ארבע אמות של הלכה שיעור 4 הרב יהודה לייב נחמנסון

מתי מותר לבעל עסק לדבר על המתחרה שלו, איך לגרום ללקוח להישאר אצלנו מבלי לדבר על המתחרה, מה עושים אם המתחרה באמת מוכר סחורה לא טובה או שהוא מרמה, איך להגיד זאת ללקוחות. כל זאת ועוד רק באתר הללויה.

שלום וברכה לכל הצופים היקרים של האתר הנכבד והמהולל והחשוב והקדוש הללויה.

אנחנו רוצים ללמוד היום דבר נחוץ וחשוב ביותר בחיים שלנו כעובדים, כפועלים בתחומים שונים של החיים. השוק העולמי הוא שוק מאוד מאוד תחרותי. למשל אתה נותן שירות בתחום מסויים, למשל אתה בונה אתרים יש לך אנשים נוספים שעוסקים באותו התחום באים אליך בני אדם שואלים אותך תגיד מה מיוחד במה שאתה עושה? הוא עושה את זה במחיר הזה אתה עושה את זה במחיר הזה…אתה מתחיל לפתוח את הפה ומתחיל לדבר. יש מושג של לשבח את עצמך ויש מושג של להמעיט את השני להגיד מה השני לא עושה. ולפעמים באים אליך אנשים ומתחילים לתאר בדיוק מה בעצם הם קיבלו במקום אחר הם אומרים לך את השמות ואתה אומר שאתה מכיר אותו והעבודה שלו שווה לא משנה מה, ואתה מעקם את האף לכאן ושם והשאלה היא באמת מה מותר להגיד. והשאלה היא מאוד אמיתית כי לפעמים אתה יודע שהאדם השני באמת עושה הונאה ובאמת מרמה. מה מותר לך להגיד ללקוחות בלי לגרום נזק. סביב הנושא הזה אנחנו רוצים לדבר קצת בשיעור הזה.

איסור לשון הרע

הרמב”ם בהלכות דעות והאדמו”ר הזקן בעל התניא פוסקים הלכה למעשה: כאשר אתה אומר דברים שגורמים לשני נזק בעצם הדיבור שלך זה נכלל בכלל לשון הרע. כלומר, אם אני מדבר למשל על בעל עסק מתחרה שלי בתחום שבו אני עוסק. ואני אגרום לו הפסד של לקוח מסויים לא יבוא או שהאדם הזה שבא אלי יספר לאחרים מה אני סיפרתי וכתוצאה מזה לא יבואו אליו לקוחות אחרים יש בזה איסור של לשון הרע וזה דבר שאסור. אבל כולנו חכמים כולנו נבונים וכולנו חושבים שאנחנו יודעים את התורה כולה ובנושא הזה של הלשון הרע יש אנשים שאומרים “שמעתי שכשיש שלושה אנשים שיודעים מן העניין אז כבר אין איסור של לשון הרע”. האם הכלל הזה הוא נכון? אז התשובה היא שהכלל הזה הוא נכון ולא נכון השאלה היא איפה מדברים. זה נכון שכשיש 3 אנשים שכבר יודעים אז זה לא לשון הרע. מצד שני כבר אחד מראשוני החכמים רבינו יונה כותב שאם יש לך הנאה מזה שאתה ממשיך להפיץ את זה זה עדיין לשון הרע. כלומר, זה שהתורה אומרת שמותר לך לומר דבר כשהוא מפורסם שיש 3 אנשים שכבר יודעים אותו בעולם והוא כבר נחשב כמפורסם זה נכון אם אתה מספר אותו כמשיח לפי תומו אבל אם אתה מספר אותו בגלל שיש לך הנאה מרובה ממה שאתה מספר, יש לך כייף בזה אז זה דבר שהוא אסור עדיין מצד לשון הרע ואנחנו צריכים לעשות חשבון נפש. לא כל דבר שמסופר בשלושה אנשים ומפורסם אני יכול להמשיך הלאה להרחיב אותו. אני לא יכול לספר את הדברים כאשר לי יש בזה איזה חשק. הנקודה הזאת היא נקודה מאוד קשה ואני מאוד מבין את האנשים שעוסקים בתחום מסויים.

