
האכלת בעלי חיים
“והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני ” (כד , יד ) “שתה וגם גמליך ” – מכאן דאף על פי שאסור לאדם לטעום קודם שיאכיל לבהמתו, הני מילי באכילה, אבל לשתייה האדם קודם, כדאשכחן ברבקה שאמרה שתה וגם גמליך אשקה ( מגן אברהם סי’ קס”ז ס”ק י”ח ) .