Site icon הללויה

הלכות הכנה לפסח, שיעור ראשון עם הרב נחמנסון

מכירת חמץ

מכירת חמץ

הלכות הכנה לפסח, שיעור ראשון עם הרב נחמנסון

שיעורו השבועי של הרב נחמנסון בענייני הלכה באתר הללויה. והשבוע ההכנות לפני פסח, רכישת מוצרים, חודש ניסן, ברכת האילנות ועוד…

שלום וברכה אנחנו נמצאים בשלושים יום קודם החג מצווה עלינו ללמוד את הלכות הפסח כל אחד ואחד לפי ערכו לפי מעלתו לפי זמנו איש אישה ילד ילדה וכמובן אנחנו צריכים להתכונן הכנות גשמיות והכנות רוחניות לקראת החג הבא עלינו לטובה.

נתחיל לדבר על עניינים ששייכים לחודש ניסן הלכות שונות שסביב חודש ניסן וסביב המנהגים של חודש ניסן וכמובן ההכנות שלנו מבחינת הניקיון והקניות לחג הפסח.

תפילה

מנהג הוא שבכל חודש ניסן לא אומרים תחנון זה מנהג שמתאים לכל הדעות ולכל השיטות מא’ בניסן ועד סופו מכיוון שרובו עבר עלינו בלי תחנון אז גם אחרי חג הפסח לא אומרים תחנון. מנהג ישראל תורה הוא. כלומר, פרשת הנשיא אחרי תפילת שחרית. אלו שקוראים תהילים גם אחרי תפילת שחרית אחרי קריאת התהילים. אמירת הנשיא שייכת גם לגברים וגם לנשים. יש בה סגולה גדולה שמי שזוכה לומר בכל ה-12 יום את כל הנשיא עם ה”יהיו לרצון” שאומרים אחריו יזכה לא לשכוח לומר ספירת העומר לאורך כל הספירה יש בזה עניין גדול וחשיבות גדולה. יב’ נשיאים שלנו הם מצד הקדושה וישנם גם יב’ נשיאים מצד ישמעאל מצד הקליפה. כתבו המקובלים שהנשיאים שלנו על ידי זה שאנחנו מזכירים ומעוררים אותם אנחנו זוכים להוריד למטה את הנשיאים של ישמעאל היום יותר מתמיד.

