הלכות שבת שיעור 9 עם הרב נחמנסון

שיעורו השבועי של הרב לייב נחמנסון בהלכות שבת באתר הללויה. והשבוע : מה עושים כשנשמעת אזעקה, באמצע תפילת עמידה, קידוש וכו’, האם צריך לחזור לתחילת הברכה או להמשיך היכן שהפסקנו, האם מותר להשלים תפילה בחדר מדרגות או במקלט? כל זאת ועוד רק באתר הללויה

שלום עליכם לכל הצופים היקרים של האתר

אנחנו נמצאים היום בימי בין המצרים תרתי משמע. זמן של מלחמה זמן שאנחנו כולנו מרגישים במטווח, סמוך לטילים, אזעקות, מדי פעם כאן מדי פעם שם. אנחנו מאחלים בתוך כל עם ישראל לחיילים היקרים שלנו שיצליחו וה’ ישמור עליהם ויהיה איתם בכל מצב ובכל מצוד שהם עורכים שתהיה להם סיעתא דשמייא. שיחזרו בשלום לבתיהם ושלא יפגע יותר אף אחד מבני ישראל. מה שאנחנו רוצים לדבר עכשיו זה דבר שקשור עם האזעקות שתופסות אותנו לפעמים ברגעים לא צפויים כמו בזמן תפילת שמונה-עשרה, או באמצע קידוש של שבת, או בין קידוש לנטילת ידיים. יש כאלו שצריכים לרדת קומה או שתיים, חדר המדרגות לפי ההוראות של פיקוד העורף, ויש כאלו שיש להם בבתיהם ממ”ד. אבל איך שלא יהיה אנחנו צריכים לטפל בבעיות ההלכתיות שיכולות להתרחש.

אזעקה בזמן תפילה

אז במילה אחת נתייחס קודם למצב שהאדם, איש או אישה, עמדו בתפילת שמונה-עשרה, פתאום נשמעה אזעקה, כמובן שבמצב של פיקוח נפש אפשר לזוז מהמקום, ללכת למקום של מרחב מוגן, אם זה חדר או חדר המדרגות ואפשר להמשיך להתפלל שם. כמובן כאשר יש לנו את הרגיעה ואת האפשרות לכוון שאנחנו נמצאים שם , הרבה פעמים אם זה בחדר מדרגות, מתאספים השכנים ולפעמים אין את המציאות האפשרית גם לפי ההלכה להתפלל במקום לפעמים יורדים אל המקלט והוא לא נקי, לפעמים יש מצבים של חוסר צניעות ואי אפשר להתפלל בצורה כשירה על פי ההלכה. המצב הוא שלפי ההוראות צריך להמתין לפחות 10 דקות אחרי האזעקה. לפי איך ששמעתי מאנשים הם קצת חסרי סבלנות להמתין 10 דקות והם מחכים ל”בום” וזמן קצר אחריו הם חוזרים חזרה הביתה. על פי ההלכה, כל זמן שאנחנו לא הפסקנו בדיבור באמצע שמונה-עשרה אנחנו יכולים להמשיך, אחר כך להתפלל. כמובן שלא עבר שיעור זמן ארוך שבזמן הזה היינו יכולים להתפלל את כל התפילת ש”ע מהתחלה עד הסוף. אז כיוון שכך, אם האדם הלך וחזר חזרה, הוא לא התפלל במקלט, כי הוא לא יכל להתרכז שם אלא חזר חזרה למקומו ולא דיבר הוא יכול לחזור ולהמשיך הלאה מאיפה שעצר ובלבד שלא עבר כדי שיעור זמן שלוקח לו לסיים את כל השמונה-עזרה מתחילה ועד סוף.

אזעקה בזמן קידוש

בשבת האחרונה בכמה מקומות בארץ הייתה אזעקה שתפסה חלק מהציבור בזמן התפילה, ערבית של שבת, וחלק מהציבור בזמן הקידוש, חלק בין הקידוש לנטילה, וחלק בברכת המזון. אז נעבור כעת על ההלכות איך צריכים להתנהג כאשר האזעקה תופסת אותנו באמצע הקידוש.

קידוש של ליל שבת כלול מכמה פסקאות, אנחנו מתחלים עם “שלום עליכם” ואחר כך “אשת חיל” ואחר כך מזמור לדוד, ואז “יום השישי”. הכלל הוא שעד שלא התחלנו לברך זה לא נקרא שהתחלנו את הקידוש, לעניין הפסק בו. ולכן אין שום בעיה אם נשמעה האזעקה עד שלא התחלנו לברך אנחנו יכולים להניח את הכוס על השולחן וללכת אל המרחב המוגן ואחר כך לחזור חזרה למקומנו ולהתחיל שוב בקידוש בחלק של “יום השישי”. אם גמרנו את הפסקה של “יום השישי” ואמרנו כבר “סברין מרנן ברוך אתה ה'” פתאום נשמעה אזעקה, אנחנו יכולים להשתמש בעצה שכתובה בשולחן ערוך ולסיים את הפסוק מפרק קיט בתהילים “ברוך אתה ה’ למדני חוקיך” ואז עוד פעם להניח את הכוס על השולחן, ללכת למרחב המוגן ולחזור לומר עוד פעם מ”יום השישי”.

