הלכות שבת שיעור 8 עם הרב נחמנסון

שיעורו השבועי של הרב לייב נחמנסון בהלכות שבת, והשבת: מתי מותר להכין משבת לחול. שטיפת ירקות בשבת, סדר וארגון בבית, הכנה לשבת אחרת, קיפול טלית ועוד ועוד. רק באתר הללויה

שלום עליכם לכל הצופים היקרים של האתר הללויה.
אנחנו שוב נמצאים בהלכות שבת בנושא מאוד חשוב מאוד מעניין מאוד מעשי וחשוב שנדע את הפרטים וכמו שאני אוהב בהלכות, תכאשר אנחנו לומדים את הפרינציפ אנחנו מבינים את היסוד אנחנו יכולים כבר לשוט לבד בהמשך.
הנושא שלנו היום זה הנושא של מכין משבת לחול. האם הדבר הזה הוא מותר אסור מתי כן מתי לא?
אז יש לנו יסוד הלכתי שמופיע בשולחן ערוך בסימן שכ”א שמותר לבן אדם לשטוף ירקות בשבת. אני לא מדבר כעת על שטיפת ירקות מתולעים. יש לו ירקות הוא רוצה לשטוף חלק מהירקות הוא מתכוון לאכול היום חלק מהירקות הוא מתכוון אולי לאכול אחר כך הוא לא יודע אבל לאו דווקא שהכל יאכל בשבת, מותר לו לשטוף אותם. ושם השולחן ערוך מתבטא בביטוי מאוד חשוב למה זה מותר? מפני שראויים הירקות האלו לאכילת כל אדם. הירקות האלו ראויים לאכילת כל אדם ואינו ניכר שטורח משבת לחול. זה לא נראה שהוא טורח בשטיפה שלהם משבת לחול כי שמא יאכלם היום. אולי הוא יאכל אותם היום. כאן השולחן ערוך הניח יסוד לכל הדוגמאות שאני אביא בהמשך, יסוד חשוב מאוד בעניין של מכין משבת לחול. אם ההכנה משבת לחול לא ניכרת כהכנה, אלא אנשים מסתכלים על זה כדבר סתמי שאתה עושה בדרך אגב, לא ניכר שאתה מכין משהו ליום חול הדבר הזה מותר.
אני אתן קודם כל דוגמא שמתאימה לגברים קודם ואחר כך אני אתן דוגמא שמתאימה יותר למטבח לנשים.

דוגמא של הגברים

אדם מתפלל תפילת שחרית בשבת בבית הכנסת יום קיץ, הוא מוריד את הטלית כדי שלא יהיה לו חם בדרך חזרה הביתה, קיפל אותה באופן המותר על פי תורה והלכה והולך הביתה. “תגיד לי רבי ייהודי , איך אתה לוקח את הטלית בשביל מה? אתה צריך היום עוד ללבוש טלית? “והוא אומר: “אני לוקח אותה לשבת הבאה או ליום ראשון” הרי זה מכין משבת לחול…אומרת ההלכה בעקבות מה שלמדנו עכשיו על שטיפת הירקות זה לא ניכר שמכין משבת לחול. זה הדרך שאנשים עושים,  גמרו עם הטלית שמים תחת לבית השחי והולכים הבית זה נראה על הדרך כמו שאומרים זה לא נקרא מכין משבת לחול.

לימוד לשם שמיים

אדם יושב בבית הכנסת מגיע בין מנחה לערבית של שבת מוציא גמרא מהארון פותח לומד. גומר ללמוד סוגר את הגמרא ורואה שעוד חמש דקות ערבית של מוצא”ש והוא רוצה ללכת לבית הכנסת שלו איפה שהוא מתפלל כל פעם פה הוא רק למד. לוקח את הגמרא מחזיר לארון והולך. “תגיד לי בשביל מה אתה מחזיר את הגמרא? כדי שלאנשים יהיה מה ללמוד. מה אתה חושב שיהיה עוד אדם שילמד איתה השבת, הרי עוד דקה מסתיימת שבת מה אתה מחזיר לארון”, מכין משבת לחול, הרי ישתמשו בה רק מחר בבוקר. אבל זה לא ניכר שהוא מחזיר בשביל חול, אז אין עם זה בעיה אע”פ שהוא בעצם מכין משבת לחול אבל זה לא ניכר.

ועכשיו לנשים

וישנן נשים שמבשלות פעם אחת בשבוע לכל השבוע הן עובדות ואין להן זמן . הן מבשלות ביום שישי אוכל לכל השבוע. אז אתם מתארים לעצמכם שאישה מבשלת ביום שישי לכל השבוע זה להעמיד יותר סירים ליותר זמן והיא גומרת לבשל ממש בכניסת שבת. הסירים עומדים ככה ושבת נכנסה. אין אישה שמכניסה סירים כמו שהם ככה למקרר כי האוכל יתקלקל. היא רוצה לחלק אותם לפלסטיקים, נפל לה רעיון במקום שהיא תעשה עכשיו הכל, היא לוקחת מספר קופסאות לפי הימים ומחלקת את האוכל לפי הימים. עופות ליום ראשון אורז ליום שלישי. מחלקת. מותר לעשות את זה או אסור? מכיוון שהיא כבר צריכה להוציא את האוכל הזה מהסירים כי היא לא משאירה את האוכל להתקלקל, יישאר מתכת במקרר לא טוב. אז היא צריכה להוציא לכלים, כבר לא ניכר אם זה יום ראשון אם זה יום שני וכו’ אם היא תוציא לשלושה או לשישה פלסטיקים זה לא ניכר שהיא עושה הכנה מכיוון שכך היא תוכל לשחרר את הסיר לתוך הפלסטיקים. הגם שבראש שלה יש כוונה כזאת. כמובן שמן הראוי שהיא לא תוציא את זה בפה, זה לראשון זה לשני. אבל ברגע שזה לא ניכר והיא עושה את זה פשוט בשביל לסדר את המקרר לסדר את הסירים זה גם לא ייחשב למכין משבת לחול.

הלולב שלא נרטב

עוד דוגמא שלא כל כך מעשית , היא מעשית אבל היא לא לכל השנה, אבל נלמד את יסוד ההלכה. יום טוב ראשון של סוכות שחל ביום חול, גמרנו עם הלולב, אנחנו חוזרים הבית ושמים את הלולב בחזרה בתוך הדלי עם המים. רגע, בשביל מה אתה שם אותו בדלי, אתה לא רוצה שיתייבש, אתה הרי צריך אותו למחר, זה הרי מכין מיום טוב לחול. התשובה היא שזה לא ניכר, זה המקום של הלולב, מכאן לקחתי אותו הבוקר ולכאן אני מחזיר אותו. אז לא ניכר שאני מחזיר אותו ליום חול, מכיוון שכך מתירים.

לעשות כלי לשטיפה

דוגמא נוספת, אדם גמר את הארוחה, ביום חול תמיד שהוא גומר הוא לוקח את הסירים או את הצלחות שם בהם קצת מים מניח על השיש עד השטיפה. גם פה, הוא לוקח בשבת שם קצת מים הוא לא יודע מתי הוא ישטוף, ישטוף היום או במוצא”ש, אז אם זה סירים הוא בטח לא הולך להשתמש בהם בשבת. בסיר של החמין בטח לא תשתמש למה אתה שם בו מים. אה, כדי שיהיה לך קל שאתה שוטף אותו, האם זה מותר או אסור? כותב השמירת שבת כהלכתה גם זה לא ניכר, זה הדרך ביו חול ששמים קצת מים שיהיה קלך ושלא ידבק ולא רואים שאתה מכין משהו למוצאי שבת אז כיוון שכך זה גם כן יהיה מותר.

מי אמר ארטיק ולא קיבל?

אדם מוציא ארטיקים לילדים לשבת, חילק לכולם, עכשיו נשארו לו כמה ארטיקים ורוצה להחזיר חזרה למקפיא, בשביל מה אתה מחזיר למקפיא הרי הילדים לא יאכלו כבר השבת עוד ארטיקים. אז מה אתה מחזיר? אתה מכין את הארטיקים בשביל יום ראשון בשביל שבת הבאה? מכין משבת?התשובה היא גם כן כאן זה לא ניכר, המקום של הארטיקים הוא במקפיא אז אני לקחתי משם אני מחזיר לשם, זה לא נראה שאני מכין משהו ליום חול.

בגינה עם הילדים

אדם יוצא מהבית לגן השעשועים עם הילדים, לפעמים בעונות של השנה יש זמנים כאלו שעכשיו זה חם אבל בערב יהיה קר. אז האמא או האבא לוקחים כבר סוודרים כדי שיהיה לילדים שיחזרו בלילה מהגינה שלא יצטננו. בערב הרי זה כבר מוצא”ש, מה אתם לוקחים עכשיו בשבת למוצאי שבת? זה לא ניכר, וגם זה דוגמא שמביא השמירת שבת כהלכתה. לא ניכר אני יכול לקחת.

איפה שמתי את המפתחות?

אדם לוקח מפתח מהבית שלו, צרור מפתחות, את הצרור הזה מבית הכנסת במוצאי שבת הוא הולך לאנשהוא והוא יצטרך את המפתח רק במוצאי שבת. הוא חוזר חזרה הביתה, הוא לקח את המפתח מהבית ומתכוון לחזור הביתה, אז מה אתה מוציא את המפתח עכשיו? כדי לנעול את הדל אני מבין אבל אשתי נועלת אחרי אבל במוצאי שבת היא לא תהיה כשאני אחזור, אז אתה לוקח אתה מכין משבת לחול. בשביל שתחזור במוצאי שבת יהיה לך עם מה לפתוח את הדלת גם זה לא ניכר התירו גם את זה.
יש אנשים שלובש עניבה לפני מנחה של שבת והוא יודע שאחרי השבת הוא הולך למקום אחר ובעצם את העניבה הוא לובש בשביל איזה מסיבה שהוא בערב יגיע. מותר לו. מכיוון שזה לא ניכר שהוא מכין משבת לחול, הוא גם בשבת נהנה מזה ואפילו אם הוא נמצא בלי אנשים ואף אחד לא רואה אותה זה דבר שלא ניכר שאני עושה אותו בעכשיו בשביל מוצא”ש אז מותר.

באיזה עמוד הייתי…?

אדם יושב לומד, הוא לומד ויש לו סדר שהוא לומד מסכת רק בבקרים, הוא גומר ללמוד שם את הסימניה וסוגר את הספר. בשביל מה שמת סימניה? בשביל השיעור שאני אלמד מחר בבוקר. מי מתיר לך להכין משבת ליום חול?? כי זה לא ניכר אז זה מותר.

אז מה כן ניכר?

אז מהי דוגמא אחת לפחות של דבר שהוא כן ניכר? כאשר יש לנו ספה שישנו עליה בסלון שנת צהרים בשבת והספה מבולגנת והכל לא נעים לנו בעיניים שהספה ככה מבולגנת. אנחנו רוצים לסדר אותה, כתוב בשולחן ערוך זה אסור. למה? אם אתה צריך עכשיו לישון על הספה הזאת אז תישן ותסדר אותה כדי שתוכל לישון. אבל אם אתה לא צריך לישון עליה אתה רוצה רק להכין שיהיה לך במוצא”ש נקי ומסודר זה דבר שזה אסור. למה? כי זה ניכר שאתה לא משתמש בזה עכשיו בשביל זבת וזה לא צריך ההכנה הזאת שאתה תעשה עכשיו תהיה ניכרת שאתה עושה בשביל משהו אחר. מה שאין כן בדוגמה הקודמת שאתה מחזיר את הארטיקים למקרר, פה לא ניכר בצורה ברורה שאתה עושה בשביל שבת כי אתה יכול להגיד שאני עושה בשביל להחזיר את הארטיק למקום שלו והמקום שלו זה המקרר ולכן אני מחזיר. אבל אשה שתסדר את המיטה חצי שעה לפני צאת שבת, למה את  מסדרת.? ברור לכולם שאת לא הולכת עכשיו לישון פה על המיטה הזאת. אז למה את מסדרת? כדי שיהיה נקי למוצאי שבת זה נחשב כהכנה משבת לחול.

לפחות נשתדל…

אנחנו צריכים להשתדל תמיד להכין מחול לשבת. וההכנה מחול לשבת זה גם הכנה רוחנית, תמיד לקחת מהחוליו ולהכניס אותו לתוך הקדושה השבתית. אנחנו צריכים להשתדל שהקדושה השבתית שיש בכל נפש של יהודי לא תכין דברים לחול. אנחנו בשבת קודש צריכים להשתדל למלא את המטענים שלנו הרוחניים את המצבורים שלנו בכל דבר שבקדושה שיועיל לנו לכל השבוע.
חס וחלילה לא למלא את השבת בדברי חוליון ברכילות בעיתונים בדברים שהם של חולין כדי שיהיה לנו על מה לשוחח כל השבוע בענינייני חולין. היהודי צריך למלא תמיד מהחול להוסיף על הקודש ולא חלילה מהקודש להוסיף על החול.
שהקב”ה יעזור שתמיד נמצליח להוסיף כמה שיותר מהוחול על הקודש עד שנגיע למצב כזה שכל העולם הזה הכל יהיה אכילת חולין בטהרה ובקדושה. שבת שלום לכולם