ברכת האילנות

מא’ בניסן עד ל’ בניסן יש מצווה חביבה ויקרה שנקראת ברכת האילנות. יש עניין להזדרז ולברך אותה מכיוון שזריזים מקדימים למצוות ולא רק בגלל זה אלא גם בגלל שאם אנחנו כבר ראינו את העץ אחרי ראש חודש ניסן, פעם אחת ראינו את הפריחה שלו וכד’ אז לא נוכל לברך עליו שוב. כלומר כדי שנוכל לברך צריכה להיות ראיה של פעם ראשונה, של הפתעה. לכן אנחנו צריכים לתפוס את העץ כבר מראש חודש ניסן ולברך עליו. הברכה זאת היא כמו ברכת הנשיאים שייכת גם לגברים וגם לנשים ויש עניין כמובן גם לחנך בה את הילדים. המצווה הזאת היא אף על פי שלכאורה הזמן גרמא אנחנו לא מברכים על הזמן אלא על טבע העולם שהקב”ה חידש לנו את היופי של הבריאה ועל זה אנחנו מברכים ומשבחים ולכן כולנו יכולים לברך אותה גם גברים וגם נשים. גם אדם שיראה את האילנות בלילה ולא רק ביום יוכל גם לברך בתנאי שהוא רואה את הפריחה ואם הוא רואה את הפרח לא אכפת לי שיש עלי האילן גם פרי למשל עץ הרימון שרואים עליו עכשיו גם פרי וגם פרח בהחלט אפשר לברך עליו ברכת האילנות. אנחנו מברכים ברכת האילנות בטח לכתחילה רק על עצים שנותנים פירות. עצי סרק שלא נותנים פירות לא מברכים עליהם ברכת האילנות. יש לנו פירות הדר – פירות הדר הם קצת בעיה כי הם הכלאה וחלק מהפוסקים טוענים שהכלאה זה לא היה רצון ה’ זה לא לכתחילה ולכן לא מברכים עליהם לכתחילה. אם אתה יכול למצוא פירות גזעיים, מקוריים, אתה דווקא עליהם תברך. אותו דבר פירות שהם בארבע שנים הראשונות שלהם, פירות של עורלה גם לא מברכים עליהם. אדם שרואה רק אילן אחד וזה מה שיש אז יוכל לברך עליו אבל מלכתחילה צריך להיות שני אילנות. אבל מי שיש לו אילנות של הדרים או פירות סרק ואין לו אילנות אחרים אז אנחנו נציע לו לברך את הברכה רק בלי שם ומלכות. מלכתחילה אנחנו לא מברכים בשבת ויום טוב מכיוון שהסוג שמאחורי הברכה הזאת היא שישנן נשמות של צדיקים שמגולגלות בתוך האילנות ובשעה שאנחנו מברכים אנחנו פודים אותם משם ועל פי מה שכותב “כף החיים” יש בזה עניין של איסור בורר רוחני בשבת. יש מן הפוסקים שכתבו שאין בזה עניין רוחני אבל המקובלים כתבו שיש. לכתחילה על כל פנים מי שיכול יברך ביום חול כי יש בזה עניין. כמו שאמרתי קודם, הפירות צריכים שיהיה עליהם פרח, הם לא צריכים להיות משני מינים, זה יכול להיות שני אילנות של אותו המין ובזה אתה יוצא ידי חובה. יש עניין לחנך גם את הילדים לברך את הברכה הזאת ילד שיודע לקרוא יכול לברך לא צריך מניין בשביל הברכה הזאת אפשר גם ביחיד וכמו שאמרתי קודם אנשים נשים וטף.

חמץ ומצה

משושן פורים יש מנהג לא לאכול מצה כדי שנוכל לאכול בליל הסדר בתיאבון. המצה היא גם לחם של רפואה וכדי שאנחנו נאכל בליל הסדר את המצה בתיאבון גדול כי 30 יום קודם לא אכלנו ממנה, אנחנו נקבל תיאבון רב יותר באכילתה וזה דבר שהוא חשוב ודבר שיש לו עניין ועילוי והידור במצווה. מן הדין , מותר לאכול מצה עד ערב פסח בבוקר עלות השחר, ומעלות השחר לא אוכלים מצה עד הלילה. ילדים קטנים שלא מבינים את יציאת מצרים אפשר לתת להם מצה גם בערב פסח.

בדיקת חמץ

מהיום שאדם עוזב מקום מסויים, עוזב בית, אם זה תלמידים שעוזבים את הפנימיה, עוזבים את התא שלהם בבית הספר, עוזבים את המגירה שיש להם במשרד וכד’, צריכים לעשות נקיון. נקיון לאותו התא, בדיקה והם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהם יצאו ולא צריכים יותר לעשות מאומה. בערב פסח בליל בדיקת חמץ הם יצאו כבר ידי חובת בדיקה במה שהם עשו עכשיו. אם אדם לא עשה ועזב את הבית ונסע לעיר אחרת או לארץ אחרת עזב את בית הספר ולא ניקה את התא עזב את העבודה ולא טיפל בארון ואולי יש לו שם חמץ ואולי אין לו. כדאי שיכליל את אותו רכוש ואת אותו רשות שיש לו בדבר מסויים בתא במגירה בארון וכד’ יכליל אותו במכירת החמץ שימכור בשלב מאוחר יותר אצל הרב.

