הללויה

הלכות שבת שיעור 2 עם הרב נחמנסון

הלכות שבת שיעור 2

שיעורו השבועי של הרב נחמנסון בענייני הלכה והפעם המשך הלכות שבת דין בורר עם שאלות אקטואליות של הגולשים באתר הללויה – הוצאת מדבקה מלחם בשבת, מה עושים עם אוכל שחולל עליו שבת ולמי הוא אסור. האם צריך להגעיל כלים בכלים שבושל בהם בשבת ועוד …

שלום עליכם לכל הצופים היקרים של האתר הללויה

אנחנו רוצים להמשיך בהלכות בורר.

לא אוהב בצל

אני רוצה לדבר על נקודה קצרה וחשובה מאוד שיש לה השלכות לנושאים מאוד נרחבים בהלכות שבת והיא: מה קורה כאשר אדם טעה בהלכות בורר וברר את מה שהתורה הקדושה אמרה שאסור לברור. למשל, יש לו סלט ביצים, עם בצל, והוא לא אוהב את הבצלים, אז הוא הוציא את כל הבצלים מתוך הביצה והוא רוצה לאכול את הביצה עכשיו. לפי מה שלמדנו בפעמים קודמות, כשהאדם לקח את מה שהוא לא רוצה, איך קוראים לזה? הוא ברר פסולת מתוך האוכל, פסולת מתוך אוכל זה איסור תורה, אין מה לדבר. השאלה היא: האם זה בסדר, הוא יכול לאכול את זה עכשיו? יש פוסקים שאומרים שאין שום בעיה. בקצות השולחן של רבי חיים נאה כך הוא כותב. אבל כשאנחנו מתבוננים לכאורה יש לנו כלל בהלכות שבת. איסור בורר פסולת מתוך אוכל זה איסור תורה. ובאיסור תורה למדנו כלל שכאשר אדם עשה איסור תורה במזיד, בישל משהו בשבת במזיד, זה אסור לו לעולם. הוא את האוכל הזה שהוא בישל הוא לא יכול לאכול לעולם. גם אנשים אחרים לא יכולים לאכול אותו בשבת זו, יכולים לאכול אותו במוצאי שבת. אם הוא בישל בשוגג, גם הוא וגם האחרים לא יכולים לאכול את האוכל הזה עד מוצאי שבת. כך כתוב בשולחן ערוך בתחילת סימן שי”ח. לכאורה מה ההבדל בין איסור בישול, שזה איסור תורה, לבין איסור בורר פסולת מתוך אוכל שזה איסור תורה. אם באיסור בישול אסרו על האדם, אז גם באיסור בורר צריכים לאסור עליו.

לא אוהב בצל
הלכות שבת

מה זה מזיד?

אז אני רוצה לומר דבר מאוד מאוד יסודי. באמת, ישנם מחשובי הפוסקים שאמרו את מה שאמרתי עכשיו. אדם שברר פסולת מתוך אוכל, אסור, אם הוא עשה את זה במזיד, מה זה מזיד? שהוא יודע שהיום שבת, ושהוא ידע שבשבת אסור לעשות בורר ובכל זאת עשה. אם הוא עשה את זה במזיד אסור לו לאכול את הביצים הללו, זהו, הוא לא יכול להנות מזה זה עונש, קנס, קנסו אותו, וגם לאחרים מותר רק לאחרים במוצאי שבת בשבת הזאת אסור. ואם הוא עשה את זה בשוגג אז גם הוא וגם אחרים לא יכולים לאכול את זה בשבת זו אלא רק במוצאי שבת. יש חבל חשוב בפוסקים שככה סובר.

קו האמצע

אבל לעניות דעתי אמרתי שני קצוות, אמרתי כאלו שאומרים מותר גם לו זה מותר וגם בשבת הזאת מותר, זה חסד, מתירים לחלוטין. יש כאלו שמחמירים לגמרי ואומרים עשית במזיד אסור לך עולמית הכל אסור כמו בבישול, זה גבורה, צד שמאל לגמרי. אני חושב שאפשר לומר משהו באמצע. יש לנו כלל, כל איסור שהאדם עשה והוא היה יכול לעשות אותו בהיתר, לא יקנסו אותו. יש הבדל בין בישול לבין ברירה, לבורר. אני לא יכול לבשל תפוח אדמה בשבת, לא יכול, אסור, אי אפשר לבשל אותו בלי לעבור עבירה אלא אם כן זה לחולה ופיקוח נפש אבל אם אני מבצע ברירה על מאכלים בשבת, יש אפשרות לעשות את זה בהיתר? יש אפשרות למדנו! אוכל מתוך פסוללת, בידיים, לאלתר – מותר! פה האדם לא שמע לתקנות, ברר פסולת מתוך אוכל, איסור תורה. אבל הוא היה יכול להגיע לאותה תוצאה גם בהיתר. וזה לא קיים אצלו בבישול. בבישול הוא לא היה יכול להגיע לתוצאת בישול בלי איסור תורה בשבת. ולכן, יש לנו כלל שאומר רעיון כזה. זה הכלל כתוב בשולחן ערוך הרב, של האדמור הזקן בסימן תה’ בסעיף ט’. הרעיון אומר כך: ברגע שהאדם החציף לקב”ה כל כך, ועשה איסור שאין לאיסור הזה שום דרך היתר בשבת, קונסים אותו. בכל מיני דברים. כאשר בן אדם עשה איסור, איסור חמור, איסור תורה, אבל האיסור הזה יש דרך היתר, עצם זה שיש לו דרך היתר, זה סיבה שאנחנו לא נקנוס אותו. מה פירוש קנס? תוספת לחיוב. מה שחייבו אותו בצורה מפורשת התורה או רבנן, מחייבים. קנס לא מחייבים. הכלל הזה שאמרתי, מה התוצאות שלו יהיו? ככה: באיסור בישול יש לנו פעמיים קנס, אדם שבישל במזיד אסור לו עולמית כתוב בשולחן ערוך, זה קנס. אדם שבישל בשוגג שאסור לאחרים להנות ממה שהוא בישל בשוגג בשבת, כתוב בשולחן ערוך זה קנס.

הצעה לסדר היום

אני הקטן מבקש להציע את שני הפרטים הללו לאסור רק באיסור בישול. כי באיסור בישול אין אופציה לעשות אותו בהיתר. אבל באיסור בורר שהייתה אופציה לעשות אותו בהיתר אנחנו נחזור לכלל שכל פעם שהיה אפשר לעשות את האיסור בהיתר, אין קנס. ואז מה יהיו התוצאות? האדם שברר את הבצלים פסולת מתוך אוכל את הביצה במזיד, אסור לו אבל לא לעולם, במוצאי שבת הוא יכול לאכול את זה. ולאחרים – אסור גם כן עד מוצאי שבת. הוא ברר בשוגג, מה זה שוגג? שכח שזה שבת או שהוא לא ידע שזה אסור. בשוגג, יהיה אסור לו עד מוצאי שבת ולאחרים יהיה מותר אפילו באותה השבת ממש. זה לעניות דעתי כאשר אנחנו מדברים על אדם שעבר וברר.

הכשרת קומקום וכיבוד הורים

נקודה אחרת בעקבות מה שלמדנו עכשיו שהיא מאוד מאוד חשובה. והיא לא שייכת ישירות להלכות בורר אבל היא קשורה לבסיס של מה שדיברנו. אדם שבישל בשבת, לקח קומקום חשמלי, לחץ על הכפתור, הפעיל אותו והרתיח מים. המים האלו כמו שלמדנו, לא יכול להשתמש איתם עולמית. בסדר? ברור! עכשיו השאלה הנשאלת מה דין הכלי? כתוב בשולחן ערוך שחכמים קנסו שגם הכלי הזה כאילו בישלו בו נבלות וטרפות. מים…! כשר! לא! זה היה בשבת אז לאדם הזה הכלי הזה נחשב כאסור. מוצאי שבת הוא חזר בתשובה, קיבל על עצמו תרי”ג מצוות יותר הוא לא מחלל שבת. עכשיו מה הוא צריך לעשות? הוא צריך להכשיר את הקומקום הזה הוא לא יכול להשתמש בו עכשיו ליום ראשון. אבל מורי ורבותי, זה רק לו. אחרים שרוצים להשתמש בקומקום הזה מותר להם להשתמש, הקומקום לא בעייתי. אם הוא ייתן את הקומקום הזה מתנה למישהו או ייתן לבן שלו לשתות, אין פה בעיה, הבעיה היא רק לו. והמשמעות של ההלכה הזו היא כל כך חשובה. הרבה הורים יקרים שעושים השתדלות בשביל הילדים שלהם שחזרו בתשובה, מכשירים את המטבח כדי שהילדים יוכלו לבוא להתארח אצליהם לאכול אצליהם, אבל עדיין ההורים האלו לא שומרים שבת לגמרי, הם מקפידים בשר וחלב אבל הם עדיין לא שומרים שבת לגמרי. צריך לזכור כי יבוא יום כי מצווה גוררת מצווה וכשהם יתחילו לשמור גם כן שבת אז הילדים שלהם צריכים לזכור לומר להם שהם צריכים להכשיר את הכלים הכשרים שהשתמשו בהם בשבת צריך להכשיר אותם. אז רגע אם אתה אומר שצריך להכשיר אותם אז איך אתה מתיר לילדים שלהם להתארח אצלהם ולאכול מהכלים הללו? אין פה בעיה בכלים ביחס לילדים. כי מה שקנסו שהכלי הוא טרף קנסו רק לאותו אדם שבישל בשבת. לאחרים לא קנסו את זה, לכן התירו את זה לילדים שאוכלים מהכלים אבל כאשר ההורים יתחילו לשמור שבת בצורה מלאה הם יצטרכו לעשות טיפול גם לכלים שלהם.

Exit mobile version