הלכות שבת שיעור 7 עם הרב נחמנסון

שיעורו השבועי של הרב לייב נחמנסון בהלכות שבת והשבוע: דין קורע, דין חותך, אילו אריזות מותר לפתוח בשבת, האם מותר לקרוע מפת ניילון? מה עושים עם פקקים? קופסאות שימורים? או במקום שאין נייר חתוך לשבת כל זאת ועוד רק באתר הללויה

שלום עליכם לכל הצופים והמצטרפים לשיעורי ההלכה שאנחנו לומדים כאן במסגרת אתר הללויה

כבוד הבריות

בעזרת ה’ היום אנחנו רוצים לשוחח קצת על דבר עדין שהדבר העדין הזה השולחן ערוך בהלכות שבת ייחד לו סימן שלם סימן שי”ב. והנושא הוא חשוב מבחינה תורנית ולכן ההלכה לא התביישה לדבר עליו והוא קשור בשתי המילים לנושא של כבוד הבריות.
כבוד הבריות שהאדם מנקה את עצמו בנייר אחרי עשיית הצרכים ולפעמים הוא מגיע למקום מסויים שבו אין נייר חתוך לפני שבת והשאלה היא איך הוא מתנהל במצב הזה על פי ההלכה? כמובן אנחנו עושים את ההשתדלות שאצלנו בבתים יהיה נייר חתוך או שנקנה שקיות חביבות של טישו נייר חתוך מוכן וכד’ אבל השאלה היא איך צריך להתייחס לנושא הזה כאשר אנחנו מגיעים ויש גליל והוא לא חתוך. מבחינת המלאכות שעליהן אנחנו צריכים לדון זה מלאכת קורע ומלאכת מחתך וזה בעיקר המלאכות שאנחנו נדון בהם.

מלאכת קורע

בשולחן ערוך ישנה מחלוקת ברמה העקרונית בין המשנה ברורה לבין השולחן ערוך הרב. מה זה מלאכת קורע? לדעת המשנה ברורה מלאכת קורע זה גם אם אני לוקח דף שהוא חלק ולא כתוב עליו כלום ואני קורע אותו לשניים יש פה מלאכת קורע. לדעת שולחן ערוך הרב בזה אין מלאכת קורע, מלאכת קורע קיימת לדעתו רק כאשר ישנם שני דברים שנדבקו יחדיו ואם יש לי שני דפים שנדבקו ביחד, אני מפריד אותם בשבת זו מלאכת קורע לדעת שולחן ערוך הרב. לדעתו כאשר אנחנו מגיעים למצב שיש לנו נייר ואין בו אותיות ואנחנו רוצים לקרוע אותו בשבת אין לנו שום איסור לקרוע אותו בשבת. מדוע? ממה עשוי היום הנייר? יש לנו נייר היום, בעבר היו עושים את הנייר מחתיכות של עץ כמו פפירוס. היום עושים את הנייר נטול עץ, לוקחים בלאי של סחבות או של שאר דברים, טוחנים ואחר כך שמים דבק ושופכים את הדבק על שטחים דקים ויוצא נייר. הנייר הזה אמנם היה בהתחלה פיסות דקות של אבק אבל כאשר הם נדבקו ביחד קוראת לזה ההלכה “פנים חדשות” עכשיו זה נקרא נייר שלם. ברגע שיש נייר שלם, לדעתו של שולחן ערוך הרב בעל התניא, אין לנו בעיה לקרוע אותו בשבת כשאין עליו אותיות כי אין כמה דברים שהתחברו ביחד, רואים אותו עכשיו כמקשה אחת, כדבר אחד שהוא שלם. זו אחת הסיבות שגם בדיני טומאה וטהרה אנחנו מתייחסים אל הנייר כשבר שאינו מקבל טומאה. למה? כי הוא נעשה מדברים חתוכים שבעבר כן קיבלו טומאה, עכשיו הוא נעשה דבר חדש, נוצרה פה יצירה חדשה ואין את המציאות הקודמת שהייתה לו מכיוון שכך אין בעיה לקרוע אותו בשבת לפי שולחן ערוך הרב. גם לדעתו של המשנה ברורה שאומר שיש מקרע בדבר חלק יש מקום גדול לומר שמפני כבוד הבריות שאני זקוק לנייר, יהיה מותר לי לקרוע נייר טואלט ואיסור מקרע לא יהיה לי. אבל ישנו איסור נוסף שעליו אנחנו צריכים לתת את הדעת והוא נקרא איסור מחתך.

איסור מחתך

במשכן היו חותכים את היריעות לפי גודל ולפי מידה. אתה לא יכול לעשות חיתוך בשבת לפי מידה. כשאתה רוצה לחתוך את העגבניה לפי מידה אין לי שום בעיה. העגבניה זה אוכל ואין מחתך במאכלים. אבל כשאתה רוצה לחתוך משהו אחר, כמו ניילון לשולחן, אתה רוצה לחתוך את הנייר הזה שאנחנו מדברים עליו…אם אתה חותך במידה אתה עובר איסור מחתך. השאלה היא לפי מה נקבעת המידה? התשובה היא שכל דבר לפי עניינו, זה יחסי.

