ואני תפילתי פרק 11 הרב מאיר ערד על “ברכות השחר”

הרב מאיר ערד על ברכות השחר על משמעות התפילה והכוונות בה על פי פשט, דרש, רמז וסוד והשבוע: ברכות השחר ומשמעותן . והפעם “המעביר חבלי שינה מעיני”

שלום לכולם, אנחנו ממשיכים בברכות השחר, ביאורי התפילה על פי הפשט ועל פי הפנימיות. והיום אנחנו נתעכב נקרא ונסביר את הברכה בה אנחנו אוחזים שהיא ברכה שמתחילה בברוך ומסתיימת בברוך והיא ברכה קצת ארוכה יותר יחסית לברכות הקודמות. אז קודם כל נקרא אותה מתוך הסידור ננסה להסביר את המילים ולהרחיב יותר במשמעות הפנימית והרוחנית יותר של הברכה “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי”. אנחנו מודים לה’ שהעביר מעינינו את התרדמה העמוקה שהכניסה אותנו אליה בלילה. התנומה סוגרת את העפעפעיים ובבוקר אנחנו מתעוררים וה’ מעביר מאיתנו את השינה. ואנו ממשיכים “יהיה רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתרגילנו בתורתך” – שניהיה רגילים בלימוד התורה “ותדביקנו במצוותיך” – שנהיה תמיד דבוקים בה’ על ידי המצוות, המצוות גורמות לנו להיות דבוקים בה’ “ואל תביאני לא לידי חטא ולא לידי עברה ועוון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון” – אנחנו לא מבקשים נסיונות כי אם חלילה יגיע נסיון ולא נעמוד בו אז יהיה בזיון. לא רוצים לא נסיון ולא חלילה בזיון. “ואל ישלוט בנו יצר הרע” שליצר לא יהיה שליטה עלינו “והרחיקנו מאדם רע ומחבר רע”, – שנתרחק מאנשים רעים “ודבקינו ביצר טוב ובמעשים טובים” – שנזכה לשמוע ליצר הטוב ולשמוע בקולו וללמוד תורה, לקיים מצוות, לעשות מעשי חסד, לעזור לאנשים אחרים. “וכוף את יצירנו להשתעבד לך” – תכפה תכניע את היצר הרע שלנו שנהיה משועבדים ונעבוד אותך, את הקב”ה. “ותתנו היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו”. אנחנו מבקשים מה’ שנמצא חן וחסד בעיניו כמובן לכל לראש וגם בעיני הסביבה, שנהיה אהובים לשמיים ואהובים לבריות. ותגמלנו חסדים טובים, ה’ יעניק לנו ויגמול לנו חסד טוב. וסיום הברכה ברוך אתה ה’ הגומל חסדים טובים לעמו ישראל”.

אז בברכה הזאת יש כמה וכמה פרטים שנתעכב עליהם בקצרה, כמה רעיונות מאוד חשובים ועמוקים שטמונים בברכה הזאת. קודם כל אנחנו מבקשים בברכה הזאת להידבק בה’ בתורה ובמצוות. שלא חלילה נחטא שעל ידי החטא מתרחקים מה’. ואנחנו בעצם אומרים, שה’ לא יביא אותנו לא לידי נסיון ולא לידי בזיון. ופה כדאי להרחיב מה זה כל המושג של נסיון.
נסיון פירושו שה’ מעמיד את האדם במצב שבו הוא צריך עכשיו לבחור: האם הוא הולך בדרך הטובה או בדרך השלילית. באמת כתוב שכל מה שאנחנו נמצאים בעולם הזה זה סוג של נסיון. הנשמה שעולה למעלה בעולם הרוחני, הייתה דבוקה בה’ נהנית בגן עדן מזיו השכינה לא חסר לה כלום. אבל משירדה למטה היא עומדת כל הזמן בנסיונות. היא ירדה לתוך גוף, פתאום יש נפש בהמית, פתאום יש קשיים, פתאום יש התמודדויות, פתאום דברים לא הולכים בקלות, פתאום יש פיתויים של היצר הרע , יש קשיים והתמודדויות והאדם אומר לעצמו: למה הקב”ה שם אותי ומוביל אותי למקומות כאלו שאני צריך להתמודד עם קושי ונסיונות. אז פה צריך לזכור ולדעת שהנסיון אין מטרתו חלילה להקשות עלינו את החיים. בדיוק הפוך. המטרה של הנסיון היא לעורר בנו כוחות פנימיים ועצומים שלא היינו מודעים אליהם לפני זה, ועכשיו שמגיע הנסיון, אנחנו עומדים בנסיון וחושפים בתוכינו כוחות עצומים שלעולם לא היינו מגיעים אליהם אם לא היה את הנסיון. לכן מובא בחסידות שהמילה נסיון זה מלשון נס. מה זה נס? נס זה כמו להרים את הנס, להרים את הדגל. נס זה דבר גבוה, נס להתנוסס. הנסיון מעלה אותך למעלה, הנסיון מראה לך את הגבהות העצומה של הנשמה. הנשמה יש לה כוחות עצומים, אבל כשהיא הייתה למעלה ללא נסיונות, היא לא גילתה אותם היא לא הייתה צריכה אותם. דווקא שהיא בעולם הזה, היא צריכה להתמודד עם היצר הרע, עם הקשיים, עם ההתמודדויות , פתאום נחשפים הכוחות העצומים ביותר של הנשמה. זה מה שנקרא כמו שאומר הפסוק, “כי מנסה ה’ אלוקיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה’?” כלומר הנסיון גורם לנו לדעת וחושף בתוכינו את הידיעה וההכרה הפנימית שאנחנו אוהבים את ה’ ולכן באמת אנחנו אומנם לא מבקשים נסיונות, אנחנו מבקשים שהכל יהיה בדרך הטובה, אבל כשאדם מדיע לנסיון ועומד מול נסיון, הוא צריך להגיד לקב”ה תודה שעכשיו הוא חושף בתוכו כוחות פנימיים ועצומים שהוא לא היה מסוגל להגיע אליהם לפני זה.
מספרים שפעם עבר בנאדם ליד הרבי בחלוקת הדולקים שהרבי חילק ואמר לרבי שהוא חושב להתחתן עם אישה לא יהודיה. מה הרבי אומר לו על זה? הרבי אמר לו “אני מקנא בך” האדם לא הבין מה יש לרבי לקנא? אז הרבי אמר לו “לי אין את הנסיון הזה שיש לך, לך יש את הנסיון שאני לא צריך להתמודד איתו. כשיש לך נסיון, אז כל נסיון זה כמו סולם ודרך הנסיון אתה יכול לעלות לגבהים עצומים שלא היית יכול להגיע אליהם בלעדי הנסיון” לכן אמר לו הרבי שהוא מקנא בו כי אם אתה תדע ותצליח לעמוד בנסיון, אז תגלה בך כוחות עצומים שלא יכולת לגלות אותם בשום דרך אחרת, בשום צורה אחרת. לכן אנחנו מבקשים מהקב”ה אל תביאני לידי נסיון, כי אם חלילה לא נעמוד בו אז יהיה בזיון. אבל אם חלילה אנחנו נמצאים בעולם ויש בו נסיונות כי כל השהות שלנו בעולם זה סוג של נסיונות שכל הזמן עובדים עלינו. אז אנחנו צריכים לדעת שזה אפשרות וסולם ודרך להגיע ולהתעלות למדרגה גבוהה הרבה יותר.
אחד מהדברים שאנחנו אומרים בברכה הזאת, שאנחנו מבקשים מה’ שייתן לנו חן וחסד ורחמים בעיני כל רואינו ובעיני ה’. כלומר שנמצא חן גם בעיני אלוקים וגם בעיני אדם. ופה כדאי להזכיר מאמר חז”ל שאומרים חכמים “כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו”. כשאנחנו מבקשים שנמצא חן בעיניל ובעיני כל רואינו. הרי יכול האדם להגיד מה איכפת לי מה אחרים יחשבו עלי, אני רוצה למצוא חן בעיני הקב”ה וכל השאר לא מעניין אותי. אבל זה לא עובד ככה, אדם כדי שהוא ימצא חן בעיני הקב”ה הוא צריך גם למצוא חן בעיני הבריות. מי שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו.
ופה יש משהו מעניין. מה זה רוח הבריות. בריה זה הולך על אנשים כאלו שלא רואים במעלות מיוחדות, כל מעלתם היא שהם נבראו, שהם נבראו על ידי הקב”ה. לא כתוב מי שרוח החכמים נוחה הימנו, מי שרוח העשירים נוחה הימנו, מי שרוח העיתונאים נוחה הימנו…אלא מי שרוח הבריות נוחה הימנו. אלו האנשים הפשוטים, אלו שהם בריות של הקב”ה בלי מעלה גלויה. הם אוהבים אותך, אתה עוזר להם, גומל איתם חסדים, אתה מתייחס לכל אדם בחיוך ובמאור פנים – אז גם הקב”ה אוהב אותך ואתה מוצא חן בעיניו.

וסיום הברכה – ברוך אתה ה’, הגומל חסדים טובים לעמו ישראל” – ה’ גומל איתנו חסדים. אבל אנחנו אומרים גומל חסדים טובים. יש פה הדגשה מעניינת. לא סתם גומל חסדים, אלא גומל חסדים טובים. מה הכוונה? האם יש חסד שהוא לא טוב? כל חסד הוא טוב. אבל פה רמוז סוד מאוד גדול. לפעמיםה ‘ עושה איתנו חסד, אבל אנחנו בעיניים המצומצמות שלנו בהסתכלות המוגבלת שלנו אנחנו לא רואים את החסד של ה’. ופה אנחנו מבקשים מהקב”ה שיתן לנו חסדים טובים כלומר שהוא יעניק לנו חסדים כאלו שגם אנחנו בעיניים המגושמות נבין שזה חסד ה’ נדע שזה מגיע מה’ ושזה לטובתינו למרות שאנחנו מאמינים שכל מה שה’ עושה הכל לטובה, ואין רע יורד מלמעלה וכל דבר שקורה זה בהשגחה פרטית והכל זה לטובה. אבל לפעמים הטוב הוא טוב נסתר. אנחנו מאמינים שזה טוב אבל לא רואים את הטוב שבזה. אנחנו מבקשים מה’ שיגמלנו חסדים טובים, שייתן לנו חסד אבל לא סתם חסד, חסד כזה שהוא יהיה גלוי בטוב הנראה והנגלה. לא רק בטוב הנסתר, כי באמת אין רע, הכל טוב. אבל לפעמים הטוב גלוי ולפעמים הטוב נסתר. כך אנחנו מבקשים מה’ שהחסד שהוא עושה איתנו יהיה חסד טוב, חסד שגם אנחנו, האנשים הקטנים פה בעולם הזה המוגבל, נבין ונרגיש את הטוב שבזה. בטוב הנראה והנגלה.
בעזרת ה’ שה’ ישמע את תפילתנו ושייתן לכל אחד ואחת חסדים אבל לא סתם חסדים אלא חסדים טובים שנראה ונרגיש את הטוב שבזה, טוב נראה ונגלה, כל אחד ואחד בעניינים הפרטיים שלו ובעניינים הכלליים של ישראל בגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד ממש.

נעצור כאן ונמשיך בפעם הבאה בע”ה בברכות האחרות.