ארבע אמות של הלכה שיעור 15
לפני עיוור לא תתן מכשול. האם מותר לתת לאדם מעשן סיגריות לפני שבת? האם מותר להשאיל לשכן מכסחת דשא בשנת השמיטה? כל זאת ועוד בשיעורו השבועי של הרב יהודה לייב נחמנסון באתר הללויה
שלום עליכם לכל הצופים היקרים והנכבדים והמהוללים של האתר הנכבד והמהולל והחשוב הללויה.
אני רוצה לשוחח היום על נושא שהוא מאוד רחב אנחנו נדבר רק על כמה דוגמאות ממנו והוא קשור על העניין של “לפני עיוור לא תתן מכשול”. שזה פסוק מפורש בתורה. והנושא של מסייע לדבר עבירה שזה לא דבר כתוב בתורה אלא הוא דבר שאסור מדברי סופרים, מדרבנן. הרבה פעמים אנחנו עומדים לפני דילמה, במיוחד אנשים דתיים שהם עושים כל מיני דברים והם חוששים שמא במעשה שהם עושים הם מסייעים למישהו לעבור איזה שהיא עבירה. הנושא של “לפני עיוור לא תתן מכשול” מבואר בגמרא שיש אדם שהוא נזיר, אסור לו לשתות יין, הוא מבקש ממך כוס יין, אתה מגיש לו כוס יין, זה עדיין לפני עיוור לא תתן מכשול מכיוון שהוא יכל לקחת את הכוס יין הזו בעצמו. אבל אם הוא נמצא באיזה מקום שהוא לא יכול להושיט את ידו ולקחת את כוס היין, אם אתה לא תושיט את ידך אליו, אז במקרה הזה אנחנו אומרים שזה נקרא לפני עיוור לא תתן מכשול. אז יוצא שהכלל הוא שאם אתה מגיש לאדם איזה שהוא דבר והדבר לא היה יכול להגיע אליו בלעדיך, אתה עובר על לפני עיוור לא תתן מכשול. אבל אם הוא היה יכול להשיג את הדבר בלעדיך אין בזה איסור של לפני עיוור לא תתן מכשול.
דוגמא לדבר בכדי שיהיה קל יותר. אדם שבנו חזר בתשובה, הוא עדיין לא. בנו גר אצלו בבית, בחור. האבא מעשן, גם זה לא טוב. האב אומר לבנו תקנה לי בבקשה קופסת סיגריות, הוא מבקש ממנו את קופסת הסיגריות, שעה לפני שבת. הילד יודע שאם אבא מבקש קופסת סיגריות עכשיו זה הפרוש שהוא יעשן אותה בשבת. האם מותר לו ללכת לקנות את קופסת הסיגריות הזו עכשיו? אז אם אנחנו מדברים על הכלל שלמדנו עכשיו של לפני עיוור לא תתן מכשול. השאלה היא האם האבא מסוגל ושייך לקנות את הסיגריות בעצמו ורק מטעמי נוחות הוא מבקש מבנו שילך ויקנה את הסיגריות. אם אכן האבא יכול לרדת ולקנות אלא שנוח לו יותר שבנו יעשה את זה אז אין איסור של לפני עיוור לא תתן מכשול. השאלה הנוספת היא האם יש כאן איסור של מסייע לדבר עבירה? אני לא נותן לו משהו שהוא לא יכל להשיג, הוא יכל להשיג את הסיגריות גם בעצמו אז אני לא נחשב לפני עיוור לא תתן מכשול, אבל השאלה אם אני נחשב כמסייע לעישון שלו בשבת כי אני הבאתי לו את הסיגריות ביום שישי. אז התשובה היא שאם אתה סייעת לו לפני זמן האיסור, מה פירוש? לפני שנכנסה שבת אתה קנית את הסיגריות כמובן כמו שזה בסיפור הזה אז גם איסור של מסייע לדבר עבירה לא קיים. אדמו”ר הזקן בעל התניא בסימן שמ”ז באור החיים בסעיף ד’ מחדש שמסייע לדבר עבירה זה רק בתוך זמן האיסור ולא לפני זמן האיסור. לכן, אם למשל לך יש מכסחת דשא ואתה יודע שהחבר שלך שעדיין אינו שומר שמיטה, מכסח את הדשא חופשי ללא הכללים ההלכתיים בנושא. ואתה רוצה לדעת, הוא מבקש ממך את המכסחה עכשיו בשנה השביעית, האם מותר לך להשאיל אותה? אז מכיוון שאתה יודע שזה בשביל לכסח את הדשא ואתה יודע שהוא מכסח לפי זמנים שהם אסורים, אתה לא יכול להעניק לו את מכסחת הדשא הזאת כי זה עכשיו שנה שביעית, זה השנה של השמיטה עכשיו זה זמן האיסור. אבל נתאר לעצמנו שהוא היה פונה אליך יום לפני שהתחילה שנת השמיטה ומבקש ממך את המכסחה, מכיוון שזה לפני זמן האיסור אין לך פה איסור מכיוון שעדיין לא נכנסה שנה שביעית. ובנידון שלנו – האם אפשר לקנות לאבא סיגריות לפני שבת – אין פה לא לפני עיוור לא תתן מכשול ואין פה גם עניין של מסייע לדבר עבירה כי זה לפני זמן האיסור. רק מה, יכול להיות שיהיה פה חילול ה’, אם האבא יגיד “אתה דתי ואתה קונה לי סיגריות כדי שאני אעשן בשבת” אז יכול להיות שם חילול ה’ אבל אם הוא לא מונח בזה הוא שקוע בזה שהוא רוצה את הסיגריות שלו והוא כועס עליך שאתה לא מבצע את הרצון שלו אז אין לך איסור לעשות את זה לא מצד לפני עיור לא מצד מסייע ולא מצד חילול ה’.
כשאנחנו רוצים להוריד את הפרטים הללו יותר למטה אז אנחנו יכולים להבין שאם למשל אנחנו פתחנו חנות כלי בית ומגיע בן אדם ורוצה לקנות מאיתנו לדוגמא הוא רוצה לקנות מחבת. ואתה יודע זה השכן שלך שהוא אוכל בשר לבן ומה הוא יעשה עם המחבת הזאת הוא רוצה לעשות קציצות ואתה כבר יודע שבמחבת הזה הוא ישתמש לדברים שאינם כשרים. האם מותר לך למכור לו את המחבת? מותר לך, מכיוון שהוא לא עושה את זה עכשיו, הוא לא יטגן לך בחנות. מתי שאתה מכרת אז הקניה הייתה לפני זמן האיסור ואין לך איסור. דבר נוסף שהוא יותר חזק בטיעון של המחבת: מי אמר לך שעד שהוא יגיע הביתה הוא לא יעשה תשובה? אתה כבר קבעת שהוא יעשה מעשים אסורים ואולי הוא יחליט לחזור בו מהדרך שלו. הרי אנחנו רואים שלב ישראל ער והרבה אנשים משנים מההנהגה שלהם.
הדבר הזה בא לידי ביטוי גם בהשכרת בית לאנשים, גם במכירת בית לאנשים. אתה משכיר למשל את הבית שלך לאנשים שהם לא שומרים שבת אז הם ידליקו ויכבו את החשמלים בבית הזה שאתה משכיר להם. הם ידליקו בויילר בשבתות והם יעשו מה שהם רוצים. אם מדובר על אנשים לא נשואים ביחד והם חיים כחבר וחברה אז אתה נותן להם בית שהם יוכלו לגור בו באופן שיש בו איסור ייחוד ויש בו איסורים נוספים. האם הדבר נחשב שאתה מסייע לדבר עבירה? לא, כי זה לפני זמן האיסור. הם לא עושים את הדבר עכשיו כשאתה משכיר להם את הבית אלא רק אחר כך שהם יכנסו לתוכו וכמו כן אתה לא יכול לדעת מה יהיה מחר ומחרתיים ומה תהיה ההתייחסות שלהם לתורה ולמצוות.
לעומת זאת יש את נושא חילול ה’. שהוא לא קיים לאדם שמוכר כלים למשל בחנות כלים. הוא לא קיים בדוגמאות האלו שנתתי בהשכרת בית או במכירת בית. אבל הוא בהחלט קיים באדם שמנהל איזה בית כנסת או בית חב”ד ומזמין אליו אנשים שיבואו לשבת, לשולחן שבת. הוא מזמין אליו אנשים שיסעדו ויראו מה זה קדושה. כאן אנחנו נכנסים לדבר שהוא כן בעייתי. אין פה לפני עיוור, אין פה מסייע כי זה לפני זמן האיסור אבל יש פה חילול ה’. אתה סמל דעת של ה’ ואתה מסמל את הקדושה. אתה מזמין מישהו לראות מה זה שבת ואתה מזמין אנשים שאתה יודע שהם יסעו אליך וממך בשבת ואתה יודע שהם יסעו בשבת ועל כל זה אתה שותק אין לך חילול ה’ יותר גדול מזה.
אז לכן נתתי את הכללים הייסודיים מהם הדברים שאנחנו צריכים לקחת בחשבון. איסורים של לפני עיוור, איסורים של מסייע, איסורים של חילול ה’ ולדעת לתמרן עם הכללים האלו בכל מצב שבא לפנינו. יש אנשים שחושבים בטעות שאפילו שהם מזמינים את האדם הביתה אפילו שהם והוא יודעים שהוא יסע בתוך שבת, אז הם מכינים מיטה והם מכינים לו אוכל אז בכך הם פוטרים את הבעיה. המיטה היא לא מיטת קסמים והאוכל גם כן לאץ ברגע שאתה יודע שהאדם ייסע בשבת אז העסק בעייתי. ברגע שאתה לא בטוח שהוא ייסע בשבת אז המיטה והאוכל יכולים לעזור. אם כבר פעם אחת הוא הגיע בשבת ואתה יודע שזה הסגנון שלו אתה לא יכול לטמון את הראש שלך כמו בת יענה בחול ולומר שאני לא אחראי פה. אתה כן אחראי, אתה המזמין. אם הוא הזמין את עצמו זה בעיה שלו, אתה המזמין ואתה צריך לקחת בחשבון שאתה צריך לומר לו שאתה לא מעונין שהוא יבוא בשבת ושהוא לא ייסע בשבת ואולי אפילו אתה מעדיף שלא יבוא בכלל כדי שלא יחלל שבת. מה שאין כן, אם אדם בא אליך במפתיע בשבת בלי להודיע מראש בוודאי שאתה יכול לקבל אותו בסבר פנים יפות כי זה לא אתה הזמנת אותו, הוא בא על דעת עצמו, כי אין פה את האלמנט של החילול ה’ ואין פה את האלמנט של מסייע לדבר עבירה ואין פה את האלמנט של פני עיוור לא תתן מכשול. אז כל הסוגיה הזאת הפכה בדור שלנו לסוגיה מאוד כואבת ומאוד רצינית ומאוד משמעותית ולפני שעושים משהו צריכים להתייעץ עם רב מורה הוראה. יש פעמים שאנחנו מקלים קצת בנושא של חילול ה’ אבל בנושא של המסייע ולפני עיוור אנחנו לא יכולים להקל. אז כל מקרה לגופו, אבל אנחנו צריכים לדעת שיש מצבים שהם לגמרי מותרים ויש מצבים שהם באמצע ויש מצבים שהם לגמרי אסורים. ותמיד אני אומר שכתוב על אהרון הכהן שהוא מקרבן לתורה שהוא היה מקרב את בני ישראל לתורה. אז החסידות אומרת שהוא קירב את עם ישראל לתורה ולא קירב את התורה אליהם. צריך לדעת לקרב את האנשים לתורה בסבר פנים יפות בחיוך בשמחה ובאהבה אבל לא לנסות לשפץ את התורה ולקרב אותה אליהם כי לא זו הדרך אשר ישכון בה אור ה’ בטח לא לפי דעתם של נשיאי חב”ד לדורותיהם שתמיד טענו שאם אתה רוצה שדבר יהיה נצחי ואמיתי אתה צריך שהוא יהיה על טהרת הקודש ועל טהרת הפסיקה הנכונה ועל טהרת התורה.
יעזור העולם והקב”ה יראה עם מה אנחנו מתמודדים בדור הזה. מה שבדורות עברו רבנים לא היו צריכים להתמודד. שאלות שהיו באים היום לרב צריכים את רבי עקיבא ייגר ואת רבי יהודה שיענו עליהם. זה שאלות קשות מאוד שקשורות הרבה פעמים לסוגיות סבוכות בהלכה ולפעמים גם כן לנושאים טעונים מאוד מבחינה רגשית וצריכים הרבה שיקול דעת והרבה תבונה וגם לדעת היטב את ההלכה כדי לדעת לענות על השאלות האלו. ושהקב”ה רואה אותנו שאנחנו משתדלים הוא ישתדל גם כן לזרז את ההתעוררות של עם ישראל לעשות תשובה ואם ישראל עושים תשובה מיד הם נגאלים.