חומרי ניקוי

אני רוצה להתייחס לכמה וכמה עניינים, מוצרים שאנחנו צורכים אותם, מוצרי נקיון וסבונים למינהם ושאר כל הדברים הללו אני רוצה להתייחס אליהם ביחס להכנות שלנו לקראת החג אם אנחנו צריכים לקנות אותם דווקא בכשרות או שאנחנו יכולים להשתמש גם בלי כשרות . אז אני רוצה להתייחס קודם כל למגבונים לחים אנחנו משתמשים במגבונים לחים גם לצורך נקיון ילדים וגם לצורך נקיון שולחנות, אבק וכו’. לספרדים אין עם זה בעיה בכלל, כי הבעיה עם המגבון זה האלכוהול שיש בתוכו ואלכוהול מופק הרבה פעמים מקטניות. אז הספרדים שלא נהגו בגזירת הקטניות אין בעיה והם לא צריכים שתהיה כשרות מוחלטת ואין בעיה בכלל. האשכנזים שכן נהגו להחמיר בקטניות הם צריכים שאם על המגבונים כתוב שיש אלכוהול אז יש עם זה איזה בעיה שהם צריכים להעדיף שלא להשתמש במגבון לדברים שבאים ישירות עם האוכל. לנקיון הילדים אין עם זה בעיה, לנקיון של רהיטים אין עם זה בעיה, לא החמירו עם קטניות בנקיונות, החמירו רק בעניינים ששייכים לאוכל.

נקודה נוספת לגבי הסבונים, לגבי השמפו, הקרמים למינהם. לפי השיטות שאומרות שאדם סך את עצמו זה כאילו שהוא שתה כמו שאומרת מסכת יומא, יש דעות שמקילות בזה יש דעות שמחמירות בזה אבל הדעות שמחמירות ואומרות שסיכה כמו שתייה אז אדם שהיום מסבן את עצמו ומנקה את עצמו ומנקה בשמפו ולא מתכוון רק להסיר לכלוך אלא הכוונה שלו זה גם בעצם לנקות ולהשאיר איזה ריח טוב, להשאיר איזה רושם מהסבון או מהשמפו על הגוף. את זה אנחנו יכולים להחשיב כסיכה ולכן צריכה להיות השתדלות בנוגע לסבונים, בנוגע לשמפו וצריכה להיות השתדלות שזה יהיה כשר לפסח כי זה נוגע בסיכה.

לעומת זאת משחת שיניים שאנחנו מוציאים אחר כך מהפה ואין לנו עניין שישאר שם משהו, הוא עשה את הנקיון, הריח נשאר אבל בעצם אין לנו איזה עניין שישאר. אז מכיוון שכך מעיקר הדין הוא לא חייב להיות כשר לפסח, אבל מאחר ובשווקים יש כשר לפסח אז למה לא.

איפור

בנוגע לאיפור של נשים, כל איפור שהוא חיצוני והוא לא משחת עור שכזאת שמעדנת את הבשר וצריכה לחדור פנימה. כמו פודרה חיצונית או צבע מעל העיניים, כל איפור חיצוני שמכיוון שאינו נבלע ואינו אמור או צריך להיבלע בתוך הבשר אין איתו בעיה בכלל. זה לא סיכה, זה לא אכילה, הוא לא חייב להיות כשר לפסח, אותו דבר שפתון. שאישה משתמשת ואין לו טעם, היא לא מכניסה אותו לפה, כי אם מכניסים דבר לתוך הפה אז מחשיבים אותו ואם מחשיבים אותו אז יש בעיה גם אם הוא נפסל לאכילת כלב כי אתה רוצה אותו יש לו טעם. אבל אם אין לו טעם אז צריך שהוא יהיה כשר לפסח. ואף על פי כן ישראל עם קדושים ומשתדלים למצוא מוצרים כאלו כשרים לפסח, על שפתון הייתי אומר כדאי היה להחמיר למרות שמעיקר הדין לא צריך גם אם אין לו טעם. שאר מוצרי הקוסמטיקה שלא נבלעים בתוך העור לא צריכים להיות כשרים לפסח ומוצרים “אהבה” תכשירים שלהם אפילו שאין עליהם כשרות, כך נמסר מהבד”צ, להם יש כשרות של פסח ומי שירצה לקנות שפתון יוכל לקנות מהם.