יראת שמיים אמיתית

אמר פעם אחד מתלמידי החכמים, שכשאמרו על איזה חתן שהוא תלמיד חכם וירא שמיים והוא גם כן צדיק אז הוא אמר רגע, מאיפה אתם יודעים שהוא ירא שמיים? אמרו לו, אנחנו רואים את זה בישיבה. אז הוא אמר להם זה לא הוכחה, כל זמן שהוא לא יצא לעולם הכסף, שהוא לא יצא לשוק אני לא בטוח שהוא ירא שמיים זה לא אומר שום דבר כי עד שאתה לא מרגיש מה זה הפסד על הבשר שלך בגלל שאתה צריך להיות ישר אתה לא יודע מה זה יראת שמיים, יראת שמיים זה לא להתנדנד חזק בתפילה, יראת שמיים זה לא להצטדק ולעשות פנים מיוחדות כאילו מי יודע מי אתה. יראת שמיים זה לא לשאול שאלות איך לעשר את התבן ואיך לעשר את המלח. יראת שמיים זה בקטנה, בהבדלים האלה של השקל הקטן. הרבי סיפר פעם באחת ההתוועדויות שלו שהיה אדם שהמלמד בחיידר היה מספר להם על איזה אדם שהתווכח עם השני בדין תורה מול הרב. הריב היה על 50 רובל וזה לא היה הרבה כסף באותם הימים. אז הרב פנה למתווכח ואמר לו אני לא מבין אותך, לפני שבוע ימים באת אלי עם שור גדול שאתה שחטת ואמרת לי לבדוק משהו בריאות אם יש חור או אין חור וכידוע שיש חורים במקומות מסויימים זה עושה טריפה ואני לא מצאתי להתיר את השור ו-400 רובל ויותר הלכו לך לפח ולא אמרת לי אף מילה ולא צעקת כלום. אז מה קרה פתאום? אז הרבי חייל ואמר, אתם יודעים מה המלמד בחיידר אמר לנו? שאותו אדם אמר לרב – אני לא צועק על ההפסד שלי! אני צועק על הרווח שלו. בסיפור עם השור אני הפסדתי 400 רובל ואף אחד לא הרוויח אותם אבל עם ה-50 אני אפסיד לא נורא אבל השני יקבל ואת זה אני לא רוצה!. אסור לנו להיות יהודים כאלו. אסור לנו להיות כמו אותו יהודי שבא ואומר שהמלך אומר לו : “מה שאתה רוצה אני עושה לך אבל לחבר שלך אני עושה פי שתיים”. אז הוא מבקש מהמלך, תוציא לי עין אחת כדי שלחבר יוציאו שתי עיניים, זה שנאה, על זה אנחנו נמצאים בגלות. לכן על נושאים של ממונות הרבה פעמים אנשים יוצאים מהפרופורציות. לכן באחד המכתבים של הרבי הרבי מאחל “ברצוני לאחל לכם במיוחד” הוא כותב לאחד הסוחרים “שהמסחר יהיה על פי התורה, בכשרות, לא בהשגת גבול, ללא לשון הרע על המתחרה וכד'” זה ברכה מיוחדת, אדם שמתעסק בעסקים צריך כזו ברכה בצורה יוצאת דופן מכיוון שלדבר על המתחרה ולעשות איזה הונאה זה הדבר הכי קל. באים אנשים ושואלים, אז מה יהיה, המתחרה ירוויח וישגשג ואנחנו נהייה צדיקים כאלו ונשאר בלי לקוחות ובלי כסף לא לדבר על אף אחד, מה אתה אדם מפעם? אתה לא יודע איך השוק היום עובד? מי שמלכלך יותר מרוויח יותר. גם על הנקודה הזאת הרבי התייחס באחת השיחות שלו ואמר שזה מחשבה גלותית. האמת היא שכאשר האדם הולך ביושר וסוחרים וותיקים יכולים להודות בזה, אנשים שהם הגונים יכולים להודות בזה. אולי בשלב הראשון נראה לך שאתה מפסיד קצת אבל האמינות שלך בטווח הארוך מקבלת את העוצמה בצורה הרבה יותר חזקה מאשר אדם שמלכלך פה ומלכלך שם.

