יום שישי, ו’ תמוז התשפ”ד
Search
Close this search box.

הלכות שבת שיעור 13 עם הרב נחמנסון

הלכות שבת שיעור 13

שיעורו השבועי של הרב לייב נחמנסון באתר הללויה והפעם” שבת כמקור לכל הברכות, מה הן ההכנות שצריך לעשות לכבוד שבת, מי צריך לעשות אותן ובאיזה אופן? כל זאת ועוד רק באתר הללויה!

שלום לכל הצופים, היום אנחנו נעסוק בעבודות וההכנה לקראת שבת, בעצם ההכנה לקראת השבת

ברשות הצופים היקרים אני רוצה להקריא קטע נפלא משולחן ערוך של האדמור הזקן בעל התניא בסימן רנ בסעיף ד , הקטע אם לא היינו אומרים שהוא שולחן ערוך היינו חושבים שהוא נלקח מאיזה ספר מוסר קדמון או מספר חסידות.
נשמע: “אפילו מי שיש לו כמה עבדים יש לו להשתדל להכין בעצמו צרכי שבת. שכן הוא בכל המצוות מצווה בו יותר מבשלוחו ואפילו מי שהוא אדם חשוב (ומי לא חשוב היום?) ביותר ואין דרכו ליקח דברים מהשוק ולא להתעסק במלאכות שבבית, חייב להשתדל ולעשות שום דבר מצרכי השבת בעצמו שזהו כבודו של שבת וגדולי החכמים היו עושים בעצמם מלאכות שאינן לפי כבודם כדי להרבות בכבוד השבת יש מהם שהיה מחתך הירק דק דק בעצמו ויש מהם שהיו מבקעים עצים בעצמם ויש מהם שהיה מתקן ומפנה כלי החול ומכניס כלים הצריכים לשבת. ובעסק זה היה יוצא ונכנס תמיד בביתו בערב שבת להוציא כלי החול ולהכניס משאות כלי תשמיש ובגדי חופש ומיני מגדים להראות כבוד השבת שהוא חשוב עליו וחרד לכבודו כאדם המקבל את רבו בביתו שהוא מראה לו שהוא חשוב עליו וחרד לכבודו שהוא לטרוח ולהרבות בשבילו ומהם ילמוד כל אדם לטרוח בעצמו, אל יאמר איך אפגום בכבודי שזה כבודו שמכבד השבת “

איזהו חכם? המכין לשבת!

