסעיף בשולחן ערוך שאומר שהדבר הזה אסור. היא עובדת בשבת ואתה קנית ביום חול מה הבעיה. אבל יש את הדבר הזה שנקרא לשמור את הדת, את הקדושה של השבת בלפחות במרחב הציבורי. וכאן יש מקום לעשות לאדם שמאמין בה’ ואוהב את התורה ואוהב את השבת, אדם שאכפת לו מקדושת השבת ויש לו אפשרות לחזק מישהו ששומר שבת ויש לו אפשרות לא לחזק מי שלא שומר שבת הוא בטח יבחר במי ששומר שבת. אני זוכר שהייתי צריך לקנות פעם איזה מוצר בבילו סנטר ושם לדאבוננו עדיין יש חנויות שפתוחות בשבת. דרך אגב הסיבה לכך הרבה פעמים בגלל שבעלי חנויות הם לא יהודים הם ערבים ורק מכניסים את העובד היהודי אבל אפשר ללמד קצת זכות על עם ישראל אלא הבעלים שלהם הם לא יהודים והוא דוחף אותם לעבוד ככה. בכל מקרה אני הרמתי טלפון לפני כן ושאלתי אם החנות עובדת בשבת זו הייתה חנות נעלים והמוכר אמר שהחנות לא עובדת בשבת. שאלתי עד מתי פתוח אמרו לי עד שבע הגעתי אחרי כמה שעות ואז שמעתי את אחת המוכרות אומרת שבעל הבית אסף את כל העובדים ואמר להם שבזכות זה שהם לא פותחים בשבת הוא היה יכול לענות בכנות למי ששאל היום אם הם פתוחים בשבת. ואני שמעתי את זה מאחורי הגב ואתה רואה עד כמה זה כשאתה מראה שאכפת לך שהחנות פתוחה בשבת זה משפיע על בעלי העסקים ולכן אני לא יכול להגיד שאסור כשאדם נמצא בשעת הדוחק ואין חנות שלא פותחת בשבת אז בוודאי שמותר לקנות בחנות שפותחת בשבת גם אם הבעלים יהודי. אבל אם יש אפשרות לשמור את הכניסה של השבת גם במדינה הזאת היה ראוי שימנע אבל זה לא דבר מוחלט כאן וזה גם מה שעניתי לאותו שוטף, רמאים ושקרנים יש בכל תחום אתה אל תעזור לרמיה ולשקר אבל בהחלט מותר לך לעבוד במקום שהעבודה שלך היא לא סיוע ישיר לשקר ולרמייה שהם עושים.
הפתעות בסיום העבודה
נקודה שניה, שאלה שניה שאני רוצה להתייחס אליה זה הנושא של ויכוחים שיש כשאדם מזמין שיפוצניק לבית ופתאום זה כן כלול וזה לא כלול, לא היה חוזה ומה עושים עכשיו. במקרה כזה שלא היה חוזה יש כמה דעות בפוסקים. יש דעה שאומרת, תתן מחיר בינוני של אותם אמנים שעוסקים בתחום זה. למשל הבאת שרברב עשה טיפול בצנרת, לא סיכמתם על מחיר מראש. דורש ממך מחיר לא נורמלי אז אתה הולך ובודק שלושה סוגי מחירים, המחיר הגבוה, הנמוך והאמצעי. יש כאלו שטוענים המחיר האמצעי. להלכה נפסק המחיר הנמוך. כלומר ברגע שהדבר לא נקבע, אני אחדד את מה שאני אומר. באתי לעשות איזה עבודה. והעבודה הזאת בכלל לאדם שעשה את העבודה, אני הזמנתי להרכיב ארון בבית של מישהו. הרכבת הארון עלתה 1000 ₪. בעלת הבית כמו כל יהודיה טובה מבקשת גם לסדר המתלה פה בבקשה, אתה יכול בבקשה אתה יכול בבקשה ויש לה איזה שמונה דברים שהיא הכינה כשיבוא אדם עם מקדחה בידיים. אני עושה את הדברים ובסוף אומר בבקשה עוד 300 ₪ אני עובד פה עוד 45 דקות ועושה פה אמנות ומרכיב כונניות…לא, היא אומרת, חשבתי שזה בדרך אגב. דרך אגב זה שנסעתי במכונית על הכביש ולקחתי טרמפ. אבל אני כבר עשיתי פה כמה וכמה תחנות, מונית כל תחנה שהיא עושה היא לוקחת עוד כסף מה אתה רוצה? אז קודם כל הוא צודק האמן הזה, כל פעולה שאדם עושה לך גם אם אתה חשבת שהיא בחינם אתה צריך לשלם לו, זה כלל אחד ותכניסו את זה טוב לראש. השאלה כמה צריך לשלם לו. הוא אומר אם מזמינים אותי לבית לעשות כוננית אני לוקח 150 ₪, עוד כוננית עוד 70 שח בקיצור מגיע לעוד 500 ₪ על כל העבודות האלו. בקיצור זה לא היה ברור, יש אנשים שברגע שמגיע אליהם נגר להרכיב להם ארון אז הוא כבר צריך לתקן להם כל מיני דברים במקרה הזה אם אתה לא אמרת במפורש תשמעי אני לוקח על זה כסף לפני שהתחלת לעבוד, אתה תוכל לגבות על זה לפי דין רק את המחיר הכי נמוך שאנשים לוקחים על זה. אתה יכול לקחת הנמוך אם לא אמרת לה שעל זה אתה לוקח כסף. אם אתה אומר לה זה יהיה בתשלום אז במקרה הזה אתה יכול לדרוש כמה שאתה רוצה,אפילו את המחיר הכי גבוה. אתה לא יכול לדרוש מליון דולר על מסמר ששמת בקיר אבל אם מקובל בשוק לקחת סכום יותר מאשר נמוך או בינוני אז זכותך כי היא קיבלה את זה על עצמה את התשלום אחר כך היא תגיד לא התכוונתי לזה זה כבר בעיה שלה. אז מה יעשה בית הדין כשיבואו לפניו והם יבדקו את כל המחירים ואם הוא ידרוש את המחיר הגבוה זה זכותו. אבל אם לא היה ברור שהוא ידרוש את התשלום וזה דבר שאנשים לא מקפידים עליו והוא לא אמר בצורה ברורה שהוא ידרוש תשלום אז הוא יוכל לקחת את המחיר הכי נמוך. וכאן אומר החפץ חיים דבר מאוד נחוץ גם בדוגמא שהוא לא אמר את המחיר בהתחלה, הוא לא אמר שהוא רוצה כסף וזה דבר שאפשר היה לחשוב שהוא עושה את זה בחינם אע”פ כן אם אתה רוצה להיות חסיד אתה תתן לו את המחיר הכי גבוה שיש. אי אפשר לדרוש ממך יותר מהמחיר הנמוך אבל במידת חסידות שתצא טוב גם לפני שמיים זה לתת את המחיר הגבוה. איפה זה מצוי הכי הרבה זה אנשים שעושים תיווך דירות לחברים שלהם או שידוך לחברים שלהם ולא משלמים להם כי זה חבר וזה עשה לי טובה. אין טובות אם אנשים אחרים לוקחים על זה כסף אז משלמים על זה ובזה אין חשבון.
התחלת עם הכיור סיימת עם כל הצנרת…
נקודה נוספת, פועל בא אלי לעשות עבודה . אצל שרברבים זה מצוי, התחיל לעבוד לפרק את הבלטות ומוצא שהכל רקוב אי אפשר להמשיך ככה את העבודה ואז בעל הבית אומר לו שמע כמה תיקח לי? לא רוצה אותך. האם הוא צריך לשלם לו על הפירוק בלטות שהוא עשה, בוודאי, כתוב בתורה, כי לי בני ישראל עבדים. עבדי הם ולא עבדים לעבדים. פועל יהודי יכול לעצור באמצע היום ולעזוב ולקבל כסף על מה שעשה עד עכשיו וימשיך מכאן פועל אחר, אם בשביל לשכור פועל אחר זה יעלה יותר כסף זה ירד מהכסף של הפועל הראשון אבל פועל הוא לא עבד והוא יכול לעזוב מתי שרוצה. אבל אני תמיד מציע לבעלי מקצוע תגידו מראש אני לא יודע מה אני אמצא מתחת לבלטות לכן אני אפרק ואני אבדוק הפירוק יעלה כך וכך אם אצטרך עוד אני אגיד לכם מה ההצעה שלי ואתם תשקלו. אבל תגיד מראש הכל. באים אנשים ואומרים אני לא יכול לעשות את זה אם אני אבוא ואגיד לאנשים זה כך וזה כך וזה כך הם יגידו לי שלום אנחנו לא רוצים לשמוע אותך. ואני עונה שזה הדרך הכי ישרה והכי הגונה להשתחרר מכל הבעיות. מכל ההיכרות שלי עם בעלי מקצוע התברר לי שאדם אחרי שהוא מעביר בצורה ברורה על מה הוא יקח ועל מה הוא לא ייקח בבירור והוא אומר הכל בפירוש בסופו של דבר אנשים מתחילים להרגיש אמינות והם לא יעזבו אותו אף פעם. מה שאין כן שאתה מנסה לעשות כסף קל על 100 ₪ או 50 ₪ מתברר שלטווח הארוך אתה מפסיד. כך שהנקודה הזאת היא חשובה מאוד.