אביזרים

הטבעות של נשים ונשים לשות איתן את הבצק וזה בא במגע עם חמץ חם ויכול להיות שמרק נשפך על זה ודעות מסויימות ב”יורה דעה” שכאשר יש לך דבר שהוא גוש רטוב ולח אז אפילו שהוא כלי שני וכלי שלישי. הספרדים לא נהגו להחמיר ואשכנזים כן נהגו להחמיר אבל צריך לקחת בחשבון שטבעות צריכים טוב טוב לנקות אותם ואם יש מקום, אם אנחנו נשתמש בהם גם לבישולים לפסח יש מקום גם להערות עליהם מקומקום מים חמים במידה שלא חוששים שזה יתקלקל אם זה טבעת נישואין וכד’ שהיא חלקה ואין איתה בעיה אז בוודאי שאפשר להערות עליה וכדאי להערות עליה. מי שחוששת מאוד שהיא תתקלקל, אז אפשר לקחת בכוס שליש מלח ושני שליש מים ולשים את זה שמה לרבע שעה לפחות, גם זה סוג הכשרה לכלים שאנחנו חוששים שיתקלקלו. אנחנו צריכים לקחת בחשבון גם את המשקפיים שלנו שהרבה פעמים יש צורך לנקות אותם עם איזה קיסם בצורה עדינה. צריך לקחת בחשבון את הפלאפון שהרבה פעמים אנחנו אוכלים איתו ושותים איתו וצריך לנקות אם נרצה לשים אותו על השולחן או להשתמש בו בפסח תוך כדי אכילה. אז צריך לנקות ותו טוב טוב. גם שעון צריך טיפול. כל הדברים האלו הם לפנים משורת הדין וישראל קדושים ועושים דברים יותר ממה שההלכה דורשת מהם אבל זה מביא להם זכויות ביתר שאת לרגל חג הפסח. וזה מה שרבי לוי יצחק מברדיצו’ב אומר שאם התקיעות של ראש השנה לא הצליחו להכריע את השטן אז הנקיון שעם ישראל עושה בהברשה ובניקוי ובחביטה של הספות וכל אלו , זה בוודאי חזק. המלאכים שיוצאים מהפעולות העוצמתיות האלו הם בריאים וחזקים והם יכולים להכניע גםאת השטן. אז זה דבר שעם ישראל תמיד הקפיד והחמיר בו בכל נושא הנקיון עד כמה שידינו מגעת.

בגדים

אני רוצה להתייחס בקצרה לנקיון של הכיסים, של הספרים ושל הבגדים של הילדים הקטנים. קודם כל, כל מה שאני אומר לא בא לשנות את מה שנהגו מדורות עברו בבית, אני אומר את מה שההלכה דורשת. מי שירצה לעשות נקיון פסח אביבי, אז אין שום בעיה ויכול לעשות כיד ה’ הטובה עליו. אבל ברמה העקרונית, מה שצריך, צריך מן הדין לבדוק רק את הכיסים שלפעמים שייך שהכנסנו שם אוכל חמץ. אדם מבוגר שיודע שהוא לא מכניס חמץ לתוך הכיסים שלו, לא צריך לחשוש לכל העניין הזה, מעיקר הדין לא צריך לבדוק את הכיסים. אצל גברים, אולי גם אצל נשים, הכיס העליון של החולצה, העליון, תוך כדי אכילה נושרים לתוכו פירורים אז נצטרך את הכיס הזה לנקות כי אחרת גם בלי שאנחנו מרגישים או יודעים יש פירורים שנפלו לתוכו. הרבה מהפוסקים כתבו שכאשר אנחנו עושים כביסה או הרתחה לחולצה או לשאר הבגדים אז אנחנו באופן טבעי בטלנו את החמץ. אני מציע לכם לעשות בדיקה, אחרי שהכיס עבר הרתחה וכסיבה תפתחו ותוציאו את הפירורים שיש שם ותראו אם הם ראויים לאכילה מבחינת כלב אין שום בעיה לאכול אותם אז כן כדאי לנקות את החולצות המכנסיים והחצאיות שאנחנו מתכוונים להשתמש בהם בפסח. באותו דבר מדובר בבגדים של ילדים קטנים שהם אוכלים ביחד עם הבגדים שלהם אז את הסדרות של הבגדים שנרצה להשתמש בפסח אנחנו ננקה, זה לא מלאכה כל כך גדולה ואז את כל השאר הבגדים לא צריך לנקות כי מעיקר הדין גם אם יש שם פירור זה לא מצטרף לכזית ואז הוא בטל.

ספרים

מן הדין צריכים לנקות רק ספרים שאנחנו יודעים שיש בו חמץ. אם יש ספר שאוכל איתנו בארוחות או סידור או ברכת המזון או של קידוש וכדומה אז זה הספר שצריך לנקות אבל שאר הספרים שאני לא יכול להישבע ששם יש חמץ לא בטוח לא יודע למה שיהיה שם. יש ספריה ב”ה בבית יהודי מלמעלה עד למטה, אז אתה יודע שבספרים שבקומה השנייה שם יש חמץ אז מן הדין לא צריך לנקות ספרים במקום שבו יודעים שזה מקום שאין בו חמץ. אפשר גם למכור את הספרים ולהכליל אותם בתוך המכירה בלי לנקות ואז גם אם תצטרך להשתמש בספר מסויים בתוך הפסח אנחנו עושים הסכם עם הגוי שאני אוכל להשתמש בו. רק מה, אל תוציא את הספר על השולחן איפה שאוכלים אלא תפתח אותו במקום אחר. מן הדין אתה לא צריך לנקות את כל הספרים. מן הראוי לרכוש ברכונים חדשים לפסח מן הראוי לסדר סידור כזה שיהיה מיוחד לפסח, אבל לא כל הספריה צריכים לנקות ולפתוח ולאוורר , שוב אני אומר אני לא מונע נקיון אביבי אבל זה לא חובה מעיקר הדין.

ארונות

נקודה שהיא חשובה. צריכים לנקות את הארונות איפה ששייך שהכניסו חמץ. בבית שיש בו ילדים קטנים אז מן הדין צריך לנקות גם תחת הארונות כי ילדים קטנים הולכים בכל המקומות ויכול להיות שהשאירו שם חמץ. בבית שאין בו ילדים קטנים מן הדין לא צריך לנקות בו תחת המיטות ותחת הארונות. מקום שלא שייך שהילדים הגיעו לא צריך לנקות אותו מעיקר הדין אם אנחנו יודעים שלא מצוי אצלנו שהכניסו שם חמץ לא צריך לנקות רק דבר ששייך שאנחנו הכנסנו חמץ זה רק דבר ששייך שהילדים שלנו הכניסו בלי משים.

בדיקת חמץ

כל דבר שאנחנו מנקים אנחנו רוצים להקל על עצמנו בליל בדיקת חמץ. בדיקת חמץ צריכה להיעשות בכל הרצינות ובשיא ההשתדלות, אם אנחנו רוצים להקל על עצמנו אז כל דבר שאנחנו גומרים לנקות – קח נר תעבור עליו תבדוק אותו עכשיו כבר אתה יכול לבדוק אותו ובזה אתה יצאת ידי חובה ואז בערב פסח אתה לא צריך לבדוק אותו שוב אם לא קיים חשש שמישהו עוד פעם הכניס אליו חמץ וכך תהיה פטור שוב מהבדיקה שלו.

המטבח

אני רוצה לעבור בקצרה על המבטח. מה אנחנו צריכים לטפל במטבח?אנחנו צריכים שיהיה לנו גז חדש, זה הכי טוב. אם לא גז חדש אז להכשיר את הישן. איך אנחנו מכשירים את הישן? קודם כל מנקים, מנקים את המשטח של החצובות. מנקים אותם טוב אם צריך עם מסיר שומנים. אחרי שניקינו אותם טוב אנחנו לוקחים את המבערים שמים על מקום, מדליקים על האש הכי גבוהה ולפני שאנחנו מדליקים אנחנו יוצרים משטח של נייר אלומיניום דק של נייר כסף, אם זה דק דק נעשה שתי שכבות אם יש יותר עבה כמו שיש לקראת פסח, 15 רגעים הדלקנו את כל המבערים על הכי גבוה ובזה הכשרנו את החצובות ואת המבערים לחג הפסח יש שמהדרים לעטוף אותם בנייר כסף מעיקר הדין לא צריך לעשות זאת מי שירצה יוכל לעשות זאת אבל זה הידור של הידור.

השולחן

בשולחן שאכלו עליו חמץ ויכול להיות שנפל עליו חמץ חם במשך ימות החול במשך אותה שנה, זה יכול להיות קפה שטבלנו בו עוגיות או בפלה ונשפך קצת החוצה, זה יכול להיות מרק עם אטריות שתפו”א אחד רותח נפל על השולחן. אם שייך אצלנו דבר כזה ואם השולחן לא תמיד מכוסה במפת ניילון כזאת שלא נותנת מגע ישיר בין העץ לבין המאכל אז במקרה הזה אנחנו נצטרך לעשות לשולחן הזה הכשרה. מה פירוש הכשרה? לקחת קומקום רותח ולשפוך מים על גבי השולחן. המציאות היא שהרבה מאוד אנשים חוששים לחייו של השולחן וכיוון שכך אפשר לפתור את הבעיה הזאת אם אנחנו נצפה את השולחן, ואני מדבר על שולחן שיש בו חשש חמץ בתוכו, בלוע החמץ. אם נצפה אותו בשכבה של נייר כסף, ניילון, נשים שתי מפות מעליו ואז מה שבטוח שלא יעבור מהשולחן לאוכל גם אם אני אשים צלחת חמה בפסח לא יעבור אז שולחן כזה אחרי שניקיתי אותו, גם אם לא עשיתי לו הכשרה אני לא צריך לחשוש לאיזה שהיא בעיה.

השיש

הרעיון הזה נכון גם בנוגע לשיש . שיש אפשר להכשיר אותו וצריך להכשיר אותו. מה הפירוש? כל דבר שאי אפשר ואנו חוששים שמא הוא ייפגם, אסור לנו להכשיר אותו כי ההכשרה לא תועיל לו. אבל שיש אם תשפוך עליו מים חמים, שיש רגיל קיסריה, הוא יחזיק מעמד. מתי אני אומר שצריך להכשיר שיש ולשפוך עליו מקומקום מים חמים ולהעביר עליו אבן מלובן ? כאשר אני לא מכסה אותו בצורה הרמטית וקיים חשש שיעלה הכיסוי בתוך חג הפסח, אז אומר על הספק – תכשיר אותו כדי שלא יהיה לך שאלות. אבל מי שיצפה את השיש טוב טוב, ינקה אותו טוב והציפוי לא יוכל להתרומם בתוך הפסח, שים עליו משטח PVC או פוליגל, עם משהו טוב שמודבק טוב בקצוות אז גם לא יצטרך להכשיר את השיש עם מים חמים ואבן מלובן. כי הסיבה שאמרו לשים מים חמים ואבן מלובן זה בגלל שחששו שזה יתרומם אבל ברגע שזה לא יתרומם אין לי עם זה חשש.

קולט אדים

מעל הגז יש לנו הרבה פעמים קולטי אדים. קולטי אדים שואבים במשך השנה אדים וכל מיני והם חמציים לחלוטין. יש הרבה דרכים איך לכסות אותו אבל העצה היא לא להשתמש בו בתוך הפסח ולכן עדיף מי שיכול לכסות אותו ולא להשתמש בו בפסח כי זה לא מסוכם על כל הדעות שאפשר להכשיר אותו.

שטיחים

חובטים בהם חזק וניקוי יסודי על ידי שואב אבק ולא להמשיך ללכת עליו מאז שניקינו וזוהי ההכשרה שלו.

תרופות

אני רוצה כמה מילים בנוגע לתרופות. אלו שצריכים תרופות.

כל התרופות החיצוניות, שזה כולל משחות, משאפים למיניהם, טיפות עיניים ואוזניים, זריקות שנכנסות לתוך הגוף ישירות, כל אלו לא צריכים כשרות לפסח בכלל. כל הבעיה של התרופות מתחילה בעיקר בתרופות של מציצה, תרופות מתוקות, שיש להם טעם ויש לי בזה איזה שהיא תועלת, פה מתחילה הבעיה. התרופות האחרות שהן רק גלולות שבולעים אותן, מעיקר הדין אין לי איתן בעיה כי זה נפסל לאכילת כלב. נכון אומנם שהן מלאות גם בחמץ כי יש בהן עמילן אבל זה עמילן שנפסל לאכילת כלב, אני לא מחפש אותו אני לא צריך אותו וגם שאני מכניס אותו לפה אני רוצה את התרופה בתוך הפה אני לא רוצה את העמילן ששימר את התרופה עד עכשיו, אז כיוון שכך מעיקר הדין אין לי בעיה בתרופות בפסח. אבל ישראל קדושים וכל שנה יוצא מדריך מהבד”צ ונותנים לך תרופות ותרופות חלופיות כי עם ישראל רוצה להדר יותר. אבל מה שאמרתי עכשיו זה גם אם מישהו מגלה שהתרופה שלו לא נמצאת בתוך הרשימה שהיא כשרה לפסח זה לא סוף העולם. אם זה תרופות חיצוניות אין עם זה בעיה בכלל וגם אם זה תרופות פנימיות אז בגלל שזה נפסל לאכילת כלב אין עם זה בעיה משמעותית. אם יכול למצוא תחליף טוב או אם הרופא אומר שאין בעיה שלשבוע לא ייקח מה טוב אבל מעיקר הדין אין עם זה בעיה משמעותית.

צליאק

אם כבר מדברים על נושא של רפואה, ישנם ציבור גדול וגם אנשים מבוגרים שלא יכולים לאכול כל השנה גלוטן, לא יכולים לאכול את החומר הזה שנמצא בחיטה. מה שנקרא חולים במחלת הצליאק. והשאלה איך הם מתנהגים בפסח. אז צריך כל אחד לדבר עם הרופא שלו, כי יש בזה תשע רמות. בחולי הזה. יש אנשים שאם הם יכניסו אפילו משהו הכי קטן של מיני דגן, של גלוטן, זה ממש סכנה בשבילהם. יש כאלו שלאכול כזית מצה לא יקרה להם שום דבר. ויש כאלו, שמצה מחיטה תזיק להם אבל  מצה משיבולת שועל לא יקרה להם כלום. ןלכן זה תלוי באדם באשר הוא. האדם שבשבילו זה ממש לא שייך בשום פנים ואופן אז כמו שאומרים, התורה פטרה אותו מהמצווה הזאת כי פיקוח נפש גובר על כל התורה כולה. אדם שבשבילו זה לא סכנה אבל זה קצת עושה לו קושי אז פה יש מקום להדר ולפחות את ה”כזית” הראשון של פסח, של המצווה כן לאכול, אף על פי שזה יעשה לו קושי, אבל צריך להתייעץ עם הרופא שלו לדעת באיזה מקום הוא אוחז.

קניות

נמשיך הלאה בנושאים של קניות, כי הרבה משתמשים בכלים חד פעמיים, דרך אגב כאן המקום להזכיר שבהלכה בשולחן ערוך כתוב ששולחן הסדר צריך להיות שולחן מפואר ויפה בכלים יפים בכלי זהב כלי כסף לפעמים משאילים כלים כדי שיהיה על השולחן. היום אנחנו הפכנו להיות אנשים שעושים חד פעמי הכל, יש לזה אומנם משהו של הידור אולי בכשרות אבל יש בהחלט מקום שלפחות החד פעמי יהיה יפה ויהיה מהודר לחג הפסח. האם כלים חד פעמיים צריכים כשרות? כלים של פלסטיק מעיקר הדין לא צריכים כשרות אלה שחששו לכשרות בכלים פלסטיק חששו שאלה שארזו את האריזות אכלו פיתה תוך כדי, זה כבר הידור מיוחד.. בעצם הכלים אין בעיה בכלים של פלסטיק, גם כלים צבועים. כלים מנייר צריכים כשרות כי בנייר יש עמילן וצריך שתהיה כשרות שהוא לא מוציא את העמילן החוצה ולכן כוסות מקרטון צריכים כשרות, כוסות חד פעמי מפלסטיק לא צריכים כשרות וכוסות קלקר למשקאות חמים צריכים כשרות מכיוון שבהם יש עמילן.

כפפות

נקודה נוספת זה כפפות שמשתמשים בהם תוך כדי שטיפת כלים, תוך כדי ניקיונות במיוחד שמשתמשים עם חומרים קשים, אז שמים כפפות וצריכים שהכפפות האלו יהיו ללא העמילן, החומר הלבן שאנחנו רואים אותו בבלונים וכל מיני דברים שצריכים לשמר אותם שלא יתייבשו ויש היום בשוק כפפות כאלו ניילוניות ללא עמילן ולפסח לפחות בבישולים כדאי שנשתמש בהם כדי שלא תהיה בעיה. אע”פ שמעיקר הדין אין עם זה בעיה כי החומר של העמילן שם הוא פגום אך כמו שאמרתי קודם ישראל קדושים ומשתדלים לטפל בנושא הזה ובכל נושא, גם בנושא של ניקיון וגם בנושא של אכילה בצורה הכי מהודרת.

חומרי ניקוי

נקודה שהיא חשובה בנוגע לכל המוצרים של הנקיון. דיברתי קודם על הסבון, דיברתי קודם על השמפו שהם צריכים לכתחילה כשרות. קרם ידיים, מכיוון שהוא נבלע בתוך הגוף והמטרה שהוא יבלע בתוך הגוף והמטרה שלו היא לא רק רפואה, המטרה שלו היא לעדן את הבשר גם כן, לכן צריך שיהיה כשר לפסח. אבל אם אני מדבר על אקונומיקה לשטיפה רצפה ואפילו חומרי ניקיון אחרים, מעיקר הדין הם לא צריכים כשרות. חומרי נקיון שאיתם אנחנו נשטוף כלי, אם אנחנו שוטפים את הכלים שלנו רק במים קרים אז אין איתם בעיה גם כן. אבל אם אנחנו שוטפים את הכלים שלנו גם עם מים חמים, אז חלק מחומרי הניקיון יש בהם גם קטניות אז לאשכנזים יש בזה איזה שהיא חומרה שגם חומרי הכלים יהיו כשרים לפסח כדי שלא תהיה הבעיה הזאת, אם הם משתמשים במים חמים וגם אם הם משתמשים במים קרים כדאי שלא יהיה באיזור איפה שמבשלים.

עד כאן להפעם.

Exit mobile version