למדנו פה דבר נפלא שגם החכמים הגדולים ביותר, הקדושים, התנאים והאמוראים לא עשו שום הנחות לעצמם, בערב שבת הפשילו שרוולים סגרו את הספרים ובאו לעזור בבית, ובמה? בנקיונות בדברים שהם לא לפי ערך כבודם כלל ועיקר. אחרי שאנחנו שומעים עד כמה חשובה ההכנה לכבוד שבת יש לנו כלל שכתוב בכל ספרי המוסר והחסידות שכל כמה שהדבר הוא גדול יותר ועצום יותר כך הסטרא אחרא חושב יותר להציק ולהעיק להפריע ולמנוע את אותו דבר עמוק גדול ונורא. ומכיוון שכך, באמת אנחנו רואים שהנושא של כבוד השבת והעזרה בבית לשבת זה מהדברים שצריכים חיזוק. מספרים על אחד מהפוסקים החשובים בדור הקודם שהיה מכונה הרב מטפלין שראה קבוצת אברכים בירושלים של פעם עומדים ומשוחחים במנוחת הנפש. הדבר לא מצא חן בעיני הרב, הוא ידע שיום שישי הוא יום עמוס ומה יש להם את הזמן והפנאי לעמוד כך ליד בית המרחץ ולגלגל שיחה. פנה אליהם ואמר, יש לי כמה משפחות נצרכות משפחות של אלמנות ויתומים שזקוקים באופן דחוף לעזרה בשבת. מי שמכם שמוכן להתנדב בבקשה שיסור עכשיו למשרדי ואני אתן לו את הכתובת לאן לפנות. כל האברכים נענו באחת לבקשתו של הרב המכובד והתייצבו ליד משרדו. הרב הכניס אחד אחד ולכל אחד הוא כתב על פתק את כתובת ביתו שלו הוא. את כתובת ביתו של האברך בעצמו. פנה אליו בנימה לבבית ואמר לו בבקשה ממך לך לכתובת זו ותעזור שם לאישה האלמנה ולילדים היתומים. ובזה הוא גם נתן להם את המוסר שהדבר הזה לא יפה שהאדם לא מוצא לנכון להזדרז ביום שישי ולזכות במצווה והוא אשר דיברנו שעל הנושא הזה יש הרבה פעמים מניעות ועיכובים יש הרבה פעמים שהיצר הרע מנסה להמעיט בחשיבות הדבר וכמו שאנחנו יודעים שהרבה פעמים ביום שישי היצר הרע עובד שעות נוספות בשביל ליצור ריב בבית, הרבה מאוד פעמים הריבים נוצרים בבית מחוסר עזרה או חוסר עזרה מכל הלב וכו’ ומזה האדם צריך להיזהר מאוד ביותר. כפי שהזכרתי קודם, התנאים והאמוראים שתורתם אש ולפידי אש הפסיקו את לימודם ההלכה הזו נפסקה גם כן בשולחן ערוך סעיף ב’ “יש לאדם למעט קצת מלימודו בערב שבת וכל שכן בשאר עסקיו שיהיה פנוי להכין צרכי השבת”. אנחנו יכולים לחשוב שלימוד תורה וכתוב במשנה במסכת פאה “ותלמוד תורה כנגד כולם” אז אני לא צריך לעזור בבית לשבת. אומרת לנו התורה שהדבר הזה הוא לא נכון ומה שלא יהיה – גם האדם החשוב וגם האדם הלמדן וגם אם אתה תנא וגם אם אתה אמורא, אתה צריך להפסיק את העיסוק שלך קצת בלימוד התורה ולעזור לכבוד שבת. אומר לנו רבינו השל”ה הקדוש: מי שהוא חשוב, כל מי שהוא חשוב יותר, הוא צריך יותר שמירה רוחנית, כל כמה שהאדם חשוב למעלה יש לו יותר מניעות ועיכובים לעבודת השם שהוא למטה”. לכן אנחנו רואים הרבה פעמים שדווקא אנשים יראים ושלמים בכל התחומים, בנושאים הללו החשובים ביותר יש להם יותר מניעות ועיכובים ולכן צריך סיעתא דשמיא כדי לבטל אותם. אומרים לנו “חכמים עובדי ה'” מה הדבר שאנחנו נתבונן בו ועל ידי זה נקבל חשק בעבודה של ההכנות לכבוד שבת. הנקודה הראשונה זה שאנחנו צריכים להפסיק לראות את כמטלה. אנחנו אומרים בתפילת שבת “לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה” השבת נותנת את הברכה לכל ימות השבוע. כאשר האדם מראה שהוא מכבד את השבת הוא מראה לשבת שאכפת לו ממנה אז השבת מגלה לו את מצפוניה – מהם מצפוניה של השבת? ברכה, סיעת הדשמיא בלימוד התורה, סיעת הדשמיא בפרנסה, סיעת הדשמיא בנחת מהילדים, סיעת הדשמיא בשלום בית, בכל התחומים שהאדם צריך. זה הברכה, מקור הברכה בהא הידיעה!

לחטוף ברכות

יש פעמים שאנשים באים ושואלים שיש להם בעיה, שיש להם קושי בפרנסה, והעצה שצריך לייעץ להם: כבדו את השבת, השתתפו בהכנות לשבת, תעשו בגופכם משהו לשבת, תשתדלו לייקר ולכבד אותה וממנה יישמך לכם שפע, ברכה והצלחה לכל ימות השבוע.
הטבע הוא שאנשים אוהבים לעסוק בדברים מעניינים. אחד בא ואומר “תתן לי לעבוד במטבח זה קצת יותר מעניין, דברים מתבשלים וזזים, יש אקשן, מה אתה אומר לי לעשות ספונג’ה, לנקות אבק מהמדפים –זה דברים מעייפים, זה לא דברים שיש בהם תוכן אין לי בזה חשק..” אנחנו רואים דבר מעניין בשולחן ערוך, כאשר השולחן ערוך מבטא את הצורך לעשות ולהשתדל, אז הוא כותב כך: בנוגע לנושא של לנקות את הבית אז הוא כותב בלשון “יש לו”! יש לו זה לשון חזק זה לשון תקיף זה לשון של חובה. ואילו כאשר מדובר לעשות דבר מצרכי השבת איפה שכתוב “יש לו” ויש ביטוי “חייב” וחייב אדם להשתדל לעשות דבר מצרכי השבת. מה ההבדל בין “יש לו” לבין “חייב” אז באים המפרשים ואומרים שהביטוי “יש לו” זה כל מה שקשור לצרכי השבת. אם אתה אומר לאדם “לך תקנה מעדנים לכבוד שבת” נכון זו מטלה אבל הוא שמח במטלה הזאת כי הוא יבחר מה שהוא אוהב לאכול וכו’, על זה אומרת ההלכה “יש לו” כי זה דבר חשוב אבל עדיין אני לא משתמש בביטוי הכי חשוב. אבל כאשר האדם צריך לנקות את הבית, משתמשת לו ההלכה בלשון “וחייב אתה” זו חובה, אסור לך להתבטל מזה, לא יכול להשתמט מזה בשום פנים ואופן. אם ההסתכלות שלנו על ההכנות לשבת תהיה כאילו אנחנו מרוויחים כל רגע איזה דבר בכל פעולה שאנחנו עושים יהיה לנו כל השבוע יותר קל אני חושב שבין הבעל לאישה ובין הילדים אחד לשני תהיה מריבה מה כל אחד עושה ומה הוא עוד יספיק לעשות אפשר לחטוף ברכות, אפשר לחטוף הצלחות, אפשר לחטוף מזל, למה אנחנו מחכים.

