יום שבת, ז’ תמוז התשפ”ד
Search
Close this search box.

הלכות שבת שיעור 6 עם הרב נחמנסון

הלכות שבת שיעור 6

שלום עליכם וברוכים הבאים לאתר הללויה, אנחנו בשיעור הקבוע בהלכות שבת

השקעה בסעודת שבת

אנחנו רוצים לשוחח היום על עניין שקשור סביב סעודת שבת – כולנו יודעים את מה שאומרת הגמרא במסכת ביצה: “אמר הקב”ה לישראל, בני לוו עלי ואני פורע, כל מזונותיו והוצאותיו של האדם קצובים לו מראש השנה ויום הכיפורים חוץ מיציאות הוצאות של שבת וימים טובים” אם האדם מוסיף מוסיפים לו
מכאן נשאלת השאלה “עד מתי?” האדם מוציא הוצאות עד כמה הוא צריך להוציא למי מותר להוציא עד כמה צריך להוציא וכו’, אני רוצה להתייחס לנקודות האלו בדקות הבאות.
השולחן ערוך מתייחס לנושא הזה כמה צריך להוציא הוצאות של שבת בסימן רמ”ב בשולחן ערוך הרב בסעיף ג’ ואילך
בשולחן ערוך כתוב שהאדם אם הוא מרבה בהוצאות השבת ובתיקון מאכלים רבים וטובים הרי זה משובח. אבל כאן יש שלוש מילים מאוד משמעותיות “והוא שידו משגת” מי שיש לו את האפשרות הכלכלית, כמה שירבה בכמות באיכות הרי
זה משובח ודבר מאוד טוב. אבל אם אין לו, יש לו דין אחר.

מה הדין של מי שאין ידו משגת?

פוסק השולחן ערוך: מותר לו ללוות. מותר לו לקחת הלוואה. בתוך גדרי ההלוואה אנחנו יודעים שיש הלוואה ללא ריבית, יש הלוואה בריבית, הלוואה בריבית זה הלוואה שיכולה להתחלק בריבית דרבנן והיא יכולה להתחלק בריבית דאורייתא
הנושא הוא ארוך ואני רק אומר במילה אחת למאזינים שלנו, הענין שלנו של ריבית דאורייתא זה כאשר האדם מלווה למשל 100 ש”ח, ואומר לו בעל הבית, מתי שאתה מחזיר, לא משנה מתי, מתי שאתה מחזיר אתה משלם 120 ש”ח. כאשר אני
קובע מראש בלי קשר לזמן הפרעון, אתה צריך להחזיר לי סכום נוסף, זה נקרא ריבית קצוצה וזו אסורה מהתורה. אבל ישנה ריבית דרבנן וזה שאני לא קוצב לך סכום אלא אני אומר לך כך: כל יום שאתה משהה את הפרעון אתה מוסיף לי שני
שקלים על ההלוואה. אז אתה יכול להחזיר לי מיד ולא תצטרף להוסיף כלום, לא תצטרך להוסיף שום תוספת. אתה יכול להחזיר בעוד חמישה ימים ואז תצטרך להוסיף 10 ש”ח. אתה יכול להחזיר עוד שבועיים ואז תצטרך להוסיף 28 ש”ח.
זה ריבית דרבנן כי אני לא קצבתי מראש מה הוא הסכום.

ריבית דרבנן לצורך שבת

אומרת לנו ההלכה, מותר לאדם להלוות לצורך מצווה בריבית דרבנן. לסעודת שבת, לעונג שבת ויום טוב זה נקרא מצווה לכן מותר לך לקחת הלוואה בריבית דרבנן דהיינו ריבית שאינה קצוצה. אני רוצה לתת דוגמא כל מה שהבנקים נותנים זה
ריבית דרבנן כי הם לא קובעים מראש אלא אומרים מתי שתחזיר, בשביל צורך מצווה מותר לך להיכנס קצת למינוס בבנק בשביל שתרבה במעדנים ומאכלים לכבוד שבת קודש.
עד כאן זו נקודה אחת. אבל כאן מגיע הסייג הגדול של ההלכה שהרבה מאוד אנשים זוכרים את עיקר הגמרא ואת עיקר ההלכה אבל את הסייג הזה שכחו.
הכלל הוא שהאדם יכול לקחת הלוואה ואפילו בריבית דרבנן והוא אומר הקב”ה יפרע “לוו עלי ואני פורע” בתנאי שיש לו משהו בבית. יש לו דברים שהוא יכול למשכן אותם תמורת ההלוואה. יש לו דברים שהוא יכול איתם לפרוע את ההלוואה.
אבל אם על האדם הזה אין במה לפרוע את ההלוואה שלו, כאן אנחנו לא אומרים לוו עלי ואני פורע, יש גבול לחסד האלוקי שהקב”ה נותן לאדם ורוצה לכבד את השבת.