אני רוצה לתת על זה המחשה. מספרים על איזה אנלפבית שהיה לו מחסן של תפוחי אדמה ובא מישהו ורוצה לקנות אך ההוא מפחד שירמו אותו. אז בא החכם ואומר לו אתה תעמוד על פתח המחסן וכל הפועלים שלך יעבירו שק תפוחי אדם מהמחסן אל המשאית שלי וכל שק שעובר לידנו אני שם לך מטבע נחושת של 10 אגורות לידיים אח”כ נכנס למשרד וסופרים את המטבעות נחושת ותמורת כל מטבע נחושת אני נותן לך מטבע כסף שזה המחיר האמיתי של השק. ומתחילים להעביר שקים והחכם נותן לאנלפבית עוד ועוד מטבעות עד שפתאום עלתה בראשו מחשבת זדון והוא אומר יש לי המון מטבעות ביד אני אשים קצת בשבילי בכיס. ואומר החכם, טיפש, הוא לא מבין שכל מטבע שהייתה לו ביד שווה הרבה כסף שהייתי נותן לו במשרד, בגניבה הקטנה הזאת הוא הפסיד מלא כסף. זה בדיוק המשל לגניבות קטנות אתה חושב שאתה מרוויח הרבה כסף שתרמה פה קצת תטיח שם ואתה חושב שתרוויח על ידי זה אבל אתה לא מרוויח כי זה רק כמה מטבעות נחושת בכיס אבל בטווח הארוך לא הרווחת כלום. זה מענה שעל פי ההלכה יש דברים שהם מותרים אבל אתה לא יכול להגיד שהם מומלצים.
בא אלי עובד אומר לי יש אנשים שלוחצים אותי ומבקשים תוריד תוריד ואני מוריד ואח”כ אני מתחיל לחשוב איך אני מחזיר לעצמי את מה שהם הורידו לי על הפרט הזה אז אני מוסיף להם על הפרט ההוא והשני האם זה מותר? אז אני אומר אם לא סגרת איתם אז זה מותר אבל בתכלס אם לא חשבת שזה המחיר שתתן על הכל אז אתה רמאי כי מזה לא תרוויח ובטווח הארוך אתה תפסיד.
בא אדם אחר ושואל, לרמות גוי אני יכול ? גם לרמות גוי אסור. יש אנשים שמוצאים לעצמם כל מיני היתר, באר הגולה כותב להם “שאני בדקתי וחקרתי שלא היה בנאדם שרימה גוי ובסופו של דבר לא הפסיד מזה” כלומר התורה רוצה שתהיה ישר ולא משנה אם באופן כזה או באופן אחר אתה צריך להשתדל להיות שלם ולא לרמות אחרים.
יש אנשים שפועלים ואומרי עם עשינו עבודות לאיזה מוסד והמוסד לא משלם לנו. לא בסדר גם מוסד תורני צריך לשלם אבל אם אין לו כסף באמת אז יש מקום לשאול רב שיכול להוריד את הכסף שהמוסד חייב להם שהם יוכלו להוריד את הכסף הזה ממעשר כספים שלהם באופן כזה יהיה להם לפחות קצת פחות הפסדים כדאי לשקול את הדברים במקום להיות בכעס הרבה פעמים המוסדות התורניים נמצאים במצוקה ונכון על פי דין אתה יכול לדרוש מה שמגיע לך אבל במקרה שאתה לא רואה את הכסף אתה יכול לשאול רק ולהוריד על חשבון המעשרות כך שהכסף שחייבים לך ירד מהמעשר.
על ידי זה שאנחנו הולכים לפנים משורת הדין אז הקב”ה ילך איתנו לפנים משורת הדין וגם אם לא היינו מושלמים אז הוא יאריך אף ויעלים עיניים ובא לציון גואל ויהיה סיעתא דשמייא לכולנו ופרנסה בשפע.