אזעקה בזמן ברכה

אם האזעקה תפסה אותנו כבר אחרי שהתחלנו וברכנו על פרי הגפן, אנחנו כבר לא יכולים להניח את הכוס ככה בפשיטות, לכתחילה אם יש אפשרות, אם ידוע לנו על פי הוראות הבטחון שיש לנו דקה וחצי, יש את האפשרות לומר את הקידוש בזריזות, אם יש בני בית אנחנו לא נמתין עד שבני הבית ישמעו גם את הקידוש אלא נאמר אותו אפילו בלחישה ובמהירות ואז נשתה את כוס היין ואם אפשר נשתה כוס נוספת כדי שייחשב לנו גם כן כקידוש במקום סעודה ואחר כך נלך אל המרחב המוגן. כשנחזור משם אם יש לנו משפחה שהלכה איתנו, נצטרך עוד פעם לחזור ולקדש בשביל המשפחה. זה כאשר יש לנו זמן. הרבה פעמים אין זמן, יש לך שניות ספורות עד שתגיע למרחב המוגן, הרבה פעמים, לא שיש בעיה בשיעור זמן פשוט המתח והחרדה גורמים לנו בלבול ואנחנו לא מצליחים להתרכז באמירת הקידוש ומכיוון שכאן במקרים כאלו נניח מיד את הכוס על השולחן, נלך אל המרחב המוגן, נאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כי אמרנו ברכה שהיא לבטלה ואחר כך נחזור שוב ונאמר את הקידוש מהתחלה עד הסוף.

כל הדוגמאות והאפשרויות שנתתי עד עכשיו מדברות על מי שהיה צריך לפתוח את הדלת ולצאת אל חדר המדרגות או לרדת קומה ואז הוא לא רואה את המקום בו עשה את הקידוש ואז זה נקרא קידוש שלא במקום סעודה ואז זה נחשב הפסד.

אדם שיש לו ממד בחדר של בית אז זה מאוד תלוי. אם למשל הוא עורך את שולחן השבת בסלון, אז אם מחדר הממד אפשר לראות את הסלון במקום שהוא אוכל שם, או לפחות חלק מהסלון, במקרה כזה אנחנו מתירים לו לחזור חזרה וזה לא ייחשב כהפסד אם הוא גמר את הקידוש ועדיין לא נטל, זה ייחשב בשבילו כקידוש במקום סעודה. בתנאי שהוא לא יצא מהבית אלא הלך לחדר ממ”ד. אבל אם האדם לא רואה מהממ”ד את הסלון בכלל, את המקום בו הוא אוכל בכלל ואפילו לא חלק מהמקום בו הוא אוכל, במקרה כזה הוא יצטרך לחזור ולקדש שוב מכיוון שהוא עזב את מקום הקידוש. אז הקידוש הוא לא במקום סעודה, אלא אם כן הוא הספיק לסיים את הקידוש ולשתות גם כוס נוספת ואז זה נחשב בשבילו כקידוש במקום סעודה, אבל לבני הבית שעזבו ולא מיד קידשו ולא מיד שתו כוס נוספת זה לא נחשב קידוש במקום סעודה והם יצטרכו לשמוע קידוש פעם נוספת.

כמה זמן אפשר לעשות הפסק בין קידוש לסעודה? כוונתי היא כאשר האדם יש לו מרחב מוגן במקום שהוא רואה את המקום שהוא יאכל שם. והוא כבר גמר את עשיית הקידוש והוא לא שתה כוס נוספת, השאלה היא כמה שיעור זמן מתאפשר לו לעשות הפסק. בזה פוסק השולחן ערוך שהקידוש צריך להיות סמוך לסעודה לאלתר. מה זה נקרא לאלתר? בלשון הקודש יש מילה שנקראת “מיד” ויש מילה שנקראת “לאלתר” והאדמו”ר הזקן בעל התניא מסביר שהמילה מיד זה ממש עכשיו ולאלתר זה קצת יותר מאוחר.

מה זה נקרא לאלתר שזה קצת יותר מאוחר? הוא אומר שזה קצת פחות מרבע שעה. בעל  “קצות השולחן” רבי חיים נאה מסביר שזה 10 דקות. כל זמן שהאדם לא עשה הפסקה בין קידוש לסעודה יותר מעשר דקות והוא היה באותו המקום ולא יצא למקום אחר, אז בדיעבד אני אומר שהוא לא נחשב כהפסיק במקום מסודר וליטול ידיים והוא יכול להמשיך על חשבון הקידוש שעשה קודם.

במקרה של אונס ההלכה מתירה אפילו שינוי זמן גדול יותר מעשר דקות, אני לא רוצה להרחיב בזה כי במקרים שלנו זה לא רלוונטי.

אדם בירך ברכת המזון ובאמצע הוא שומע אזעקה, הוא כאן צריך להפסיק באמצע וללכת למרחב המוגן. פה, אני לא אמליץ לו להמשיך לברך במרחב המוגן כמו שאמרתי קודם לגבי תפילת שמונה-עשרה. כי לגבי התפילה יש אפשרות להתפלל איפה שאתה נמצא, אבל ברכת המזון על הלחם בפרט יש לנו עניין מיוחד לעשות אותה במקום שאכלנו. אז כיון שכך יש עניין שהאדם יחזור אל המקום שהוא אכל. במה דברים אמורים? אם הוא לא שוהה מחוץ לבית כדי שיעור אמירת כל ברכת המזון. אדם שלוקח לו למשל ברכת המזון 4 דקות והוא יצא אל המרחב המוגן בתוך 2 דקות הוא כבר חזר חזרה הביתה ולא דיבר באמצע, אז אין בעיה שהוא ימשיך הלאה ויברך. אבל אדם ששהה יותר מכדי אמירת ברכת המזון כולה, למשל אצלו זה ארבע דקות והוא שהה בחוץ יותר מכך, וכאן זה לא משנה אם הוא הפסיק בחדר ממ”ד או בחדר מדרגות זה לא משנה. פה אני אגיד לו להתחיל את ברכת המזון מתחילתה ועד סופה שוב, כיוון שהיה פה הפסק. כמובן שאם אדם דיבר אפילו מילה אחת תוך כדי שהוא יצא, צריך לחזור על ברכת המזון שוב. וכל הכללי הללו הם נכונים גם בסוגי הפסקים אחרים. אבל בברכת המזון יש לנו עוד פטנט אחד חשוב ביותר. אם האדם בשעה שהוא בירך המוציא הוא כיוון בדעתו אולי, פן, שמא, אולי תהיה אזעקה ואני אצטרך ללכת אל חדר המדרגות ולחזור. במקרה כזה, אני הקדמתי את המאוחר…עד עכשיו דיברנו על ברכת המזון, עכשיו אני אדבר מה קורה כאשר נשמעה אזעקה באמצע הסעודה.

כאשר כל המשפחה ובני הבית עוזבים את השולחן באמצע הסעודה. אז אם הם יצאו לחדר המדרגות, אז הם צריכים לחזור עוד פעם, כיוון שהם לא רואים את המקום הראשון שהם אכלו, הם צריכים עוד פעם ליטול ידיים ולברך המוציא, שוב. אבל בשעה שהם בירכו המוציא וזה מה שכיוונתי שאמרתי קודם. בשעה שהם בירכו המוציא הם כיוונו שהם אולי יצטרכו לקום לצורך אזעקה, אז במקרה כזה, גם אם הם הלכו מחוץ לבית באמצע סעודה ואפילו לא רואים את המקום בו הם אכלו וגם לא השאירו שום אדם בבית שזה גם נחשב כדבר שמחזיק את הברכה אבל כאן כולם הלכו אל המרחב המוגן בכל אופן יוכלו לחזור ולהמשיך את הסעודה. אם האדם מכוון על זה אין לו שום בעיה. אם הוא לא כיוון, אז תלוי. אם הוא הלך לחדר ממ”ד והוא רואה את המקום הראשון בו הוא אכל אז אין בעיה אבל אם הוא הולך לחדר מדרגות ולא רואה את המקום בו הוא אכל וגם לא כיוון בשעת הברכה שמא יהיה הפסק אז הוא יצטרך לחזור ולברך על נטילת דיים והמוציא לחם שוב.

כתוב בספרים הקדושים שעל ידי זה שאנחנו עוסקים בהלכות מסויימות בנושאים מסויימים, עצם זה שאנחנו מבררים את אותם הנושאים באמצעות התורה הקדושה, אז הקב”ה שומר עלינו ומגן עלינו שלא נצרך להגיע למצבים שכאלו.

שהקב”ה ישמור את עם ישראל ויעזור שיחזור השקט על כנו תוך בטחון אמיתי לכולנו.

בשורות טובות לכולם.