פרשת השבוע יתרו – האדרת נשים

מריחים את המדבר? מחסירים פעימה לקראת מתן תורה הקרוב? נכנסנו לפרשת יתרו.
סמוך למתן תורה אומר הקב”ה למשה רבנו “כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבית ישראל”. (שמות י”ט, ג)
זה נשמע מוזר… כל העם נמצא באחדות למרגלות הר סיניי ובכל זאת נראה כאילו משה צריך לדבר לשתי קבוצות או חס וחלילה לשני עמים שונים “בית יעקב” ו”בית ישראל”.
כאן מתחיל פיענוח של תעלומה עמוקה, שאת הרמז הראשון לה נמצא במדרש (שמות רבה, כ”ח ב’). והמדרש מפרש: בית יעקב אלו הנשים, ואליהן נצטווה משה לדבר בהיגד – לשון רכה. בית ישראל אלו הגברים ואליהם נצטווה לדבר באמירה – לשון תקיפה.
באותו מדרש מופיע פרט מרתק נוסף: לגברים מסר משה “דקדוקי דברים” ואלו לנשים “עיקרי דברים”.
וזה כבר מקומם. האם הקב”ה מזלזל חלילה ביכולת ההבנה של נשים בכך שהוא מוסר להן רק “ראשי דברים” ?
בהעמקה לכוונת המדרש נוכל ללמוד ש”ראשי דברים” הינם בפועל “עיקרי הדברים”.
מה שנמסר לנשים לקראת מתן-תורה, היה ההיפך הגמור מחלקי-דברים או מדברים מצומצמים. היו אלה שורשי-הרעיונות שמהם מסתעפת התורה כולה, אם תרצו ניתן להשתמש בביטוי “הקוד הראשי של התוכנה” של התורה כולה.
כשמתבוננים בנוסח של עשרת-הדברות רואים כוונה זו במובהק:
שני הדיברות הראשונים “אנוכי” ו “לא יהיה לך” הם השכל העיקרי של התורה. מתוך ה”אנוכי” משתלשלות כל “מצוות עשה” ומתוך ה”לא יהיה לך” משתלשלות כל מצוות “אל תעשה” שבתורה. ממש כפי שדיבר משה לנשים, ראשונות, מופיעים עיקרי התורה ראשונים בעשרת הדברות.

וכעת אמרו, האם באופן בו נמסרה התורה ראינו “הדרה” חלילה הרחקה של נשים או שמא “האדרה” של נשים, במלוא מובן המילה?
הקב”ה ברא את האשה כך שהשכל לא ישתלט על אישיותה לעולם.
האמונה התמימה באלוקים יחד עם יראת-שמיים עצומה, תמיד תאיר באשה יותר מאשר בגבר. ביתר טבעיות וביתר קלות. לכן קיבלו הנשים את “עצם התורה” ואילו הגברים קיבלו “פרטי פרטים”.

הבנה גדולה זו, שאליה מובילה השיחה המאלפת של הרבי בה אנו עוסקים, מורידה לחלוטין מעל הפרק תמיהה אחרת, שמטרידה רבים.
מדוע השייכות לעם-ישראל נקבעת על-פי האם ולא על-פי האב?
מדוע אם נולד תינוק לאב יהודי בעל ייחוס מפואר ו”רק” האמא של התינוק איננה יהודיה, לא יוכל תינוק זה להשתייך לעם היהודי??
וכיצד זה שכאשר נולד תינוק לאמא יהודיה, פשוטה ביותר, ואפילו אם האב איננו יהודי, יזכה התינוק בהשתייכות מלאה לעם-ישראל?
התשובה היא, כי הדעת, שמקשרת לשורש הרוחני של עם-ישראל, קשורה לעצם מהותן של נשות-ישראל. לחיבור הישיר והנעלה, שדווקא להן ניתן ולכן רק בכוחן “להורישו” לצאצאיהן.

הדרן המיוחד של נשים בעיני הקב”ה והגישה התורנית שכל כולה “האדרה” של נשים, מתבטאת גם ברעיון הגאולה.
כשם שאמונתן העזה של נשי אותו דור של גלות-מצרים זיכתה את עמנו בגאולה מאותה גלות … כך אמונתן העזה ומסירותן העמוקה שלכן, נשות דורנו, סוללת את הדרך לגאולה השלמה של עם ישראל ושל העולם כולו.

וככל שמאיר העולם יותר ויותר בשלמות באור המזוכך של ימות הגאולה, כך עוסקים רבים יותר מאיתנו בעונג ובאופן ישיר ב”שורש העליון” של התורה, הלא הוא תורת החסידות, לב ליבה החי והפועם של התורה.

קראו את שיר השבוע באתר

מילות סיום:
תודה לכם נשים וגברים כאחד, המוצאים הד לליבם במאמרים, וטורחים להגיב.
חיזרו למאמר כעבור יממה ותוכלו למצוא דברי חיזוק שמגיעים ממני כאור-חוזר אליכם.
לוקח יום עד שהתשובה שלי נקלטת ועוברת אישור במערכת האתר.
מאחר ונשאלתי מספר פעמים כיצד ניתן להשיג את השיחות המעובדות של הרבי, תוכלו למצוא קישור לאתר המתאים בתחתית הכתבה.

תנו לפעמי חודש אדר המצטרפים אלינו החל מטו”ב שבט
לפעם בכם בעוצמה אדירה “לא הדרה כי אם האדרה … “

שלכם באמונה,
אורית לבב