פרשת קדושים - חלק הילדים
סיפור :
“איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו” וגו’ (יט, ג) פירש רש”י, ואת שבתותי תשמורו – סמך שמירת שבת למורא אב, לומר אע”פ שהזהרתיך על מורא אב ואם, אם יאמר לך חלל את השבת – אל תשמע לו, וכן בשאר כל המצוות.
מעשה שאירע בעיראק, בהורים אמידים ועשירים ביותר שהיה להם בן יחיד. לימדוהו כל מיני חכמות, ורשמו אותו לאוניברסיטה במטרה שילמד כלכלה, כך שיוכל לנהל את כל עסקיהם. בגיל 17 לערך עבר אותו בן ליד בית המדרש הנקרא ‘בית זליכא’, וראה בחורים וזקנים יחדיו, יושבים, לומדים ומתנדנדים. נכנס פנימה ושאל לפשר המקום והלימוד. הסבירו לו על התורה ועל הקב”ה, וקירבוהו מאוד. בלא שימת לב ישב שם עד עשר בלילה בערך וחזר לביתו. למחרת לקח איתו הרבה עוגות ומיני מאכל, הביא לבית המדרש ושוב למד עד מאוחר בלילה. וכך היה כמה שבועות. בינתיים הזכירו לו הוריו שבעוד כמה ימים הוא צריך לחזור לאוניברסיטה, אבל הבן אמר להם שהוא החליט ללמוד תורה ולא כלכלה. ההורים כעסו מאוד ואמרו לו ‘תלמד כלכלה ואחר כך תלמד תורה’, אבל הוא התעקש וניצח. בסופו של דבר הבן הצדיק עלה לארץ, ויצא תלמיד חכם עצום בתורה הקבלה והנגלה, ושמו רבי סלמן אליהו זי”ע – אביו של הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו זצ”ל.
בדיחותא :
הלכו הכומר ורבי יהונתן אייבשיץ יחד. והנה שלט בפתח גן ציבורי. הכניסה ליהודים ולכלבים אסורה. הביט הכומר בשלט וברבי יהונתן וצחק.. השיב רבי יהונתן: כאן לשננו אין כניסה בא ונמשיך לכוון אחר…