חיתוך מפת ניילון

אנשים שואלים “שכחתי לחתוך מתוך הגליל הגדול של הניילון מפה לשבת, אני יכול לחתוך עכשיו?” התשובה היא שאתה צריך לחתוך לא במידה. אז אומר הבנאדם אני אוסיף שני סנטימטר. ואני עונה לו שזה לא יעזור לך. למה? כי גם במפה של יום חול זה לא אכפת לנו אם יש עוד 2 ס”מ לכאן או לכאן, מישהו מבדיל אם יש עוד תוספת? העיקר שהיא לא תגיע לרצפה. איסור מחתך הוא איסור יחסי, אנחנו מדברים לפי מידה, כל מידה ומידה לפי המשמעות שלה. אז כשאדם רוצה לחתוך ניילון כזה לשבת, אז איסור קורע אין לך כי המפה היא מקשה אחת ואיסור מחתך יש לך אלא אם כן תחתוך הרבה יותר מהדרך שלך ביום חול. ברגע שתחתוך הרבה יותר אז זה כבר לא כפי המידה.

כמה ריבועים אתה צריך?

אלה גם הדברים שאני אומר ביחס לנייר שהאדם רוצה לחתוך, נייר טואלט למשל, אין איסור מקרע אבל יש איסור מחתך אם תחתוך לפי מידה. שואל אותי האדם מה זה המידה? אז מה אם אני מוסיף עוד חתיכת ריבוע זה כבר יפתור את הבעיה. אני אומר לו לא בטוח מכיוון שבאמת בנייר טואלט שחותכים אנחנו לא עושים חשבון של עוד ריבוע או פתוח ריבוע זה צריך להיות כמות גדולה במידה ניכרת מביום חול. תחתוך פי שתיים ואז אין לך איסור קורע ולא איסור מחתך וזה דבר שהוא חשוב מבחינה הלכתית לדעת . כי לפעמים העניין של כבוד הבריות תופס אותנו ואנחנו צריכים לדעת מה לעשות במקרה כזה.

ועוד קצת על איסור מחתך

לפי שולחן ערוך הרב אין איתו בעיה כשאתה לא עושה אותו בסכין אז לכאורה אין בכלל בעיה לחתוך אותו אני לא חותך עם סכין אלא עם הידיים אז זה בכלל לא יוצא מדוייק. אבל גם המשנה ברורה יסכים עם מה שאמרתי ברגע שאתה חותך במידה גדולה יותר אז אין לי בעיה בכלל. באים אנשים ואומרים שיש בנייר טואלט קיוקווים האם יש עם זה בעיה? אני לא רואה עם זה בעיה. אבל גם מי שחוששים לכך צריכים לראות דבר מסויים אם יש לי צורך שזה ייחתך דווקא בקווים אז אסור לי כי זה מחתך אבל אם אין ליצורך שזה ייחתך שם דווקא אז אין לי בעייה לחתוך בקיווקווים ולכן כיוון שכבר סיכמנו שאנחנו לוקחים הרבה יותר מהמידה שאני צריך אז מה אכפת לי אם זה בקווים או לא כבר איןלי צורך בזה ולכן הדבר הזה מותר.

מה עניין קפה לנייר טואלט?

אני רוצה לתת דוגמאות נוספות של הכלל הזה שאמרנו עכשיו. יש אנשים שהולכים לבית מלון ויש להם שקיות קטנות של סוכר וקפה והם רוצים לדעת אם הם יכולים לפתוח במקום של הפתיחה. התשובה היא כן. למה? מכיוון שהם לא צריכים דווקא את המקום של הפתיחה, הם פותחים ושופכים את הסוכר לכוס ובזה הם כבר שחררו את השקית לפח האשפה אין להם עם זה בעיה בכלל. כשאדם צריך את הפתיחה של הקיווקוו ויש בזה אינטרס מיוחד פה נאסר מחתך בשבת.
בקבוק יין מעליו יש כמין פלסטיק שסוגר אותו. יש מן נצרה כזאת שהיא מאפשרת את הפתיחה של הבקבוק. אנשים שואלים האם אנחנו יכולים לפתוח בנצרה הזאת? התשובה היא כן, למה לא? הרי אתה פותח שם כי ככה נוח לפתוח וקל יותר לפתוח עם הנצרה אבל האם יש לי עניין שזה יהיה חתוך סימטרי דווקא? לא! זה פשוט קל ועושה את הסיבוב במהירות ולא צריך לחתוך עם השיניים של הסכין ולחתוך את זה. אם זו הכוונה שלך אז לא על זה נאמר איסור מחתך. איסור מחתך נאמר כאשר אתה רוצה לעשות פתח יפה אתה רוצה לעשות דבר סימטרי אתה רוצה ליצור אבל כאשר אתה לוקח את הדבר וזורק אותו לפח ואתה לא משתמש בו עכשיו לצורך מסויים לא נאמר בזה איסור מחתך. וזה דבר שאנחנו צריכים לקחת אותו בחשבון ולתת עליו את הדעת. זה נכון גם ביחס לנייר שאמרתי קודם וזה נכון ביחס להמון דברים שקשורים לאריזה.
אדם שפותח איזה אריזה בשבת אם יש איזה קו או איזה קופסת קפה נמס יש פה קווים אם זה שוקולית יש שם קווים אז ברגע שזה אתה מדבר למשל על אם יש לי בקבוק יין ויש לו קיווקווים או בקבוק אחר האמת שהנושא הזה הוא נושא רחב הרבה יותר והדעות בזה הם חלוקות. למשל אם אני מדבר על בקבוק של מי עדן או על בקבוק של קולה שיש לו סרט פלסטיק שעליו יש את הפקק, אני פותח את המקום של הקווים אין לי שום אינטרס שייפתח במקום הזה אני מצידי אחרי שאני פותח יכול לחתוך את הטבעת שנשארת על הבקבוק ולזרוק אותה לפח אין לי בזה שום צורך שזה ייפתח דווקא שם ולכן איזה פתיחה בבקבוק הזה לא מהווה בעיה לא בבקבוקים של הפלסטיק ובאלו של השמן ברגע שאין לאדם צורך בהם.

במקום שיש בו כוונה
אבל יש אריזות שאני כן צריך את הקיווקוו למשל שקית סולת שיש פתיחה בקו ואחר כך אני הולך ומקפל אותה ולסגור אותה עם אטב ולהשתמש בה כמה פעמים ויש לי אינטרס שזה יהיה עם הקו אז פה אל תפתח בשבת עם הקו אלא תפתח במקום אחר. אבל בכל המקומות האחרים שאין לך צורך בקוו אז אין לך בעיה הלכתית בשבת לפתוח גם במקום של הקו כי אתה לא מתכוון למחתך אתה לא צריך את המחתך ובזה חכמינו לא אסרו עליו. וכמו שאמרתי קודם אנחנו רואים בהלכות שבת את החשיבות המיוחדת ובפרט חשוב מאוד כאשר האדם, כל מה שאמרתי עד עכשיו שהתרנו לחתוך אז לשיטות מסוימות זה יהיה מותר ואין שם בעיה אבל לשיטת המשנה ברורה מכיוון שהוא מתיר את זה רק לכבוד הבריות ולגידור יש איסור קורע וגם איסור מחתך גם לא עם סכין אז אלו שהולכים לשיטת המשנה ברורה צריכים לקחת בחשבון שכדי להתיר כבוד הבריות צריך לחשוב על מקום כזה שאנשים יבואו אחריך. תיקח את הנייר תשתמש כמה שאתה משתמש אל תחתוך ואז תשים את השאר בתוך המים ואל תחתוך תוריד את המים והמים יחתכו את הנייר. מי שעשה פעם דבר כזה יודע שזה לא כל כך אסתטי ולא כל כך נעים שאדם ייכנס אחריך וימצא את הגליל נייר על הרצפה בצורה כזאת.
אז במקום כבוד הבריות אפשר להשתמש בהתרים כמו שאמרתי אין איסור קריעה ואין איסור מחתך גם לדעת המשנה ברורה גם אם לא נעשה את השיטה הזו של הקריעה בתוך האסלה עם המים. אבל אם האדם נמצא לבד באיזה מקום הוא לבד ולא כל כך נורא שהוא יעשה עם המים.

לסיכום

הדבר לדעת האדמו”ר הזקן אין בעיה בכלל לא של מקרע לא של מחתך לא לפי מידה אין לך שום בעיה כל עוד אתה לא מתכוון למקום של החיתוך בין אם אתה נמצא לבד בין אם אתה נמצא עם אנשים כמובן שמלכתחילה תכין נייר חתוך אבל גם אם לא אין בעיה.
לדעת המשנה ברורה יש בעיה וההיתר הוא כבוד הבריות שהתירו איסור מדרבנן לפי כבוד הבריות ולכן מחלקים בין אם האדם נמצא לבד ובין אם נמצא עם עוד אנשים אם הוא נמצא עם עוד אנשים אני סומך על ההיתר של רבנן מפני כבוד הבריות ואם הוא נמצא לבד אני עושה את הפתרון עם המים.
שהקב”ה יצליח לנו שנשמור על כבוד האדם כמו שנשמור על כבוד הבריות בשיחה שיש לנו עם בני האדם בפרצופים שאנחנו עושים אליהם עם ההנהגה שאנחנו עושים להם. וכשאנחנו נכבד את הבריות “איזהו מכובד המכבד את הבריות” אז הקב”ה יקיים בנו “בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך” כמו שפירשו מפרשי המשנה כדי שיבטל הקב”ה את הרצון של עצמו מפני הרצון שלך צדיק גוזר והקב”ה מקיים על ידי שיהודי עושה את הכפייה האישית שלו הקב”ה גם כן מוותר לו על דברים שהוא קבע מראש.
שלכולנו יהיה שבת שלום והצלחה בכל עבודת ה’ בכל מה שאנחנו צריכים לעשות .