פרשת תזריע – שני ראשי שנה
פרשת תזריע – שני ראשי שנה שיעור של הרב מינצברג בענייני פרשת השבוע וההכנה לקראת חג הפסח. מדוע צריכים שני ראשי שנה? הנהגת הנס והנהגת
פרשת תזריע – שני ראשי שנה שיעור של הרב מינצברג בענייני פרשת השבוע וההכנה לקראת חג הפסח. מדוע צריכים שני ראשי שנה? הנהגת הנס והנהגת
פרשת השבוע תצוה – התוכן שבכלים פרשת תצוה היא הפרשה השניה העוסקת בהקמת המשכן. הפרשה הקודמת התמקדה בכלים של המשכן וחצר המשכן. פרשה זו מתמקדת
פרשת תרומה מתחילה את זוג הפרשיות הראשון העוסק במשכן. כמעט כל פרשיות התורה באות בזוגות: שמות-וארא עוסקות בגלות ובהכנה לגאולה; בא-בשלח עוסקות בגאולה עצמה; יתרו-משפטים
פרשת השבוע שופטים – 4 יסודות פרשת שופטים היא החלק השני בזוג הפרשות ראה-שופטים. ראה עוסקת כמעט כולה במצוות פרטיות, ושופטים עוסקת במצוות המוטלות על
פרשת השבוע כי תצא – 170 מצוות פרשת כי-תצא מסיימת את שלישיית הפרשיות המלאות במצוות, ראה, שופטים וכי-תצא. פרשות אלו מרכזות 170 מצוות, יותר מרבע
פרשת השבוע כי תבוא – הכנה לעתיד פרשת כי-תבא מתחילה במלה “והיה”. מלה זו, שמשמעה הרגיל הוא לשון עבר, מתהפכת לעתיד על ידי האות ו’
פרשת השבוע ניצבים – ערבות הדדית פרשת השבוע נצבים קצרה בגודלה אבל גדולה באיכותה. בפרשה זו מופיעים יסודות חשובים ביותר על עם ישראל. בתחילת הפרשה
פרשת השבוע בא – חופש הבחירה “ויאמר ה’ אל משה, בא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו”. – לכאורה נראה “כי
פרשת השבוע כי תצא – עגלה ערופה “כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה’ אלוקיך בידיך ושבית שביו”. הפרשה ממשיכה בנושא המלחמה כשישנו הפסק בפרשת
פרשת השבוע שופטים – שוטרים “שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך”. סמיכות הפרשיות: למה נסמכה פרשת שופטים לפרשת ראה בנושא העליה לרגל?- לומר לך, אף
פרשת השבוע כי תבוא – תמחה “והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה’ אלוקיך נותן לך נחלה וירשת וישבת בה”. אומר “בעל הטורים” בעניין סמיכות
פרשת השבוע ניצבים – ניצבים ושווים “אתם ניצבים היום כולכם לפני ה’ אלוקיכם. ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל”. כאשר אתם ניצבים כולכם לפני
פרשת השבוע וילך – לאן הולכים? פרשה זו שהיא הפרשה הקצרה ביותר נושאת בחובה הרבה גדולה. היא מציינת סיום תקופה- תקופת משה רבנו- ופותחת תקופה
פרשת השבוע האזינו – האזינו ” האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי”. הרמב”ן בפירושו על התורה אומר: והנה השירה הזאת אשר היא בנו לעד
פרשת השבוע ויגש – ההתגלות אני יוסף למה לא יכול היה כעת להתאפק, דווקא במעמד הזה כאן ועכשיו, אחרי התאפקות וסבלנות רבה כל-כך? אילו יכול,
פרשת השבוע וארא – הנחש תנין והמטה מטה האותות – “ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות” (שמות ד’, י”ז). מטה האלוקים
פרשת השבוע ויחי – קודקוד יוסף ואחיו כשחזרו מקבורת אביהם, עבר יוסף על הבור שהשליכוהו בו ובירך בדרך “ברוך שעשה לי נס במקום הזה”. אמרו
פרשת השבוע אחרי מות קדושים – העזאזל והגרלת השעירים תמיהתם של השטן ואומות העולם המקטרגים, מוקיעים את ישראל כעושים מעשים בלתי מובנים לפי השכל, שאין
פרשת השבוע שמיני – יום השידוכים הגדול מאמרו השבועי של מר גבריאל תירוש בענייני פרשת השבוע והשבוע פרשת שמיני: שתויי יין במקדש – “אש זרה”,
הקיצוניות פסולה בעבודת ה’- הדעת מחייבת להביא את המובחר שיש לנו כקרבן לה’, על כן אנו תמהים מדוע אסרה תורה להביא את הדבש לקרבן על
פרשת השבוע כי תשא – סניגוריה על אהרן איך היה אחר-כך אהרן כהן על בני-ישראל הוא וזרעו עד סוף כל הדורות? ועוד: הרי אצל עבודה
פרשת השבוע תצוה – מי מכיר את פורים? יש המתייחסים לפורים כאל יום לא רציני. אך לאמיתו של דבר, פורים הוא יום רציני מאד, אולי
המצאתו של יעקב אבינו את הכסף כמטבע עובר לסוחר מעוררת תמיהה. וכי לא מצא יעקב אבינו דבר החשוב יותר לתקן לדורי דורות אלא את המטבע?
פרשת השבוע יתרו – עיקר היהדות בפרשת השבוע יתרו כתוב: “לא תרצח” בניקוד פתח, ובפרשת ואתחנן כתוב: “לא תרצח”, בניקוד קמץ. מדוע? כיון שיש אדם
פרשת השבוע בשלח – חמושים וערב רב כשראה אותם יוצאים על צבאותם, עם בעל שלטון מסודר והנהגה, כשהוא עומד על טיב האוצר הזה, התחרט על
פרשת השבוע שמות – משה יוצא לשליחות מרחץ הדמים של פרעה – “ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל” (שמות ב’, כ”ג),
פרשת השבוע בא – קדש לי כל בכור מתחילה היו צריכים להיות כל הבכורים כהנים, ויש בכך רעיון גדול. כי באופן זה בכל משפחה יהיה
פרשת השבוע כי תשא – על הגילוי ועל ההסתר בשם החודש “אדר” מסתתרות שתי משמעויות. האחת א-דר, משמע “אלוקים שוכן, אלוקים דר” מסר נוקב של
כשאני קוראת מדי שנה את פרשת תרומה, אני מרגישה סערת נפש קלה. פרשה זו המתארת את מבנה המשכן, עשויה פרטי-פרטים של תיאורי חומרים, סוגי בדים,
פרשת השבוע יתרו – האדרת נשים לגברים מסר משה “דקדוקי דברים” ואלו לנשים “עיקרי דברים”. וזה כבר מקומם. האם הקב”ה מזלזל חלילה ביכולת ההבנה של
פה ניתן להקדיש.
תוכן