יום חמישי, י”ח אדר ב’ התשפ”ד
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ואני תפילתי פסוקי הקטורת

הרב מאיר ערד על משמעות התפילה והכוונות בה על פי פשט, דרש, רמז וסוד והשבוע: “פסוקי הקטורת”

שלום לכולם אנחנו ממשיכים בסדר התפילה, דיברנו בשיעור הקודם על הקורבנות שהיו מקריבים על גבי המזבח והסברנו מה זה הקורבנות בעבודה הפנימית של האדם שהוא מקריב את נפשו הבהמית לקב”ה. לאחר סדרי הקרבנות אנחנו ממשיכים בתפילה בעוד פסוקים שעוסקים בעבודת בית המקדש ואנחנו מתארים בעצם את עבודת הקטורת. יש קורבנות ויש קטורת. מה היא עבודת הקטורת? היו מקטירים סממנים על גבי המזבח אבל איזה מזבח? לא על המזבח של הקרבנות המזבח של הקרבנות נקרא המזבח החיצון הוא נמצא בעזרה בחלק החיצוני יותר של בית המקדש. היו מקטירים את הקטורת במזבח הפנימי, מזבח הזהב, מזבח קטן יותר בגודלו אבל הוא היה פנימה בתוך ההיכל במקום שנקרא “קודש” ליד המנורה, ליד שולחן לחם הפנים, שם היה המזבח הפנימי מזבח הזהב ושם היו מקריבים את הקטורת. כמו שבקורבנות יש את הקרבת הקורבנות כפשוטו שמקריבים אותם בבית המקדש ויש את העבודת הפנימית והרוחנית של הקורבנות שזה הקרבת הנפש הבהמית גם הקרבת הקטורת יש לה משמעות רוחנית.
מה עניין קטורת? קטורת זה בעצם מלשון קשר. בארמית קטורת זה קשר. מסופר על רבי שמעון בר יוחאי שלפני פטירתו הוא אמר “בחד קטירנא אתקטרנא” בקשר אחד אני מתקשר עם הקב”ה ובו אני מאוחד ובו אני לכוד כולי. הוא תיאר את החיבור שלו עם הקב”ה בשם קטורת, קשר עמוק ועצום בינו לבין הקב”ה. קרבנות זה מלשון להתקרב, אתה מתקרב אבל עדיין לא מתאחד ממש עם הדבר. קטורת זה מתקשר ממש להיות דבר אחד כמו שני דברים שקושרים אותם ביחד והם נעשים דבר אחד. אז גם מבחינה רוחנית, העבודה של הקטורת היא עבודה פנימית ועמוקה יותר מאשר הקרבנות. מה ההבדל בין הקרבנות לבין הקטורת בעבודה פנימית?
אמרנו שאת הקרבנות מקריבים במזבח החיצוני ואת הקטורת היו מקטירים במזבח הפנימי. בחסידות מוסבר שהמזבח זה כנגד הלב. כמו שישנם שני מזבחות, המזבח החיצון של הקרבנות והמזבח הפנימי של הקטורת, ככה גם כן בלב ישנם שני רבדים, שני חדרים, שני עומקים. חיצוניות הלב ופנימיות הלב. מה ההבדל בין חיצוניות הלב ופנימיות הלב? לב זה מקום שבו נמצאות המידות והרגשות, לדוגמא אהבה נמצאת בלב. אבל יש שתי דרגות של אהבה. יש אהבה חיצונית שהיא אהבה שקשורה לחיצוניות הלב. ויש אהבה פנימית שהיא קשורה לפנימיות הלב. חיצוניות של האהבה, אהבה חיצונית זה אהבה שמתעוררת על ידי לימוד והתבוננות. למשל, אדם מתבונן איך שהקב”ה גדול ואינסופי ומחייה את הבריאה בכל רגע ורגע ומשגיח על כל פרט ופרט וזה מעורר אותו ובתוכו אהבה פנימית לקב”ה. זו דרגה גבוהה שאדם מתעורר באהבה אל ה’ אבל זו היא עדיין אהבה מוגבלת כי היא התעוררה על ידי התבוננות שכלית על ידי השכל ושכל הוא מוגבל, היום אני מבין ככה ומחר אני מבין קצת אחרת, השכל מורכב מפרטים שונים הוא משתנה ומתחלק הוא נתון להשפעות שונות. גם הרגש שמתעורר מהבנה שכלית הוא רגש מוגבל לכן גם האהבה לה’ כאשר היא באה מהתבוננות מאהבה מוגבלת זה שייך לחיצוניות הלב. לעומת זאת יש את העבודה העמוקה יותר שנקראת פנימיות הלב. האהבה של הפנימיות של הלב זה אהבה שמעל טעם ודעת אין לה גבולות. היא לא מוגבלת בשכל, לא מוגבלת בהבנה. היא התבוננות פנימית של הנשמה מעבר לכל גדר ולכל מציאות. זוהי אהבה פנימית ועמוקה הרבה יותר. אצל יהודי יש את שני החלקים בתוכו יש לו את חיצוניות הלב ופנימיות הלב. כמו שבמקדש יש את המזבח החיצון והמזבח הפנימי את הקורבנות ואת הקטורת. יש את סדר העבודה הרגיל שאדם מתבונן בשכלו, מוח שליט על הלב ודרך ההתבוננות וההבנה זה מעורר את הרגשות. אבל יש רובד פנימי ועמוק מזה בו היהודי מרגיש שיש לו קשר עמוק על ה’ קשר שהוא למעלה מטעם ודעת. קשר שהוא לא נתון לבחירה והוא לא נתון לתנאים כאלו או אחרים והאהבה הפנימית שנמצאת אצלו זה בירושה מאברהם יצחק ויעקב וזה בתוכו ללא מגבלות האהבה הזו נקראת פנימיות הלב. כשאדם רואה שמה שבתוכו זה מעבר לשכל והוא עושה דברים בלי הגיון כאן היהודי עובד את ה’ מתוך פנימיות לבבו ואז הדבק והחיבור הפנימי לבורא עולם זה משהו שלא ניתן להפרדה וזה מעבר לכל שכל לכל הגיון וכל שיקול כזה או אחר זה מבטא משהו פנימי ועמוק הרבה יותר, התמסרות פנימית שלמעלה מטעם ודעת. זה הסוד הפנימי של הקטורת שהיו מקטירים על המזבח הפנימי זה הקשר של ההתעוררות הפנימית. אם דיברנו על הקרבנות ואמרנו שבקרבנות האדם צריך לבדוק שלא יהיו בבהמה מידות רעות ושיהיו דברים מתוקנים זה השלב הראשון בעבודה, השלב בו אדם בודק ומסתכל שאין בו דברים בעייתים ואם יש הוא מתקן. אבל החלק הפנימי והעמוק יותר, החלק של הקטורת, הוא החלק שבו האדם הוא מרגיש שהוא מאוחד עם הקב”ה לגמרי והעבודה הפנימית היא עבודה של דבקות, לא דבקות של לתקן מידה רעה אלא דבקות בתוך הטוב בתוך הקדושה עצמה אני דבק עם הקב”ה יותר ויותר.
אז כשאנחנו אומרים את פסוקי הקטורת אנחנו צריכים לחשוב ולהתכוונן שאנחנו צריכים להתקשר קטורת מלשון קשר להתקשר עם ה’ בקשר עמוק וחזק מעל השכל ומעל ההגיון שנתבטל בהתמסרות פנימית ללא כל התניה ובזכות הקטורת הזאת ההתקשרות הפנימית הזאת אנחנו גם כן מעוררים את הקשר הפנימי של הקב”ה אלינו אותו קשר שיתגלה בגאולה השלמה בצורה שלמה ואז נחזור לבית המקדש ונקריב את הקורבנות כפשוטם וגם נקטיר את הקטורת בצורה הפשוטה של הדברים ונגלה את הקשר הפנימי והעצמי שלנו עם הקב”ה.

נעצור כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל