יום שישי, י”ט אדר ב’ התשפ”ד
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ארבע אמות של הלכה שיעור 6 הרב יהודה לייב נחמנסון

אנחנו מבקשים מהקב”ה שיסייע לנו לשמוח ולשמח “שמחנו כימות עיניתנו” תן לנו את העזרה את הסיעתא דשמייא תן לנו את האפשרות לשמוח בשמחה שהיא שמחה אמיתית

ארבע אמות של הלכה שיעור 6

 האם שיכור חייב לשלם על הנזק שהוא גורם?! מה דינה של מי שזרקה סוכריות בבית כנסת וגרמה לנזק? האם צריכה לשלם?! כל זאת ועוד בשיעורו השבועי של הרב יהודה לייב נחמנסון באתר הללויה

שלום עליכם לכל הצופים היקרים החשובים והנכבדים של האתר הנחמד והמיוחד הללויה!

היום בע”ה נלמד על נושא שהוא חשוב ובפרט שאנחנו נמצאים 30 יום קודם חג הפורים ובתי הדין לפחות עד חודש ניסן מלאים בסיפורי מכל מיני נזקים שקרו כתוצאה מקיום מצוות עד-דלא-ידע בצורה לא מווסתת. הסיפור שאותו אני רוצה לספר דווקא לא היה בפורים אבל יש לזה שייכות לחג הפורים.
בהרבה בתי כנסיות מקובל שכשיש חתן, שבת חתן, לפעמים זה חתן לפני חתונה, לפעמים זה חתן בשבת חתן שאחרי חתונה לפעמים מדובר בחתן בר מצווה שזורקים עליו סוכריות מעזרת הנשים. מעשה שהיה שזרקו הנשים מעזרת הנשים סוכריות וכנראה שהן עשו את זה “בחיילא יתיר” בשמחה ודיצה ולא כיוונו כמובן ח”ו אבל היה אדם שקיבל את הסוכריה ככה לתוך המשקפיים שלו והמשקפים היו עדינות ללא מסגרת וכתוצאה מהזריקה הן עפו על גבי הרצפה ושמה הן נשברו והשאלה שנשאלה היא : אמת שבד”כ אי אפשר לדעת מי זרק לאן אבל דווקא בסיפור הזה כן ידעו מי בדיוק זרקה את הסוכריה הזו שהעיפה את המשקפיים. והשאלה היתה אם במקרה כזה צריכים לשלם על הנזק שעשו בזריקת המשקפיים.

עד כמה לשמח?

וכאן אנחנו נכנסים לסוגיה שמופיעה פעמים בשולחן ערוך גם בחושן משפט וגם באור-החיים. בחושן משפט מופיעה בנזקים שעשו בחורים בשעה שיצאו לקדם פני חתן ובאור-החיים היא מדברת על מצב של אדם שהזיק תוך כדי עד-דלא-ידע של פורים. הייתי אומר את הדברים שצורה פשוטה שאם למשל אדם רוקד בחתונה ויש לפעמים בחתונה שעושים ריקודים ששמים אחד על השני את הזרועות של הידיים ועושים שורה כזאת לאורך, שתי שורות אחת כנגד השניה ואחר כך ברוחב גם כן שתי שורות. ואז אלה נכנסים ואלה יוצאים ועוד פעם ואלה נכנסים ואלה יוצאים ועושים שמח. מה קורה כאשר באחד הריקודים האלו הקדימה והאחורה יש אדם שעפו לו המשקפיים, לצורך הדוגמא, עפו לו המשקפיים ונפלו ואחד שהיה צריך לרוץ אחורנית דרך לו על המשקפיים ושבר אותם לחלוטין. האם אותו אחד שרק צריך לחשוש שיש לו מאחורי הרגליים איזה משקפיים שנשברו. אז לפי מה שכותב הרמ”א בשולחן ערוך בסימן קע”ח שלא צריך לחשוש מדבר כזה כי אנחנו נמצאים עכשיו בשמחה זה מקום שמיועד לריקודים וכאן זה דבר ברור שאם עפים דברים אנשים לקחו את הסיכון שהם נכנסים לזירה של הריקוד ולכן גם אם האדם שבר את הרגליים ברגליו הוא פטור.
זו ההלכה וההלכה הזו מלמדת אותנו כלל: שכל פעם שמדובר שהשמחה והדיצה היא כתוצאה מאיזה שמחה, זה לא משנה מה היה שם, ברגע שאתה היית מורשה לשמוח ולא להתחשב במה שקורה סביב, מורשה לרקוד מבלי להתחשב במה שקורה סביב אתה בהחלט פטור מנזקים שעשית.

מה קורה בפורים?

עכשיו השאלה היא מה קורה בפורים. בפורים היה מעשה פעם באדם שהחליט שאחרי שהוא שתה עד דלא ידע החליט שהוא צריך לעלות על השולחן זה היה בבית של חבר שלו והם עשו שם איזה התוועדות. הוא עלה על השולחן ועשה שם ריקוד עד שהשולחן נשבר באופן כזה שאי אפשר לחבר אותו בחזרה. ונשאלת השאלה האם במקרה כזה אני אבוא ואגיד שבגלל שהוא היה עסוק בשמחת הפורים אני אבוא ואגיד שהוא פטור מהנזק שהוא עשה. אז על זה על הנושא הזה של פורים שגם הוא מופיע ברמ”א בהלכות פורים כותב ה”ערוך השולחן” שקשה לנו לראות היום את השמחה שלנו כשמחה כזו של אובדן חושים שאנחנו צריכים לא להיזהר במה שאנחנו עושים. לכן הדוגמא שאני נתתי בשמחת חתן וכלה היא דווקא בריקודים כאלו של קדימה ואחורה שאופי הריקוד הוא שלא מבחינים בין מה שקורה למה שעושים. אבל ברמה העקרונית כאשר בן אדם שבר דבר בפורים אנחנו היינו דורשים ממנו לעיין האם שמחת פורים דורשת שהריקוד יהיה דווקא באופן כזה שהוא יהיה דווקא על השולחן. שמחת פורים זה לא שמחה שאתה צריך לשמח אחרים זה שמחת הנפש, שמחת הנפש שלך. אם שמחת הנפש שלך בוקעת באמת היא יכולה להיות גם על הרצפה. מה שאין כן כשמדברים על שמחת חתן אז צריכים לעשות כמה וכמה פעלולים כדי לשמח מישהו אחר. אבל בשמחת פורים יש מקום לומר שגם מי שהזיק הוא לא היה צריך להגיע למצב כזה שהוא יגיע לרמה כזאת שהוא יזיק וישבור ולכן נחייב אותו בנזק שהוא עשה אע”פ שזו הייתה שמחת מצווה. לעומת זאת בשמחת חתן וכלה זה בהחלט מקובל שאנשים רוקדים קדימה ואחורה בחתונות ואני לא הייתי צריך לחשוד בזה ואני הייתי צריך לקחת את הסיכון של מה שיארע הדבר הזה הוא נכון גם ביחס לאדם ששם את המשקפיים שלו על כסא שנמצא לידו כשישב ללמוד. בא בנאדם אחר והתיישב על הכסא והמשקפיים נשברו. האם במקרה כזה אני אבוא ואגיד שאם בא מישהו ושבר את המשקפיים הוא יהיה חייב? התשובה היא בהחלט לא. כי אין דרך בני אדם לשים משקפיים על כסא ואין דרך בני אדם לעיין האם יש על הכסא משקפים אז הוא לא צריך לחשוש.

כוס קפה שמים על השולחן!

לאידך מה יקרה אם אדם יושב לומד והוא לוקח כוס קפה והוא שם את הכוס קפה על הכסא לידו. בא בנאדם והתיישב על הכוס קפה ולכלך לו את המכנסיים והכתים אותם בצורה כזאת שאי אפשר לכבס ולתקן. מי יצטרך לשלם? זה ששם את הכוס קפה על הכסא. מכיוון שאין דרך לשים קפה על כסאות שנמצאים ליד, כסאות לוקחים יושבים, אנשים לא מוכנים שיש קפה על הכסא. אז במקרה הזה אנחנו נחייב דווקא את זה ששם את הקפה על הכסא אבל במקרה של המשקפיים על הכסא אנחנו נפתור את זה שישב על המשקפייםי כי אין דרך. ואני שוב חוזר לחתונה, מכיוון שבחתונה יש דרך לרקוד קדימה ואחורה אז במקרה כזה זה לא ייחשב דבר חריג שהוא עשה אז במקרה כזה זה לא ייחשב דבר חריג שהוא פעל, לכן לא נחייב. ונחזור למקרה של האשה שזרקה את הסוכריות והעיפה את המשקפיים של האדם וכתוצאה מזה המשקפיים נשברו. אז נחזור ונאמר שמקובל בישראל לזרוק סוכריות ומקובל שלא מסתכלים על מי זורקים, כמובן שלכוון על אדם מסויים בצורה מכוונת זה דבר שלא ייעשה. אבל כאשר אנחנו לא מכוונים וזרקנו את הסוכריות וגרמנו על ידי זה איזה נזק למישהו אנחנו בהחלט לא יכולים לבוא ולומר שהאשה הזאת חייבת משום שזה נכנס בתוך הגדרים הללו של דבר שהוא רגילות. מכיוון שזה היה רגילות של מצווה , לשמח חתן בר מצווה וכו’ אנחנו בהחלט נפתור את אותה אישה מנזקים. אנחנו באמת מציעים לכל אדם להשתדל לשמור את המעשים שהוא עושה ואולי לזרוק על שטחים פתוחים ולא דווקא על בני אדם או לזרוק בצורה עדינה יותר אבל בהחלט אנחנו לא יכולים לחייב אדם שעשה דבר מתוך שמחה כאשר השמחה ברמה הזו ובצורה הזו מקובלת.
יעזור הקב”ה שאנחנו נמצאים עכשיו בזמן הגלות שעליה נאמר “ערבה כל שמחה” ערבה מלשון ערב, ערב זה חשוב. השמחה היום היא לא שמחה אמיתית קשה להגיע היום לשמחה אמיתית ואנחנו מבקשים מהקב”ה שיסייע לנו לשמוח ולשמח “שמחנו כימות עיניתנו” תן לנו את העזרה את הסיעתא דשמייא תן לנו את האפשרות לשמוח בשמחה שהיא שמחה אמיתית ובע”ה בזכות השמחה שמחה פורצת גדר אז כל אחד ואחד יצאו מכל הבעיות והקשיים שלהם עד שהשמחה תפרוץ גם את הגדרים האלו של הגלות ונשמח כולנו בביאת משיח צדקנו ובבית המקדש השלישי בקרוב ממש.

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל