את מה לא לנקות לפסח?שיעור הכנה עם הרב נחמנסון

השבוע שיעור מיוחד לפסח. אלו מקומות לא צריך לנקות כלל לפסח. אבק זה לא חמץ וברוב המקרים גם פירורי לחם לא. כל זאת ועוד בשיעור השבועי בהלכה של הרב יהודה לייב נחמנסון באתר הללויה.

שלום עליכם, לכל הצופים הנכבדים והמהוללים של האתר החשוב והיקר והקדוש הללויה.

אנחנו נמצאים בתוך ימי ניסן, ימים של הכנות לחג הפסח, הכנות גשמיות וכמובן אי אפשר לשכוח גם את ההכנות הרוחניות . מה שאנחנו צריכים להשתדל זה תמיד לזכור, אנשים שואלים, חג הפסח, נקרא זמן חרותנו בתפילה כשאנחנו מדברים על חרות, זה קצת מעורר תמיהה, משום שלא מצאנו חג שכל כך משעבד את האנשים כמו חג הפסח. אם זה מדובר על ההכנות, על הנקיונות, אם מדובר על הקניות. אחרי שגמרנו עם הקניות זה הסידור שלהם בבית, ואחרי שגמרנו את הכל ואנחנו כביכול כבר מוכנים לשבת ולהסב לשולחן הסדר, אז אנחנו מתחילים רק לחשוב על שהשנה יש לנו שבעה ימים כמעט של חול המועד, חול המועד ארוך וצריך להאכיל כל כך הרבה פיות, האוכל המיוחד של פסח מצריך את עקרות הבית לעמוד שעות נוספות במטבח. אז איפה החרות בדיוק נמצאת?!
אז כמובן מה שאמרו בעלי המוסר ובעלי החסידות, שהעניין של החרות מדובר בחירות הנפש, היציאה של האדם מהעבדות של היצר הרע אל העבדות של הקב”ה שהוא אור אינסוף ובוודאי כאשר האדם מתחבר אל האור אינסוף, באור פני מלך חיים, כמו שאומר הפסוק אז בוודאי שישנה איזה חרות מיוחדת שאנחנו שואבים מחג הפסח לכל השנה. אבל, המציאות בשטח היא שבשבועיים הללו, שבין א’ בניסן ליד’ בניסן, הרבנים, יועצי הנישואין והזוגיות וכל האנשים הללו, ידיהם מלאות עבודה, מפני שהאנשים מתקשרים זה בכו וזו בכו כל אחד עם הסיפור שלו, וכל אחד עם הכאב שלו. “אני רוצה לקנות תנור בעלי לא מסכים”, “אני לא רוצה ללכת לחמותי, אבל בעלי דורש ללכת לשם” וזה עוד במקרים הטובים. כאשר אנשים נמצאים בבית ונכנסים למצב של נקיונות, מצב של דקויות ומצב של גבורות, אני קורא לזה כך בלשון של החסידות, אז קל מאוד להגיע למה שאומרים למה שנקרא כעס. ולכן העבודה הפנימית האמיתית של חג הפסח, זה שאנחנו לא ניכנס עם חמץ פנימי לתוך החג. יש אנשים שמקרצפים את הבית הדק היטב עד שאתה כבר חושב שהאבק נחשב כחמץ בעיניהם אבל בפנים בתוך הלב, כיוון שהם עשו הרבה הרבה מריבות סביב הנקיונות, שבוע ימים הילדים אכלו מחוץ לבית ולפעמים דברים נוספים שגרמו לכל מיני כעסים פנימיים ואז אנחנו נכנסים לתוך החג עם אווירה לא כל כך נעימה.
עכשיו, הנקודה הראשונה שרציתי לשוחח עליה היום, שאנחנו צריכים לזכור דבר אחד שהוא מאוד משמעותי. בימים עברו היה לאנשים בסה”כ חדר אחד בתוך הבית וגם היו 2-3 משרתות שעזרו מפני שזה היה כוח עבודה זול. אז מכיוון שכך מה הייתה הבעיה ללבן את הרצפה ולצפות את הקירות ואפילו לצבוע אותם.

אבל כשאנחנו נמצאים היום בבית מינימום 2.5-3 חדרים והדברים שיש לנו בבית, החפצים שאנחנו אוגרים שם הם כל כך מרובים וכל כך מיוחדים, עד שבאמת האדם עומד ותמה איך אני יכול לעשות את הנקיון הזה ואיך אני יכול לעשות את ההכשרה? וכאן מגיע דבר מעניין. את המסורת של הנקיונות לפסח קיבלנו מבית אמא, מבית סבתא ומבית האמא של הסבתא שאצליהם הבית היה יחסית ריק. ואנחנו מנסים להשחיל את ההידורים שלהם ואת ההקפדות וההחמרות שלהם לבתים הדחוסים שלנו וזה באמת מעורר הרבה דברים שהזכרתי קודם שיכולים להביא לידי כעס. ולכן שומה עלינו לחזור חזרה אל המקורות. לחזור לא למה שאנחנו חושבים שפסח הוא, אלא לחזור למה שהתורה הקדושה, השולחן ערוך אומר שהוא פסח. הייתי רוצה לתת כמה קווים כלליים שיכולים לעזור לנו בהכנות שלנו לחג הפסח מצד ההסתכלות והנקיונות שאנחנו צריכים לעשות. אז בהתחלה נדבר באופן כללי ואז נרד לכמה פרטים.

ניקוי חמץ וניקוי אביב

הקו הכללי הוא שחמץ צריך לנקות ממקום שיש חשש שהכניסו לשם חמץ. לא בכל מקום יש חשש אמיתי שהכניסו לשם חמץ. אם אנחנו ניקח למשל בבתים שיש ספריות גדולות שמגיעות כמעט עד התקרה, אז על המדף שסמוך לתקרה אין לאף אחד ספק אמיתי שיש שם חמץ שנכנס לשם במשך השנה ולכן במקום הזה אנחנו לא צריכים לנקות. אני אומר שוב, עקרות הבית יכולות להתרעם “איך אתה אומר לא לנקות? ש שכבה עבה של אבק שם. אבל כמו שאמרתי קודם אבק זה לא חמץ אנחנו צריכים לבדוק רק במקום שיש חשש שהכניסו חמץ. דוגמא נוספת, הארונות שלנו ארונות בגדים מחולקים לשניים בדרך כלל החלק התחתון שבו תולים ומניחים מדפים של בגדים בד”כ הבגדים של העונה בארונות העליונים אנחנו שמים את הבגדים של העונה הקודמת אם זה בגדי חורף אם זה בגדי קיץ תלוי לפי העונה הארונות העליונים ומה שמעליהם יכולים להיות מאוד מאובקים אבל אין שום ספק שאף אחד לא הטמין שם איזה שהוא ופלה איזה שהיא עוגיה בארון העליון ולכן צריכים לקחת בחשבון שהדברים האלו לא נכנסים בתוך נקיון המכונה נקיון פסח אלא הם נכנסים בתוך קטיגוריה שנקראת נקיון אביבי. אז מי שרוצה לנקות לפסח יש לו כלי מסוג אחד מי שרוצה לנקות נקיון אביבי יש לו כללים מסוג אחר ולא צריכים לערבב את המושגים או באלו ולא צריכים להגיע למצב של תרעומת או הקפדה חלילה. אפשר קצת להקל את העומס הלא הלכתי שהאנשים לקחו על עצמם. וזה נקודה שכדאי שנפנים אותה.

ספרים ופירורים

בואו וניגש למשל לפירורים שנמצאים בתוך הספרים. על פי ההלכה אנחנו צריכים לנקות רק מקום שיש חשש שהכנסנו לשם כזית חמץ. מה פירוש כזית חמץ? הפירוש הוא 27 גרם מחץ שנמצא בבת אחת. ברוב ככל הספרים אנחנו לא חוששים שיש כזית חמץ בתוך הספר בבת אחת זה פשוט בלתי אפשרי אולי ישנם בתים שיש ילדים שמטמינים בין הספרים או מאחורי הספרים כל מיני הפתעות וכל מיני ממתקים שהם שמרו לעצמם אבל גם זה לא כל כך מצוי. אז במקום שיש ספק שמא הילדים הטמינו כזית חמץ בוודאי שעל פי הדין אנחנו חייבים לנקות שם. במקום שאין חשש של כזית חמץ בתוך המקום בתוך העניין, אז אנחנו לא חייבים מעיקר הדין לנקות אבל כמו שכותב האדמו”ר הזקן בעל התניא בסימן תמב’ בסעיף ל’ ישראל קדושים ומנקים כל מקום שיש בו פירורים. כלומר, אפילו אם אין בו כזית של 27 גרם מנקים אם יש בו פירורים. אבל כאן מגיע “אבל” אחד מאוד גדול ונחוץ של”אבל” הזה קוראים אם יש שם בוודאות פירורים. אם יש לי ספק אם יש שם פירורים זה לא נכנס בתוך הקטיגוריה. אם כן אנחנו אמנם משתדלים להיות קדושים ולנקות גם מקום שיש פירורים אבל רק שאנחנו יודעים בוודאות שיש פירורים. אבל אם נעשה את החשבון בצורה הזאת ונתבונן למשל בארון הבגדים שלנו. איפה אנחנו יכולים להיות בטוחים שיש פירורים? בהרבה מאוד מהכיסים שלנו אנחנו לא נחשוש שבטח יש פירורים אולי יש ואולי אין. ההלכה אומרת שבמקרה של אולי יש ואולי אין אתה לא צריך לא לנקות לא לבדוק ולא כלום. בפרט שהבגדים עברו גם כן כביסה עם חומר כביסה שלעיתים רבות הוא גם כן פוגם אז גם את זה לא חייבים לנקות ומי שרוצה ממש ממש להדר כדי להרגיש פסח והוא לא יכול להרגיש פסח בלי שהוא עומד ליד החלון והופך את הכיסים אז הוא צריך לזכור שהוא לא צריך לעשות את הבדיקה על כל הבגדים על כל המלתחה וכו אז יש לנו כמה ימים של פסח, 7 ימים בסך הכל ואנחנו יכולים להכין בגדים בדוקים כפי משרת הבגדים אנחנו צריכים להשתמש בפסח ולא יותר. ומה עם השאר? האשר מכיוון שאתה לא יודע בוודאות שיש שם חמץ אתה לא צריך לנקות שם. אז את הנקודה הזאת נצרוב היטב בראש ונעבוד על פיה.
אותו דבר ביחס לספרים. הספרים שלנו אולי יש בהם חמץ וברובם אי אפשר להישבע עם ספר תורה ביד שיש שם חמץ ומכיוןו שכך אנחנו לא צריכים אפילו לדעה הזאת ש”ישראל קדושים” אנחנו לא חייבם לעשות שם בדיקה. ואם ישאל השואל ומה אני אעשה אם אני בלילה אחרי שנגמר הסדר אני פותח חומש בפרשת וארא ואני רוצה קצת ללמוד על הניסים שנעשו לישראל במצרים ואני רואה שם פירור עם שומשום של חלה עתיקה מלפני כמה חודשים. מה אני עושה עכשיו? אני לא בדקתי אותו לפני החג אז מה אני אעשה עכשיו.? אז אני אומר לו תפתח את הספר תיגש אל החלון ותעשה פווווו אחד גדול על הפירור הזה שיעוף החוצה ובזה אתה קיימת את הבירור והביעור שיש לך וזה לא נחשב כמוקצה כי בנפיחה מותר לנפוח ובזה יצאת ידי חובה. ולכן כאשר אנחנו מסתכלים על הדברים באופן הזה ולומדים מה צריכים לנקות ולומדים מה לא צריכים לנקות אז הכל מסתדר ומצטייר בצורה הרבה יותר קלה והרבה יותר נעימה והחג לא נכנס במבוכה או בהקפדה. וכאשר אנחנו נשתדל באופן הזה הדברים יהיו לנו הרבה יותר קלים.

השיש המפחיד…

אני רוצה להתייחס לעוד פרט אחד שנוגע למטבח. הדבר הכי כמעט הכי מפחיד במטבח זה השיש. השיש במשך ימות השנה לפעמים נשפך עליו קצת מרק חם שבישלנו את המרק הזה ביחד עם אטריות והאטריות הן חמץ גמור והמרק החם הזה נבלע קצת בתוך השיש והשיש הזה הוא בעצם חמץ. אז צריכים לזכור. הבעיה היא כאשר אנחנו רוצים להשתמש במוצרים כשרים לפסח חמים על גבי השיש. אם אנחנו לא משתמשים במוצרים חמים על גבי השיש אין בעיה או כמעט אין בעיה הלכתית בשיש, מספיק שננקה אותו. אפשר לכל אחד לקנות איזה שהם חלקים כאלו ששמים תחת הקדירות מעץ או מאבן או לעטוף את החלקים האלו שיש לו ישנים של החמץ לעטוף אותם בנייר כסף, לשים את הקדירות של פסח עליהן ובאופן הזה הוא יוכל להשתמש עם סירים חמים על גבי שיש אפילו אם השיש הזה לא הוכשר. מי שרוצה להדר יותר יכול גם לצפות את השיש בנייר כסף כמו שצריך וכל מה שאנחנו זוכרים שחייבים לשפוך מים חמים מקומקום או לשים אפילו מגץ וכל הדברים הללו הם נכונים כאשר אנחנו רוצים להשתמש בשיש כשהוא ערום ללא שום כיסוי. הסיבה שיש כאלו שגם מכשירים את השיש וגם מכסים אותו זה מפני שהם חוששים שמא הכיסוי שהם שמו יעלה ויתגבר יעלה תוך כדי החג ועל ידי זה אנחנו שוב נקבל את השיש החמצי בתוך החג, מי שיודע היטב לצפות את השיש, מי שיודעת לצפות היטב את השיש ולא חוששת לחשש הזה אז מעיקר הדין היא פטורה מלשים מים חמים על גבי השיש ובטח מלשים מגהץ על גביו. נכסה את השיש טוב נשתדל לצפות אותו נשתדל לשים את הסירים על גבי איזה שהיא מחיצה מעץ או מאבן או משיש או ממשהו אחר ולא ישירות על השיש ובזה אנחנו יצאנו ידי חובה ובזה אנחנו בעצם לא צריכים לעשות דברים יוצאים מן הכלל. מה שאני מציע תמיד בכל בית בכל משפחה כדאי כשאנחנו למשל מבשלים סיר דגים ורוצים לשפוך את המים, לא לשפוך את המים ישירות אל החרס של הכיור מפני שהחרס של הכיור קשה להכשיר אותו או שאי אפשר להכשיר אותו, אנחנו לא רוצים שיהיה חיבור בין המים החמים לבין סיר הפסח שלנו, אז אפשר להמתין קצת שהחום שבסיר ירד אל עד מתחת ל-40 מעלות ואז אנחנו יכולים לשפוך את המים לתוך הכיור ואז המים לא יעלו לנו את מה שטמון ובלוע בתוך הכיור החוצה.

בדיקת חמץ

ההכנות של חג הפסח הולכות ומתקדמות אצלינו עד לערב של בדיקת חמץ שהשנה הערב בדיקת חמץ יוצא ביום חמישי בלילה. אנחנו רוצים להדגיש שצריכים להקפיד למכור את החמץ, אתה יכול להשתדל , כל אחד ואחת יכולים להשתדל לעשות מכירת חמץ כמו שההלכה דורשת גם באמצעות האתר הללויה אפשר למלא טופס והממונים על האתר ימכרו בשבילכם את החמץ. זה דבר שהוא חשוב מאוד. מה בעצם אנחנו צריכים לכתוב במכירת החמץ? אנחנו צריכים לסמן את המקומות בבית שאותם אנחנו מעוניינים לא להשתמש בחג. המקורות החמציים או הספק חמציים עם סימון כלשהו ולכתוב בשטר מכירת חמץ שאנחנו מוכרים. אנחנו כותבים את הבית שלנו את הכתובת שלנו את השם והשם משפחה שלנו ובדיוק מספר הדירה ומספיק להוסיף שורה קצרה “בכל המקומות המסומנים שם”. עם הגיע יום חמישי של השבוע הבא עלינו לטובה, לא בשבוע הזה בשבוע הבא, נצטרך לדאוג שכל המקומות שאנחנו מכרנו יהיו מסומנים ללילה של בדיקת חמץ, עושים שטיפה לרצפה ואז אפשר להניח את עשרת הפתיתים שהם צריכים להיות כל אחד פחות מכזית וכולם ביחד כזית ואז אפשר בהחלט לעשות את הבדיקה. שיש טעות נפוצה שהבדיקה צריכה להיות באור כבוי, זה לא נכון אפשר להשאיר את האור דולק. התפקיד של הנר זה רק להראות לנו את הסדקים שהאור הגדול קצת מעמעם ולא נותן לנו לראות אותם כמו שצריך. שואלים האם אחרי שגמרתי לנקות את הדירה צריך לרדת ולעשות בדיקה ברכב. אני רוצה לעורר על כמה בעיות של בדיקת חמץ ברכב. קודם כל לעניות דעתי שיש משפחה עם ילדים ולא שומרים על נקיון בצורה מוחלטת ואוכלים שמה גם פירורים באמצע השנה, הרכב הזה בעצם אי אפשר לנקות ב-100% אבל מי אמר שצריכים לנקות ב-100% . אנחנו צריכים לנקות עד מקום שידינו מגעת ועד שאנחנו יודעים בוודאות שיש פירורים. האם יש מתחת למושב פירורים או לא וכן מתחת פה ומתחת שם וברגלים ובשטיח? אנחנו נעשה את ההשתדלות שלנו, נשתדל בתוך חג הפסח לא לאכול בתוך האוטו כדיש לא תוך כדי האכילה שהאדם אוכל ייגע בלמטה ובשטיח ובכל מיני מקומות כאלו, אלא יאכל מחוץ לאוטו ויעשה פיקניק בחוץ ואז בעצם אתה יכול להכשיר את האוטו כמה ימים לפני פסח. בדיקת חמץ באוטו היא קשה, מפני שנר בתוך האוטו זה קצת מסוכן במיוחד שיש שטיחים, גם פנס זה לא לכל הדעות מספיק, העצה שלי שהיא מתאימה לדעת כל הפוסקים היא שאנחנו יכולים כבר היום אחרי שאנחנו מנקים את האוטו ומחליטים שלא להכניס אליו חמץ, זה לשים את האוטו תחת מקום שאין עליו גג, באמצע היום שהשמש נמצאת מעליו לפתוח את ארבעת הדלתות ואז בעיניים שלנו להסתכל ולראות שאנחנו לא רואים כזית חמץ, זו בדיקת חמץ שיצאנו ידי חובה ואז לא נצטרך באור לארבע-עשר בלילה לרדת עם פנס ועם נר ולבדוק את המכונית למטה.
הדבר הזה נכון גם ביחס לשאר החלקים של הבית יש אנשים שה’ זיכה אותם בבית גדול יש גם שתי קומות ויש הרבה ארונות ויש הרבה חדרים וקשה לעשות את כל הבדיקת חמץ בלילה אחד על הכל העצה היעוצה בפוסקים היא שמהיום כל מה שניקינו למשל ניקינו היום חדר ילדים אז היום בלילה ניקח נר ונעבור על החדר ילדים ונבדוק אותו ואז בליל בדיקת חמץ ביום חמישי בלילה לא נצטרך לעשות לו בדיקה שוב, רק נצטרך להקפיד לא להכניס לחדר הזה יותר חמץ. זה בעצם המלאכה שאנחנו יכולים להתחיל אותה מהיום והיא מקילה מעלינו את כל הקושי והעבודה הקשה של ערב פסח שהוא בלאו הכי עמוס בהרבה דברים.
אנחנו עושים ברכה רק ביום חמישי בלילה אחרי צאת הכוכבים. בבדיקות שאנחנו עושים היום זה רק נר, לילה, ואם החדר מואר מאוד מאיזה חלון גדול או מרפסת גדולה שהשמש ממש נכנסת פנימה לא צריך אפילו להמתין ללילה אפשר לעשות את הבדיקה הזאת לאור השמש ביום ואז אתה לא עושה את הבדיקה בליל ה-14 אם אתה דאגת שלא יכניסו לשם חמץ.
עכשיו אנשים שואלים מה זה דאגתי שלא ייכנס לשם חמץ? אני הולך ברחוב ברחוב יש פירורים לחם בטוח על הרצפה ואני נכנסתי לחדר הזה עם הנעליים, אז להווי ידוע שההלכה אומרת שפירורים שנדבקים ברגליים בכלל לא נחשבים כחמץ הם בטלים ולכן גם בתוך חג הפסח כמעט בטוח שאנחנו מכניסים פירורים לתוך הבית שלנו מהרצפה. אבל עצם זה שזה נמצא על הרצפה, אנשים דורכים על זה זה בטל זה לא העניין שלנו ובזה אנחנו לא צריכים להתעסק. ולכן נזכור ו נסכם, לא לשכוח לעשות מכירת חמץ כבר אפשר עכשיו לשלוח לאתר הזה אפשר ללכת לרב במקום שאתם נמצאים בו לעשות את המכירת חמץ. לא לשכוח לפני בדיקת חמץ לסמן את המקומות שמוכנים למכירה. כל מקום שסימנו אותו באיזה מדבקה או באיזה פתק, “חמץ, או “מכור” אנחנו לא נבדוק אותו באור ל-14 הוא מכור ואז בע”ה אנחנו נכנסים לחג יותר ביישוב הדעת וביותר רגיעה ולא בעומס עבודה לא רגיל.

מנוחה

למחרת בבוקר יש לנו את הסעודה של סוף אכילת חמץ ואחר כך אנחנו הולכים לשרוף את החמץ ואחר כך אנחנו מתקדמים לתוך החג ואנחנו בעצם צריכים לזכור אנחנו מחליפים את השעון בקרוב ליל הסדר יהפוך להיות ארוך ועמוק לתוך הלילה זה לא נותן לנו הרבה הרבה זמן זה לא מקל עלינו זה מקשה עלינו משום שגם נשים וגם הגברים וגם בעיקר הילדים
עייפים מאוד ולזכור דבר מאוד חשוב: עיקר הפסח וההכנות לפסח זה הלילה הזה של ליל הסדר. בלילה הזה כתבו המקובלים אנחנו עושים סדר לכל השנה. יש אדם שהוא מבולבל בעסקים שלו ויש אדם שמבולבל בסדרי הלימוד שלו יש אדם שהוא מבולבל בקשרים שלו עם אנשים מסויימים – בלילה הזה עושים סדר. אבל בתנאי שיהיה סדר, סדר באמצע שיושנים זה לא סדר
סדר שנופלים על הכתף של השני בלי הסיבה זה גם כן לא סדר. הסדר צריך להיות שאנחנו נשתדל לגמור את ההכנות שלנו בערב החג עד כמה שזה אפשרי. מוקדם ולשים ראש. לשים גם שעון מעורר כדי שלא נקום בבוקר אבל לשים ראש וגם האישה צריכה לעשות את זה וגם הילדים צריכים לעשות את זה משום שהעומס הוא גדול ורוצים לבוא רעננים לליל הסדר ולא עייפים מאוד.

הילדים

דבר נוסף , יש משפחות שמתאגדות כמה ביחד כדי לעשות ליל הסדר משותף. לפעמים כמה אנשים שגרים באותו מקום מתקבצים לעשות ליל הסדר אצל אחד החברים אצלו בבית צריכים לזכור הלכה מאוד חשובה. מי האעיקר בליל הסדר? זה הילדים! הילדים זה העיקר שלנו הילדים הם אלו שבשבילהם עשינו הכל לכן חשוב מאוד וזה הלכה פסוקה בשולחן ערוך שליל הסדר יתחיל מיד כשירד הלילה. לא להמתין! לפעמים קורה וראיתי את זה כמה פעמים שאנשים יוצאים מבית הכנסת אחרי תפילת ערבית ואחד אומר לחבר שלואוקיי אני הולך להביא את אשתי והילדים והולך להביא את המצות שלו ואת היין שלו והולך להביא כרית הולך להביא את אשתו מגיע לבית של החבר שלו באיחור של חצי שעה אחרי תפילת ערבית ואז מתחילים לסדר את המקומות אחר כך האישה מספרת לחברה שלה איזה תכשיט היא קנתה לחג עוד דיבורים עוד 45 דקות ואז מתחיל ליל הסדר מאוד מאוחר מגיע “מה נשתנה” והילדים כבר על האף נמצאים עייפים מאוד ולא זה הסדר צריך להתחיל את ליל הסדר כמה שיותר מוקדם אחרי צאת הכוככבים ולכן את כל ההכנות האפשרויות נעשה אותם קודם אפשר להביא את המצות והיין קודם, או יום לפני גם את הכרים אפשר להביא קודם צריך להשתדל שהדברים יהיו כמה שיותר זריז.
והגדת לבנך ביום ההוא. מה המינימום שאנחנו צריכים לדאוג שהילדים ישארו ערים? מינימום כדי שנקיים מצוות עשה מהתורה? נספר להם ביציאת מצרים, יש לנו את המה נשתנה שהילדים יודעים לחזור יפה אחרי זה יש קטע של עבדים היינו לפרעה במצרים מינימום עד שם הילדים צריכים להיות ערים. אם אנחנו מחפשים את המקסימום שבמינימום עוד קצת עד אכילת מצה. אם אנחנו רוצים להיות מש מובחרים במצוות והגדת לבנך עד סיום ההגדה.

כזית…

ההגדה לא צריכה לקחת הרבה זמן. נשים יקרות שמבשלות מנה ראשונה ומנה שנייה ומנה שלישית צריכות לקחת בחשבון שאין בטן בערב ליל הסדר לאכול כל כך הרבה. אנשים האוכלים כזית במוציא מצה ואם הם מהדרים גדולים הם אוכלים שני כזיתים אחר כך הם אוכלים כזית מרור ואחר הם אוכלים כזית אחד בשביל כורך ועוד הם צריכים לאכול שני כזיתים מלכתחילה באפיקומן. סה”כ 5 כזיתים זה מטחנה זה לא פשוט. האדם לא יכול עכשיו להכניס גם כן בשר וגם דגים וגם זה… אולי במינון נמוך. אבל עכשיו תפוחי אדמה וזה ועוד וזה זה אי אפשר. צריך להשתדל בטוב טעם במנה עדינה שאנשים יכולים להכיל אותה כדיש לא נוכל להגיע לאפיקומן שלא נוכל להכניס אותו.

יין

נקודה נוספת שהיא חשובה מאוד: זה היין. היין גומר הרבה פעמים את האנשים. איש או אישה שמכירים את עצמם שאחרי כוס שניה שלישית הם כבר באאוט, הם אומרים את ההלל כמו דחלילים אז אולי צריכים לחשוב לרדת מהיין ולעבור למיץ ענבים. פה יש לנו הבדל בין הדעות. מיץ ענבים הוא כשר לכתחילה יין הוא מהודר עוד יותר. אבל עוד יותר מהודר משניהם זה לשבת ולספר בניחותא ובעירנות את ליל הסדר וסיפור ההגדה. זה עוד יותר חשוב מאשר היין.
ולכן איש או אישה ילד וילדה שיודעים שקשה להם לשתות יין שישתו מיץ ענבים. עצה נוספת למי שמסוגל לשתות יין שייקח בחשבון שאם אנחנו נחלק את הדעות למשל למנהג אשכנז ומנהג ספרד אז היין של האשכנז אז מספיק שהוא יהיה 16 % יין, מנהג ספרד צריך להיות 51% יין. אז אני מדבר כעת על מנהג אשכנז כי מנהג ספרד הוא מחמיר יותר. במנהג אשכנז אם לוקחים למשל יין של בד”צ העדה החרדית שיש בו 51% לפי בדיקות שנערכו לאחרונה כלומר שהוא כשר גם לספרדים. אתה יכול למלא את הכוס חצי כוס יין חצי כוס מיץ ענבים ויש לך 25% יין שלמידת הרמ”א זה די טוב. שאנחנו מדברים על ילדים קטנים אנחנו לא חייבים לקחת כוסות גדולות. יש מינימום של כוסות. גם אנחנו – כוס מינימום של 86 גרם גימטריה כוס זה דבר שאדם יכול להכיל אותו והוא יישאר שפוי בוסף הסדר ובפרט אם יעשה מיץ ענבים או יעשה חצי חצי כמו שאמרנו יישאר לגמרי במצב תקין.
אנחנו צריכים לקחת את הדברים האלו בחשבון.

אפיקומן

בהרבה משפחות כדי להחזיק את הילדים עירניים נותנים או מבטיחים לילדים מתנות. יש שגונבים את האפיקומן או בלשון נקייה יותר חוטפים את האפיקומן ויש כאלו שהקפידו לא לגנוב את האפיקומן אלו ואלו מבטיחים מתנות. יש אלו שגונבים את האפיקומן צריכים להזהיר את הילדים מראש, שהם מחביאים את האפיקומן שלא יחביאו אותו באמבטיה או בשירותים זה לא מקום קדוש וטהור להכניס אוכל לשם. אותו דבר שלא יחביאו אותו מתחת המיטה שם שורה רוח רעה. צריך להגיד לילדים את זה מראש.
דבר נוסף, יש אבא שמספר שהבן גנב את האפיקומן ובסוף הוא ביקש כזו מתנה או ביקש אופניים חשמליות והאבא הבטיח לו ואחרי החג האבא מתחיל לשאול מאיפה הוא מביא לו את המתנה הזאת ואת ההבטחה הזאת.  אז הפוסקים באמת שאלו את השאלה?האם אפשר לסגת אחרי ליל הסדר מההבטחות שלנו בליל הסדר אולי נגיד שהיינו שתווים היינו שיכורים וההבטחות של כיור לא שוות הרבה. אז אני רוצה לומר לכם שזה לא תקין לא על פי הסוד ולא על פי הפשט בהלכה באמת כתוב בחושן משפט בסימן ר”ד שכאשר הבטחת למישהו מתנה מאוד גדולה אתה לא חייב לקיים. מתנה קטנה אתה חייב לקיים והיה מישהו שרצה להגיד שאם הבטחתי לבן שלי מתנה מאוד גדולה ואני יכול לסגת. הבעיה היא שהפוסקים נותנים טעם להלכה הזאת יש סיבה. הסיבה שאתה לא צריך לתת את המתנה הגדולה לילד את המתנה הגדולה שהבטחת למישהו זה מפני שהוא שומע שאתה הולך לתת לו מתנה גדולה הוא יודע שכנראה לא תקיים את מה שהבטחת כדרכם של בני אדם אז הוא לא לקח את זה ברצינות מלכתחילה. אבל ביני לבינכם כאשר מבטיחים לילד משהו אפילו משהו גדול האם הוא לא לוקח את זה ברצינות? מי שיודע מה זה ילד יודע שמה שבמטיחים לו הוא לוקח ברצינות ולכן קשה לי להקל בנושא הזה ותקחו בחשבון שאם אתם מבטיחים ציריכם לקיים ולא צריכים לעשות קולות בנושא הזה אל תבטיח מה שאתה לא יכול לעשות.

אכילת מצה

נקודה אחת לפני האחרונה – אני שואל האם יש מצווה לאכול מצות בשאר ימות הפסח? כלומר יש לנו את ליל הסדר חייבים לאכול מצה בליל הסדר אבל האם ככה בחול המועד צריכים ליטול ידיים או שיותר טוב להתפרק על משהו אחר? האדמו”ר הזקן כותב שלאכול מצה בששת ימי הפסח זה קצת מצווה. ומה הפירוש קצת מצווה שאם יש לך פירות לאכול ולאכול מצה אז תעדיף לאכול את המצה. הרבי המהר”ש כותב שמי שאוכל מצה בששת הימים של החג זה כאילו שהוא אוכל אלוקות. הוא מכניס לעצמו המון אנרגיות חיוביות ולכן כדאי שנאכל כל יום מצה ניטול ידיים לא קרה שום דבר, זה דבר שהוא חשוב זה דבר שהוא נחוץ.

בשר ויין

עוד משהו אחד בנוגע לליל הסדר יש לנו השתדלות אנחנו שותים ארבע כוסות בליל הסדר ועל פי ההלכה לא נשכח שיש עניין גם בתוך הסעודה לשתות יין או מיץ ענבים בתוך הסעודה עצמה משום שבכל יום טוב נפסק בשולחן ערוך בסימן תקכט בסעיף ד’ שצריך האדם לקבוע סעודתו על היין. בכל יום מימי חול המועד צריכים לשתות כוס יין משום ששמחת החג אין שמחה אלא בבשר ויין זה על כל פנים הלכה לגברים אחרי גיל מצוות צריכים להשתדל בנושא הזה וככה הם מקיימים את המצווה של החג באופן מושלם.
אנשים עוד שאלה שואלים, האם בליל הסדר אפשר לאכול בשר בקר התשובה שבשר בקר משובל בוודאי שאפשר לאכול בשר בקר צלוי אם הוא נצלה עם עוד נוזלים לא רק עם המוהל האישי שלו אפשר לאכול בליל הסדר אם הוא נצלה רק עם הבשר שלו אז בשר בקר לא ובשר כבש לא ובשר עוף מותר גם אם הוא היה בצלי לחלוטין רק עם המוהל שלו בלי שום תוספות אחרות.

אליהו הנביא

אני שואל שאלה אחרונה – אז מה אתם אומרים באמת? אליהו מגיע אלינו הביתה ושותה קצת מהכוס? כן או לא? אז אנחנו את אליהו לא זוכים לראות אבל יש צדיקים כאלו שזוכים לראות אותו והוא מבקר בכל בית ובית מישראל כל העולם כולו והוא גם שותה מהיין מי שגילה לנו את זה זה הרבי הרש”ב אחרי שהוא היה מוזג את הכוס של אליהן הנביא ואחרי שהגיע הזמן שבמנהג חב”ד מחזירים את הכוס חזרה לבקבוק יין הוא היה נותן שפיכה קצת לתוך הכוס והוא היה אומר שהיין הזה פגום כיוון שאליהו כבר שתה ממנו. וככה זה בבית של כל אחד ואחד מישראל.
מה שאנחנו צריכים לזכור זה דבר מאוד חשוב כשאנחנו פותחיןם את הדלת לשפוך חמתך והשנה שזה חל בשבת אנחנו לא יכולים לקחת את הנרות ולרד ת ופתוח את הדלת אנחנו מספתקים בהליכה אל הפתח וכשהולכים אל הפתח עדיף ללכת אל הפתח למטה מטה אם זה בניין עד הפתח של הבניין ואם זה בית פרטי אז עד הפתח של החצר ולקדם את האמירת שפוך חמתך שמה. באמירת שפוך חמתך נמסר לנו מפי רבותינו נשיאנו לבית חב”ד ששם זה הזמן הכי חזק לבקש בקשות וזה הזמן הכי חזק לבקש מה שאנחנו צריכים ויש לנו דברים גשמים שאנחנו צריכים ויש לנו דברים רוחניים שאנחנו צריכים אנחנו צריכים להשתדל לבקש דברים רוחניים.

שלמה המלך החכם מכל אדם הקב”ה נתן לו אפשרות לבקש ומה שאתה מבקש אני נותן לך. אז הוא ביקש חכמה. אמר לו הקב”ה ביקשת את הדבר הכי טוב אז אנחי אתן לך מאתיים מנה אני אתן לך את הגשמיות גם כן. יש לנו רוחניות ויש לנו גשמיות ואנחנו צריכים להיות חכמים בטח בלילה הזה שכולנו חכמים וכולנו נבונים לבקש את הדברים הרוחניים האמיתיים נחת מהילדים נחת מעצמנו שלום בית ואז גם הפרנסה בשפע תבוא בסיעתא דשמייא כמו שחזל אומרים שאין הרכה באה לאדם אלא בזכות אשתו אז ברגע שהוא מבקש דבר רוחני אז הוא מקבל ממילא את הדבר הגשמי.
ויעזור לנו הקב”ה שאנחנו נזכה בקרוב ממש להכניס בתוך ההלכות של פסח לא רק את המצה ולא רק את המרור ולא רק את החרוסת ולא רק את הנקיונות אלא גם את קורבן הפסח שזה נושא חשוב ונושא מיוחד ובעזרת ה’ משה ואהרון איתנו יבואו ועוד השנה ילמדו אותנו איך לעשות פסח שהלכותיו מאוד רבות וצריך לדעת איך לעשות אותו ואין לנו אפילו אדם אחד חי שיכול ללמד אותנו היום איך עושים אותו הלכה למעשה ולהכריע בכל המחלוקות המרובות שיש בו אבל יבוא משיח ויחד איתו אהרון הכהן והוא ילמד אותנו את ההלכות האלו ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים בשנה הבאה זה כבר יכול להיות השנה שבאה עלינו לטובה שנזכה לאכול את חג הפסח בירושלים בחבורה יחד עם כל עם ישראל בקרוב ממש
לשנה הבאה בירושלים הבנויה.