שלי יותר טוב משלו

וכאן רציתי להגיע לדבר השני שהזכרתי בפתח הדברים, שאלה מאוד מהותית. אני מוכר צמיגים, אני יודע שהמתחרה שלי מוכר צמיגים מסוג זבלה אני יודע שיש שם בעיות אני יודע שמה שהוא עושה זה לא טוב. בא אדם ומתייעץ איתי ושואל אותי. אז אני צריך עכשיו לשחק אותה צדיק ולא לומר לו שיש בעיות? למה שהלקוח יפסיד? מצד שני אני עושה להוא הפסד ומביא את הלקוח אלי. מתי מותר מתי אסור? לשאלה הזאת מתייחס בצורה מפורשת בעל החפץ חיים רבי ישראל מאיר מראדין בספרו בהלכות רכילות בכלל ט’ הלכה א-ב. הוא נותן לנו חמישה כללים , כללי ברזל שאם אנחנו עומדים בהם אנחנו יכולים לדבר רע על מישהו אחר. אבל איך אומרים,מספרים על רבי נחמן מברסלב שפעם אמר לחסידים לו שאסור להגיד בדיחות על הזולת, אסור להגיד בדיחות בכלל אבל יש כמה תנאים. תנאי ראשון שהבדיחה לא תהיה לצחוק על השני, תנאי שני שזה יהיה בלי ניבול פה ותנאי שלישי שלא תהנה מזה. והוא מסיים בסוף ואומר עכשיו תלכו להגיד בדיחות. אז אחרי שאתה לא מדבר על השני ואתה לא צוחק על השני ואתה לא נהנה מזה, אז מה יש פה? אז אם הורדת לאדם את כל הנקודות האלו אז בשביל מה יש לו להגיד בדיחות כבר. אז כמו שאומרת המשנה ברורה באותה צורה ואם אנחנו נעמוד בחמשת הכללים זה יהיה לא פשוט אבל זה יהיה אמין ואז אנחנו יכולים להיות אמיתיים וגם להגיד מה שאנחנו חושבים על הזולת.
כלל ראשון – אתה לא מדבר על המתחרה אתה לא מדבר על השותף אם אתה לא יודע ב-100% שהאינפורמציה שלך נכונה ואמינה. זה ששמעת שמדברים זה לא סיבה לפתוח את הפה. אין לפתוח את הפה סתם אלא אם כן אתה יודע ובדקת וחקרת בצורה הכי אמינה. זה כלל ראשון.
כלל שני – גם כשאתה תדבר ותגיד את הרע שלו אל תגדיר את הרע יותר ממה שהוא, תגיד בדיוק מה הלא טוב שיש אצלו. אל תגיד תשמע, אני לא רוצה להגיד לך שכל הדברים אצלו בעייתים אני אגיד לך רק דבר אחד. אל תעשה הקדמה מלוכלכת, תגיד רק את הדבר הבעייתי לא יותר ולא פחות.
תנאי שלישי – זה תנאי קשה אבל המשנה ברורה ידעה שזה קשה. אל תעשה להנאה שלך ומיד למטה בהערות הוא מציין שאז צריך לסתום את הפה שזה בטח להנאה שלי. אבל הוא מסביר שאתה מדבר שיהיה לך בראש רק טובת ההנאה של הלקוח. אני מוסיף שגם אם אתה לא משתחרר לגמרי מזה זה לא תנאי כזה יסודי. כי התורה לא מעוניינת שלקוח יפסיד אז אתה צריך להשתדל שלך לא יהיה הנאה אבל אם אתה לא מצליח לשחרר את עצמך מזה אז תגיד לו גם אם לך יש הנאה.
תנאי רביעי – שאתה לא יכול למנוע את הלקוח מנזק בלי שתספר לו את הפרט הזה הלא טוב על השני. אם אתה יכול לומר לו אני לא מציע לך לקנות אצל השני מבלי להיכנס לפרטים. אם אתה יכול פחות לפרט יותר טוב
והתנאי האחרון – יש מה שנקרא בהלכה לעשות נזק, ויש בהלכה מניעת רווח זה שני דברים שונים. לעשות נזק בכל מקרה אסור. למנוע רווח למנוע קליינט זה אפשר. במקרים שזה באמת נכון לפי התנאים הקודמים.
אז אם אנחנו עומדים בתנאים הללו אנחנו יכולים למנוע מישהו מלהיכנס לעסק שיכול להביא אותו לאיזה נקודה של נזק.
אני רוצה לסיים את השיעור הזה בכלל חשוב – היה מישהו שסיפר לי שהיה לו חבר שהעסיק אותו, מעביד, והמעביד אמר לו אני אפטר אותך, אתה תציע את השירותים שלך למתחרה שלי ואתה תראה איך הוא עובד ואז תחזור אלי ותספר לי. האם הדבר הזה מותר על פי ההלכה או לא? התשובה היא שזה אסור באיסור מוחלט כי זה נקרא ריגול תעשייתי. כבר הגמרא דנה בזה במסכת יומא ואומרת שאסור לאדם להגיד על חברו דבר עד שהשני יבוא ויגיד שהוא יכול לספר. לומדים מזה להיזהר. אנחנו לומדים מזה עד כמה התורה רגישה לדברים שיכולים לעשות נזק לשני ועד כמה דחוף לתורה שהדברים יעשו בצורה נקייה ומלאה ואין לו שום ספק שכאשר האנשים יעבדו לפי הכללים הללו הם יראו הרבה הצלחה בחיים האישיים שלהם. זה שהיום אנשים עובדים ועובדים ולא גומרים את החודש זה בגלל שהרבה פעמים אין ברכה בכסף, הוא הרוויח הרבה כסף אבל זה נגמר לו ולא מספיק לו. למה זה? כי לא מספיק לדאוג לחלק הגשמי של הפרנסה אלא גם לנקיות הרוחנית של הפרנסה. עלידי זה שמשתדלים גם על הנקיות הרוחנית של הפרנסה רואים מזה שפע יש לנו המון כסף לחסוך יש המון סיעתא דשמייא. ייתן הקב”ה שלכל עם ישראל יהיה רק שפע ברכה והצלחה ואנחנו מצידנו עד כמה שידינו וכחינו כבני אדם גשמיים ומגושמים שביושבי בתי חומר מסוגלים להיות ישרים אנחנו נשתדל לעשות את המקסימום וה’ הטוב יגמור בעדינו.