מספרים על אחד מבעלי המוסר שהיה מאוד מבוגר. ראו אותו נושא דליים כבדים מהבאר אל ביתו. ניגש אליו אחד התלמידים שלו ואמר לו “רבי, תן לי בבקשה את הדלי אני רוצה לעזור לך ולקחת את זה עד ביתך”. הרב הזקן והחלוש סירב “בשום פנים ואופן לא!” שואל התלמיד “מדוע הרב לא מזכה אותי?” אומר לו הרב “בשביל מה אתה רוצה לעזור לי? אתה רוצה לזכות במצווה, אז אני רוצה לומר לך שגם אני רוצה לזכות במצווה, במצווה של לעזור לאשתי, זו מצווה חשובה זו מצוות אהבת ישראל ולכן מאוד יקר לי לעשות את זה”. מזה אנחנו לומדים איך היהודים הגדולים, איך היהודים שידעו להעריך את התורה והמצוות בעומק שלהם הסתכלו על כל העניינים שצריך לעשות לא באופן של מצוות אנשים מלומדה, שזו מטלה או קושי או דבר שצריכים לברוח ממנו, אלא אדרבא שזה משהו שצריך לחטוף ממנו ואפילו שמישהו רצה לעזור להם הם לא הסכימו.

נשיאת דליי מים לכבוד שבת קודש
נשיאת דליי מים לכבוד שבת קודש

מספרים על החפץ חיים שפעם נכנס אחד התלמידים שלו לביתו וראה שהפמוטות עדיין לא מותקנות, הנרות לא בפמוטים. הוא ניגש לרבנית ואמר “תהיה לי זכות גדולה לסדר את הנרות להתקין את הנרות אצלכם בבית, אני רוצה את הזכות הזו לעצמי”. אמרה לו הרבנית “כל שבוע בעלי עושה את זה והוא לא ייתן בשום אופן לו לי לעשות את זה ובטח שלך הוא לא ייתן”. מזה למדנו שמורי האומה, צדיקים, לוקחים ועושים איזה דבר באופן קבוע, זה מה שאני צריך לעשות, זה מה שאני צריך לתת פה. וזו עצה טובה לכל בית יהודי לסדר את הדברים בין הבעל לאישה לילדים, מה כל אחד צריך לעשות, שיהיה תפקידים קבועים ואחרי שכל אחד מילא את המטלות הקבועות לו בשמחה ובטוב לבב, ינסה לחטוף עוד מכל הבא ליד, מה שהוא יכול לעשות עוד לכבוד שבת באופן הכי מהודר והכי מוצלח ואז הקב”ה רואה שהילדים שלו אוהבים את השבת, אז הוא אומר “אם הם אוהבים את השבת שהיא רק מעין עולם הבא אז בוודאי ובוודאי שאת העולם הבא הם אוהבים ושהם רוצים כבר את הגאולה האמיתית והשלמה ושיקבלו אותה בסבר פנים יפות, זה עצמו שאנחנו משתדלים בהכנות לשבת מעבר לזה שזה נותן לנו ברכה בימי החולין שלנו זה גם מזרז את הגאולה האמיתית והשלמה שתבוא במהרה בקרוב ממש”. שבת שלום לכולם

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל