הלכות שבת שיעור 5
שיעורו השבועי של הרב נחמנסון בהלכות שבת. השבוע דין אכילת פת בשבת. מה עושים חולי צליאק או אנשים בדיאטה גלוטן, והאם ניתן לעשות לחם משנה עם פרוסות עוגה כל זאת ועוד רק באתר הללויה
שלום עליכם לכל הצופים היקרים והנכבדים של האתר הללויה
אנחנו ממשיכים היום בהלכות שבת, נתחיל בנושא של האם ישנה חובה בשבת לאכול פת? לאכול לחם לאכול חלה ? או שאנחנו יכולים לאכול בשר, דגים, מזונות דברים אחרים או שיש דווקא עניין לאכול פת?
חובה לאכול פת – בשבת
אז נדבר על כמה דרגות, כמה מעלות, כמה טעמים, כמה הסברים, כמה תועליות שישנם במאכלי שבת ומתוך זה אנחנו נגיע גם למסקנה שלנו. הגמרא במסכת ברכות בדף מט בעמוד ב’ מלמדת אותנו שאדם ששכח לומר “רצה והחליצנו ביום השבת” צריך לחזור ולברך ברכת המזון, זה כמובן כאשר הוא שכח לומר “רצה” עד סיום הברכה. הגמרא מסבירה מדוע צריך לחזור ולברך שוב אם שכחתי רק קטע אחד שהקטע הזה הוא לא אחד מארבעת הברכות של ברכת המזון. והתשובה היא מפני שרצה והחליצנו זה תפילה שנאמרת בשבת, במיוחד, ובשבת יש חובה לאכול פת. כיוון שיש חובה בשבת לאכול פת, אם לא הזכרת “רצה והחליצנו” לא קיימת את החובה שלך ביחס לשבת, אתה צריך לחזור שוב ולברך רק בגלל אמירת הרצה כי צריך לאכול פת בשבת. הדבר הזה נכון ביחס לסעודה ראשונה של ליל שבת וביחס לסעודה שניה של יום שבת. ביחס לסעודה שלישית, כותב השולחן ערוך בסימן רצ”א ישנה מחלוקת ראשונים האם צריך לאכול פת בסעודה שלישית. אנחנו יודעים שלהלכה נפסק שאפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית גם במזונות וגם בפירות ומכיוון שכך אדם שאכל פת בסעודה שלישית ולא אמר “רצה והחליצנו” פוסק השולחן ערוך בסימן קס”ז הוא לא צריך לחזור על ברכת המזון. למה? משום שזה תלוי בחובה שלך לאכול פת.
ראשונה, שניה ושלישית
בסעודה הראשונה והשנייה יש לאדם חובה לאכול פת כיוון שכך אם הוא שכח ולא אמר “רצה והחליצנו” אנחנו צריכים לחזור ולברך. בסעודה שלישית שלמסקנה לא ברור לכל הדעות שחייבים לאכול פת. אם אדם שכח לומר רצה והחליצנו הוא לא חוזר ומברך. כך נפסק בשולחן ערוך, כך פוסק שולחן ערוך הרב אדמו”ר הזקן, כך פוסק המשנה ברורה, הבן איש-חי מביא בפרשת חוקת שיש עניין על פי הקבלה לאכול בסעודה שלישית פת מכיוון שכך הוא אומר שגם לומר לחזור ולברך מי ששכח לומר “רצה” אבל זה מנהג חסידות של הבן איש-חי להכלה בשולחן ערוך נפסק שלא צריך לחזור ולברך.
פת – העונג המושלם!
הסיבה מדוע חייבה אותנו התורה לאכול פת בשבת? אומר לנו הרשב”א הרשב”צ במסכת ברכות מכיוון שבשבת יש מצווה של עונג, כמו שאומר ישעיהו הנביא “וקראת לשבת עונג” ואין עונג אלא בפת. כך קבעו חז”ל. כאשר האדם אוכל פת, אז יש לו תענוג. תענוג מוחלט. כמה כמות שצריך האדם לאכול פת בשבת בכל סעודה? כותב בשולחן ערוך בסימן רע”ד צריך לאכול לפחות פת כביצה בכל סעודה. מהי כביצה? בערך 55 גרם. האדם שקשה לו מאוד לאכול פת 55 גרם, אז אם הוא נמצא במצב של קושי מיוחד הוא יוכל לסמוך על דעה נוספת שמביא השולחן ערוך שיוצאים ידי חובת פת בשבת בכזית. כזית זה 27 גרם וזה לא לכתחילה. לכתחילה לכל הדעות צריך שיהיה כביצה אבל אדם שנמצא במצב שקשה לו יוכל לסמוך על הדעה הזאת שכזית פת גם בה יוצאים ידי חובה.
אין קידוש אלא במקום סעודה
דבר שמאוד מאוד נוגע, אחרי שאנחנו שומעים שישנה חובה והחובה היא אפילו מהתורה לאכול פת בסעודות שבת, סעודה ראשונה ושנייה, חוץ משלישית, כפי שאמרתי שבשלישית זו מחלוקת. ישנם אנשים שיש להם קושי לאכול פת וישנם אנשים שאסור להם לאכול פת. יש במוצרי החיטה מחמשת מיני הדגן גלוטן שאנשים מסויימים חולי צליאק קשה להם, אסור להם, תלוי לפי הרמה של החולי שלהם, אסור להם לאכול. מה יעשו האנשים האלו? אני רוצה להסביר שעיקר הבעיה כאן היא בנוגע להלכה הפסוקה בשולחן ערוך בסימן רע”ב שאין קידוש אלא במקום סעודה. ואני אפרט קצת: כשאדם עושה קידוש, לפני שהוא יוצא לחדר אחר, לפני שהוא עושה או מביא את הסעודה לפני שהוא זז, הוא צריך לאכול. מה הוא צריך לאכול? או שהוא אוכל פת, או שהוא אוכל מזונות, או שהוא שותה כוס יין נוספת שיש בה רביעית יין. אם הוא עשה קידוש ושתה רביעית הוא יצא ידי חובה של קידוש במקום סעודה ברביעית יין שהוא שתה בקידוש. אם הוא רק שמע קידוש אז או שהוא אוכל מזונות או שהוא אוכל פת או שהוא שותה רביעית יין. מה יעשה אדם שרוצה לאכול פירות, רוצה לאכול ירקות, רוצה לאכול בשר, דגים? לא רוצה לאכול מזונות. אדם כזה לא יצא ידי חובה בקידוש, כדי שתצא ידי חובה בקידוש אתה צריך סעודה. זה הלכה פסוקה. השאלה הנשאלת לפי זה, אותם אנשים יקרים שישלח להם הקב”ה רפואה שלמה, שאינם יכולים לאכול פת, איך הם יצאו ידי חובה בסעודת שבת? בקידוש במקום סעודה? האנשים האלו אוכלים לחם שנקרא לחם כוסמת, או לחם שנקרא לחם אנג’ר, לחם טף, לחם שעשוי מצמח שגודל באתיופיה, שמה זה גודל הרבה כי יורדים שם הרבה גשמים. זה סוג מסויים של דגן ישן שטוחנים אותו וממנו הם עושים פת. להלכה, דעת רוב לכל הפוסקים, גם לחם כוסמת ואני מדגיש כוסמת ולא כוסמין, הכוסמין זה אחד מחמשת מיני דגן הכוסמת זה משהו אחר זה מין קטניות. ואותו דבר לחם טף לחם אנג’ר הזה הלחם האתיופי הזה, שניהם צומחים והם לא מחמשת מיני דגן. האנשים בלשון הלא מתוקנת קוראים להם דגן אבל הם לא דגן אמיתי ואחרי שטוחנים אותם לקמח ולדעת רוב הפוסקים שמה שעושים מהם ברכתם שהכל נהיה בדברו. כאן באים הרשב”צ והיעב”ץ ואומרים שאם אדם זה מה שיש לו לאכול, זה מה שמותר לו לאכול, או אפילו מותר לו לאכול רק פירות וירקות זו תהיה קביעות הסעודה שלו. כלומר אחרי שהוא עושה קידוש הוא יוכל לאכול פירות, ירקות, הוא יוכל לאכול את הלחם הזה המיוחד ובזה הוא יוצא ידי חובת קידוש במקום סעודה. היהודים היקרים הללו יאכלו את הלחם הזה או יאכלו סעודה אחרת ועל ידי זה הם יצאו ידי חובת קידוש במקום סעודה. ואנחנו יכולים להמליץ עליהם את מה שנאמר בשולחן ערוך שאדם חלם חלום בשבת והוא רוצה אם החלום לא היה לו כל כך ברור ולא היה לו כל כך משמח והוא רוצה להתענות אז הוא יכול אפילו להתענות בשבת. ושואל השולחן ערוך הרי חייבם לאכול בשבת אסור להתענות. התשובה היא מי שחייב לאכול בשבת זה מי שהאוכל זה עונג בשבילו. מי שהאוכל זה לא עונג בשבילו לא צריך לאכול בשבת, התענית היא השמחה שלו. אז אני אומר על אנשים כאלו גם כן, הלחם של החיטה או השעורה הוא בעייתי ומסוכן בשבילהם, אז מכיוון שכך אנחנו אומרים אין להם בעיה לאכול משהו אחר זה העונג שלהם וזו השמחה שלהם.
פיקוח נפש דוחה שבת
אבל כאן אנחנו חייבים לעשות את החילוק המשמעותי והברור בין אדם שיש לו פיקוח נפש לאכול לחם לבין בן אדם שלקח על עצמו איזה שהיא דיאטה. הרבה פעמים אנשים באים אלי ושואלים “אנחנו הולכים לעשות דיאטה קשה ואומרים לנו שבמשך 30יום אסור לנו להכניס לחם לפה, מה אנחנו עושים בשבת?” מורי ורבותיי, לבוא ולומר שבשביל דיאטה כזו או דיאטה אחרת אתה תבטל מצווה מהתורה או מדרבנן, זה דבר שהוא מופרך. זה לא פיקוח נפש, זה לא דומה לחולי של צליאק שחלילה אם הוא אוכל ישנם מצבים, ישנם חולים, שזה ממש פיקוח נפש בשבילהם. כאן מדובר באדם שרוצה להרזות, אתה רוצה להרזות? ישנם דרכים נוספים להרזות. רק לעשות תענית כזאת של 30 ימים בלי לחם?! אני ראיתי אנשים רבים שהרזו בצורות נוספות? זה הצורה היחידה שיש להרזות? אז אתה לא יכול לבוא ולומר שבשביל בריאות אני רוצה לבטל מצווה מן התורה, זה דבר שהוא בלתי אפשרי. מאיפה למדתי את זה? למדתי את זה מהשולחן ערוך בסימן תע”ב בהלכות פסח. בהלכות פסח מסופר על רבי יהודה בר-אילעי שהיה לו קשה לשתות ארבע כוסות בליל הסדר ואעפ”כ הוא דחק את עצמו על זה למד השולחן ערוך הלכה למעשה שאע”פ שארבע כוסות זה רק מצווה מדרבנן ולא מדאורייתא אז אפילו אדם ששונא את היין אפילו אדם שהיין מזיק לו הוא חייב לשתות ארבע כוסות ורק במצב של פיקוח נפש אנחנו נקל עליו ולכן אני אומר גם כאן, אנשים שרוצים לעשות דיאטה שילכו לדיאטה כזאת שלא תחייב אותם לאכול פת בשבת. וגם אם זה מחייב אותם לא לאכול פת אז בשבת לפחות ככזית שיוכלו לקיים את המצווה החשובה והמיוחדת הזאת של אכילת פת בשבת ולא יבטלוה בשביל דברים של מה בכך. אפשר למצוא פתרונות שונים כדי להגיע לבריאות מלאה ביחד עם סיעתא דשמייא מאת הקב”ה שמקיימים את כל מצוותיו.
ביסקוויט זה טוב ליהודים?
ונקודה אחרונה לשיעור הזה, אני רוצה להביא בפניכם חידוש שכותב הפרי-מגדים ופוסק אותו להלכה גם בעל התניא בשולחן ערוך שלו בסימן קפ”ח בהגהה שבשולי הגליון ושמה הוא פוסק כך: כשיוצאים ידי חובת פת בשבת, כאשר אוכלים מזונות. לא חייבים דווקא פת של המוציא, גם פת מזונות, גם עוגה, שאתה יכול לצאת חובה של אכילת פת. מה הכוונה? יש אדם שאומר קשה לי בשבת בבוקר לאכול לחם, קשה לי. אז אני אומר לו אז צריך לאכול כביצה פת, אז הוא אומר לי אני אוכל ביסקוויטים, אני אוכל עוגה, אני אוכל עוגיות. אם הוא יאכל עוגיות, ביסקוויטים ושאר מיני מזונות כאלו שיש בהם קביעות סעודה והוא יאכל מהם כביצה הוא יצא ידי חובת פת בשבת לדעת הפרי מגדים ולדעת השולחן ערוך של הרב, בעל התניא. וזה גם דבר שאפשר לקחת בחשבון אנשים שקשה להם לאכול פת הם יאכלו לעשות את היציאה ידי חובה באמצעות מזונות. אבל צריכים לזכות דבר מאוד חשוב. יש גם עניין של לחם משנה, יש עניין שהלחם יהיה שלם וכשאתה אוכל עוגיות איזה לחם משנה יש לך? אז למרבה התדהמה הפוסקים סוברים שאם אתה לוקח עוגה שלמה או עוגיה שלמה יש לה דין של לחם משנה. אז אתה יכול להצמיד שתי עוגיות ביחד לברך עליהן מזונות ואתה יצאת ידי חובת פת בשבת, ידי חובת לחם משנה בשבת. זה מדובר בעיקר לגבי אדם שיש לו איזה קושי וכך יצא ידי חובה.
ויעזור לנו הקב”ה לקיים את השבתות מתוך שמחה מתוך עונג מתוך הידור מצווה וייתן לכולנו שפע ברכה הצלחה והרבה בריאות וסיעתא דשמייא. שבת שלום לכולם.