ז באדר יום פטירת משה רבינו

צדיקים כמו דוד המלך ועוד, זכו למעלה הגדולה והנפלאה להיוולד ולהסתלק באותו היום. משה רבינו נולד ביום ז’ באדר וביום זה נפטר לאחר מאה ועשרים שנים בדיוק. הרמז למעלה זו נמצא בפסוק “את מספר ימיך אמלא”, עליו דורשים שהקדוש ברוך הוא יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש.

למשה רבינו הייתה ייחודיות גם לגבי צדיקים אחרים. כשנולד משה נאמר עליו “ותרא אותו כי טוב הוא”. אומרים חז”ל שבשעה שנולד משה התמלא הבית כולו באור. ‘בית’ מרמז על הגוף, המהווה ‘בית’ לנשמה. בדרך כלל, הגוף מכסה ומעלים על אור הנשמה, ותפקידו של האדם הוא לגלות את האור על ידי עבודתו במשך ימי חייו. אולם אצל משה רבינו האירה הנשמה ללא כל הפרעה מיד בלידתו. אור זה מוכיח את עוצמתה של נשמתו הגדולה, ששום דבר לא יכול היה להסתירה.

ואכן, משהפיל המן פור על מנת לבחור את החודש בו יוכל להרע לישראל ונפל הגורל על חודש אדר שמח המן שמחה גדולה כי ידע שמשה רבינו נסתלק בחודש זה, אולם לא ידע אותו רשע כי משה גם נולד בחודש זה. לידתו של משה מבטאת את אינסופיות הנשמה שאינה משתנה בסיבות חיצוניות, ולכן היה בכוח לידתו להגן ולשמש זכות לעם ישראל מפני תחבולותיו של המן.

ישנם הנוהגים להתענות ביום זה ולומר “סדר תיקון ליום ז’ באדר”, כשהטעם לכך הוא לפי שמיתת צדיקים מכפרת והתענית עם תשובה ותפילה גם מכפרת, ועל ידי כך באה כפרה שלימה לכלל עם ישראל.

מנהג נוסף הקיים במספר קהילות ישראל, הינה התענית אותה מקיימים ביום זה אנשי ה’חברא קדישא’ בכל מקום ומקום, כשבסיומה נערכת סעודת משתה מיוחדת, שכל בני העיר משתתפים בה. הסיבה למנהג הוא, שלכל בעלי האומנויות והעסקים ישנם רגעים של שמחה – כאשר מצליחים במלאכתם ובעיסקיהם. ואילו אנשי ‘חברא קדישא’ שבישראל, אף על פי שאומנותם בעשיית חסד עם המתים ועם החיים, שממלאים את צורכיהם, בכל זאת, אין בעבודתם שמחה לעולם – שמחתם הינה כאשר אין זקוקים להם ועבודתם נפסקת. ומתי פסקה מלאכתם של עושי החסד עם המת? ביום ז’ באדר, יום פטירת משה רבינו, שאף נברא לא התעסק בקבורתו, אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו.

בהרבה קהילות נהגו שהרב דורש בז’ אדר לכבוד משה רבינו עליו השלום, וגם עושים הספד על הגאונים והצדיקים וחשובי ישראל שנפטרו באותה שנה, ויש שכתבו שנכון ללמוד מאמרים בתורת משה רבינו עליו השלום, להזכיר זכותו של משה רבינו עליו השלום שתגן עלינו לפי שגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם.

יש שכתב שאין לקרות לבן הנולד בז’ אדר ‘משה’ על שם משה רבינו, שמכיון שמשה רבינו עליו השלום היה רבן של כל הנביאים נמנעו מכך שלא לעמוד במקום גדול כל הגדולים.

בערבית של ז’ אדר יכוון ביתר שאת בתיבות ‘משה ובני ישראל לך ענו שירה’ וכו’, וכן בברכת המזון יכוון בברכת ‘הזן’ שתיקנה משה רבינו עליו השלום, וכן בכל המקומות שמזכיר בהם משה רבינו.

יש לעסוק בתורה ובמצוות ביום ז’ אדר, לעילוי נשמתו של משה רבינו עליו השלום, רבן של ישראל, ומה טוב חלקם של המתענים בו, דלהיות משה רבינו עליו השלום רבן של ישראל ראוי להתענות ביום שמת בו רבו.

מקפידים לכתוב משה רבינו בכתיב מלא, עם י’ אחרי הב’, היות ואותיות משה רבינו עולות בגמטריה שש מאות ושלוש עשרה. לרמז לנו, שעל ידו ניתנה לנו התורה בה יש תרי”ג מצוות.