חסד שבגבורה

אני רוצה להסביר את הדברים כפי שהם מובנים ומוסברים קצת בקבלה. בקבלה יש מושג שנקרא חסד שבגבורה.
גבורה זה מצב של כיווץ וצמצום. אדם שזקוק להלוואה זה אדם שנמצא באיזה שהוא כיווץ וצמצום רוחני. זה נקרא בגבורה.
יש בתוך הגבורה כמה דרגות. יש גבורה מוחלטת, יש גבורה שאינה מוחלטת. יש גבורות קשות ויש גבורות שיכולות להיות מומתקות.
גבורה קשה זה פירוש שאיןלו כסף ואין לו מאיפה להשיג כסף ואין לו אפילו מה למשכן. כלום.
אדם כזה אומרת לו ההלכה, המצב שלך, בהשגחה פרטית הקב”ה הביא אותך אליו בגלל שהוא רוצה שתעשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות. ואילו אדם אחר שהמצב שלו הוא גבורה כיווץ אבל יש לו איך להחזיר הלוואה, יש לו נכסים או חפצים שהוא יכול לתת כמשכון, לאדם כזה אומרת ההלכה: תלווה והקב”ה פורע. הקב”ה מבטיח שהוא פורע, כלומר זה וודאות מוחלטת שהוא יפרע
ובלבד שיש לך איזה בסיס כלכלי, שעליו אתה יכול לסמוך, שתוכל להחזיר או באמצעות חפץ או באמצעות משהו שאתה עובד.

למה זה ככה?

אומר המגיד ממעזריטש בספרו “אור התורה”. המגיד ממזעזריטש אומר שיש כמה סוגים של ניסים. יש נס המלובש בטבע. יש נס שלמעלה מדרכי הטבע. אנחנו כבר מהנביא בסיפור של אלישע למדנו שכדי שנס יהיה הקב”ה אוהב נס שהוא מתלבש
בתוך דרכי הטבע. יש לך בבית משהו? שואל אלישע את האישה, אז היא אומרת כן, יש לי אסוף שמן. אז הוא אומר תקחי אותו כלים רבים אל תמעיטי והיא יוצקת אל הכלי מהשמן שיש לה והשמן בכלי לא חדל. והיא מביאה עוד כלי ועוד כלי ועוד כלי
הברכה שורה באופן ניסי אבל בדבר שיש לו בסיס טבעי. זה הדרך אומר המגיד ממעזריטש איך שהקב”ה אוהב לעשות ניסים. ניסים שיוצאים מגדר הטבע לגמרי, הקב”ה לא אוהב אותם ולכן מסביר המגיד, פסקה ההלכה שכאשר לאדם יש איזה בסיס כלכלי אז הוא יכול ללוות
והקב”ה יפרע, אבל אם אין לו את הבסיס הכלכלי, עשה שבתך חול ואל תצטרך אל הבריות. מה הגדר הכלכלי שצריך להיות לאדם? נחלקו הפוסקים.
הערוך השולחן הרב אפשטיין כותב שצריך שתהיה לאדם בסיס כלכלי שיהיה לו איזה עסק שמהעסק הזה הוא יכול לשאוב את פרנסתו, היום, מחר, מחרתיים הוא עושה כסף. בעל התניא מקל יותר ממנו. הוא אומר זה לא צריך להיות עסק שמכניס כסף. אם יש לך איזה שהם חפצים ששווים כסף, זה מספיק לי. זה כבר כלי שברכת ה’ תוכל לשרות בתוכו אתה יכול ללוות והקב”ה בוודאי יפרע.
עכשיו, כאן חשוב מכיוון שזה נושא עדין, חשוב להדגיש לאנשים שידעו שכשהקב”ה מחזיר אז הוא מחזיר מידו הפתוחה הגדושה והרחבה. הוא נותן בעין יפה. הוא לא מחזיר ככה על השקל, הוא מחזיר בשפע. אז לכן כשבן אדם לא מצמצם בהוצאות שבת לפי הקריטריונים שדיברתי קודם אז הקב”ה מחזיר לו ומחזיר לו הרבה אז הוא יכול בהחלט להאמין ולבטוח ובאמת הגמרא שם במסכת ביצה מדגישה שהברכה והשפע האלוקי שהקב”ה נותן זה לאלו שמאמינים. אתה מאמין בשפע האלוקי הזה שיבוא לך אז יהיה לך את אותו השפע והקב”ה עוד ייתן יותרממה שאתה חייב.

ממי למדנו את זה?

למדנו את זה מאברהם אבינו. למדנו במדרש שאברהם היה לווה כספים כדי להכניס אורחים. ואברהם הגיע למצב שהוא כבר היה בר חוב והוא הולך, הקב”ה זיכה אותו והביאו לו כסף והוא הולך למסעיו. אומר רש”י לפרוע חובותיו, לפרוע הקפותיו. הולך ומחזיר את החובות שהיו לו כדי לתת מצווה לאורחים. וזה דבר שאנחנו יכולים ללמוד, לאברהם היה בסיס. היה בסיס אז הקב”ה אומר אני נותן לך שתוכל ללוות ושתוכל לפרוע בחסידות כתוב שהקב”ה נתן לו כפל כפליים על סמך זה שהוא לווה, נתן לו שיהיה לו שפע יותר גדול. מספר הרבי הרייצ: ישבתי פעם בבנק של קרוב משפחה שלי והנה נכנס אדם ופונה אל מנהל הבנק ואלי ואומר ישנה נערה יהודייה שמסרה את עצמה לשמד, ועכשיו הצלחתי להשפיע עליה וגם שיסכימו לשחרר אותה, הכומר שאצלו היא נמצאת, אבל הם רוצים כסף. אז הוא ביקש ממנהל הבנק ומהרבי הרייצ שיעזרו לו. הם עזרו לו כפי יכולתם. למחרת פוגש הרבי הרייצ את אותו אדם
ושואל אותו איך הסתדרת? אומר לו אותו אדם הלכתי חזרה הביתה ולקחתי את התכשיטים של אשתי ברשותה, ומשכנתי אותם ואת הכסף לקחתי ופדיתי את אותה הנערה. הרבי הרייצ כל כך התרגש הוא הלך לאבא שלו הרבי הרשב וסיפר לו את הסיפור. אמר לו הרבי הרשב תדע לך שבדברים כאלו שיהודי עושה מצוות ונותן מהונו אז הקב”ה אף פעם לא נשאר חייב. ומה היה הסוף? הסוף היה שאחרי כמה שנים הזדמן לרבי הרייצ להגיע לרחוב של העשירים והוא רואה בנק חדש נפתח ושואל מי זה מנהל הבנק, מי זה בעל הבית? מתברר לו שזה אותו אדם שתרם את כספו בשביל להציל את אותה הנערה משמד. הקב”ה לא נשאר בעל חוב לאף אחד. כאשר אנחנו משתדלים לכבד את השבתות ולענג את השבתות לפי מכסת ידינו כמו שהדגשנו שיש לנו בסיס על מה אז הקב”ה נותן לנו שפע ברכה והצלחה שלכולנו יהיה כזה שפע שלא נצטרך להגיע לשאלות הללו. וכפי שנוהגים מורי הוראה להגיד שכשלומדים
הלכות מסויימות אז עצם זה שאתה לומד את ההלכה זה מוציא אותך ידי חובה שלא תגיע למצב הזה שלא תזדקק. אז הנה זכינו כולנו שלומדים ביחד את הנושא הזה, שמי שזקוק להלוואה יכול אפילו לקחת בריבית בשביל סעודת שבת. ומי שאין לו יכול אפילו למשכן חפצים בשביל סעודת שבת ובזכות זה ייתן הקב”ה שהרצון שלנו לענג את השבת יוכל להתממש מתוך שפע מבלי שנצטרך לזה ולכל עם ישראל יהיה רק טוב בכל מושבותיהם.
שלכולנו יהיה שבת שלום והצלחה בכל העניינים.

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל