יום שישי, י”ט אדר ב’ התשפ”ד
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ואני תפילתי פרק 29 אשרי יושבי ביתך

הרב מאיר ערד על משמעות התפילה והכוונות בה על פי פשט, דרש, רמז וסוד והשבוע: “אשרי יושבי ביתך”

שלום לכולם אנחנו ממשיכים בפסוקי דזמרא בסדר התפילה לפי הפשט ועל פי הפנימיות אנחנו נמצאים במזמור “אשרי יושבי ביתך” שנוהגים לומר אותו בפסוקי דזמרא בשחרים גם בתפילת מנחה אומרים אותו וגם בשחרית אומרים את המזמור הזה ואחרי תפילת 18 פעם נוספת.
באמת הגמרא אומרת “כל האומר תהילה לדוד, שזה המזמור שאחרי אשרי יושבי ביתך שבעצם בתהילים מתחיל במילים תהילה לדוד, ג’ פעמים בכל יום, מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ולכן חכמיםתיקנו בסדר התפילה להגיד את המזמור הזה פעמיים בשחרים ופעם אחת במנחה. נקרא את המזמור וננסה להבין את המילים ולהתעכב קצת על ביאורי החסידות שטמונים במזמור הזה.
” אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה” – מאושרים אלו שיושבים בבית של הקב”ה, הכוונה לבית המקדש, בית כנסת, בית מדרש, כל מקום שהוא בית של הקב”ה שהם מהללים ומשבחים את ה’
“אשרי העם שככה לו אשרי העם שה’ אלוקיו – אשרי עם ישראל שיש לו את התורה ואת המצוות והוא יכול להתקרב אל הקב”ה בצורה שלמה ואשרי העם שהקב”ה הוא האלוקים שלו
“תהילה לדוד” – פה מתחיל המזמור עצמו, תהילה מיוחדת שאומר דוד המלך
“ארוממך אלוקי המלך ואברך שמך לעולם ועד” – אומר דוד המלך אני רוצה לשבח ולהלל אותך לנצח לעולם ועד
“בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד” – בכל יום אני מברך אותך ומהלל את שמך לנצח. המזמור מחולק לפי אותיות הא-ב. מתחיל במילים אשרי יושבי ביתך שזה באות א’ ומהפסוק הבא זה לפי סדר אותיות הא-ב
“גדול ה’ ומהולל מאוד ולגדולתו אין חקר” – הקב”ה גדול ולגדולה שלו אין חקר הכוונה שאי אפשר לחקור אותה היא אינסופית
“דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו” – דור אחרי דור בכל הדורות מהללים ומשבחים ומספרים את גבורותיו של הקב”ה ועל הנצחונות שהיו לנו על מצרים ועל העמים שאחר כך וגם בדורות שלנו על הנצחונות ועל הניסים והנפלאות ואת הגבורה האלוקית שיש בכל דור ודור
“הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה” – את ההדר של הבריאה אנחנו נספר ונשבח
“ועזוז נוראותיך יאמרו וגדולתך אספרנה” – את עזוז מלשון כח את החוזק של מעשיו הגדולים של הקב”ה אנחנו נאמר ונספר את הגדולה שלו
“זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו” – את הזכרון של הדברים הטובים אנחנו נספר את הצדקות והחסדים שה’ עשה לנו אנחנו נרנן ונשבח
“חנון ורחום ה’ ארך אפיים וגדל חסד” – הקב”ה הוא רחום ומרחם הוא נותן לנו גם אם לא מגיע לנו הוא מוחל וסולח וחסדיו הם גדולים
“טוב ה’ לכל ורחמיו על כל מעשיו” – הקב”ה הוא טוב לכולם הוא מרחם על כל היצורים ועל כל הנבראים
“יודוך ה’ כל מעשיך וחסידיך יברכוכך” – כל הנבראים יודו לקב”ה והחסידים שזה מראה על דבקות גדולה יותר לקב”ה אלו יברכו אותך. מה זה יברכו ? מוסבר בחסידות שלברך זה להמשיך המשכה להמשיך שפע ושאדם מתנהג באופן של חסידות, באופן שלפנים משורת הדין, מלשון חסד, הוא נותן ומשפיע על השני ואז הוא ממשיך שפע מאוד גדול ממקום גבוה מאוד, לבריאה ולעולם שלנו.
“כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו, להודיע לבני אדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו” – להודיע לבני האדם את כבודו וכבוד מלכותו
“מלכותך מלכות כל העולמים וממשלתך בכל דור ודור” – המלכות של ה’ היא מלכות נצחית, גם מלכות שנמצאת בכל העולמות ובכל המרחב וגם לנצח. העולם שלנו מורכב ממקום ומזמן. אין לך אדם שאין לו מקום או זמן. כל אדם יש לו איזה שליטה מיוחדות במקום מסויים בזמן מסויים. הקב”ה הוא מולך ושולט על כל המקומות על כל הבריאה כולה על כל המרחב כולו וגם על כל גבולות הזמן. יתרה מזאת, הוא ברא את המקום והזמן אז בוודאי שהם כולם כלולים ובטלים לקב”ה
זה פסוק באות מ’ עד כאן ראינו את סדר האותיות לפי סדר ועכשיו אמורה להגיע האות נ אך למרבה הפלא הפסוק הבא הוא פסוק באות ס
“סומך ה’ לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים” – שואלת הגמרא, למה לא נאמר פסוק באות נ בתהילה לדוד? כל האותיות דוד המלך אומר ואת האות נ’ הוא מדלג. אומרת התורה שכיוון שהאות נ יש בה משמעות שלילית, יש פסוק שאומר ככה “נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל” שחלילה יש באות נ נפילה. אז כביכול דוד המלך פחד מהאות נ שיהיה איזה עניין של נפילה אז הוא החליט לדלג לאות ס. אבל האמת שהוא רמז את האות נ באות ס. למה? כי מה הפסוק של האות ס? סומך לכל הנופלים! ישר ליד ה-ס, סומך תומך מקים לכל הנופלים – והנופלים זה רמז לאות נ. זה מאוד מעניין אך מה נעשה עם הפסוק הקודם שוהא פסוק מאוד קשה. נפלה זה ללא יכולת קימה. אומרת הגמרא אפשר לקרוא את הפסוק בצורה אחרת. לפסק אותו בצורה אחרת ואז המשמעות שלו תהיה משמעות חיובית. “נפלה – לא תוסיף” הייתה נפילה אבל לא נוסיף לפול. “קום בתולת ישראל” תקום עם ישראל ותתרומם. הקריאה הרגילה היא קריאה שלילית, נפלה ולא תוסיף לקום בתולת ישראל, נפל בלי יכולת לקום עם ישראל. אבל אפשר לקרוא את זה בצורה חיובית: נפלה, יש נפילה, אדם נופל בחיים, אדם חוטא אדם לא עושה את מה שצריך. אבל השאלה מה יש אחר כך. יש אחד שנפל, נפל בלי יכולת קימה, נפל ולא יוסיף קום. אבל יש אחד שנפל והוא לא יוסיף ולא ממשיך ליפול, הוא קם ומתרומם – זה היכולת לעשות תשובה, היכולת להתרומם מעל הבעיות, מעל הקשיים. גם כשאדם נפל, הוא לא חלילה צריך להתייאש, לא לחשוב שאין לו ברירה כבר, יש יכולת לקום, נפל הוא קם מחדש ומתחיל ללכת. הולך נופל מתרומם, הולך נופל מתרומם. אם הוא היה נופל ומתייאש הוא לא היה יכול ללכת אף פעם. נופלים. השאלה היא לא למה נופלים, השאלה היא מה עושים אחר כך. נפלה לא תוסיף – קום בתולת ישראל. אז באמת דוד המלך רומז את הנ’ בתוך הפסוק של ה-ס. סומך ה’ לכל נופלים, הוא עוזר להם להתרומם מהנפילה שלהם ולעלות הלאה.
“עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעיתו” – העיניים של כולם צריכים להיות מופנות אליך, אליך אנשים צריכים לפנות לבקש את העזרה ואתה נותן את האוכל של כל אחד בעיתו בזמן שמתאים לו.
“פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון, – הקב”ה פותח את ידיו ונותן לכל בריה כרצונה ולפי הצרכים שלה. כתוב בהלכה שבפסוק הזה חייבים לכוון שה’ נותן ופותח את ידיו ונותן את הפרנסה לכל אחד ואחד. ואם האדם לא כיוון בפסוק הזה הוא צריך לחזור פעם נוספת ולומר אותו. אם הוא נזכר באמצע המזמור אז שיגיד את הפסוק הזה פעם נוספת ואם הוא נזכר בסוף המזמור אז שיגיד אותו בכוונה בין אשרי למזמור הבא. אבל את הפסוק הזה צריך לומר בכוונה, פותח את ידיך לכל חי רצון
“צדיק ה’ בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו” – כל מה שהקב”ה עושה הוא צודק וכל מעשיו יש צדק ובכל מעשיו יש חסד.
“קרוב ה’ לכל קראיו לכל אשר יקראוהו באמת” – הקב”ה קרוב לכל מי שקורא לו וכל מי שקורא לו באמת. ולכאורה הפסוק הזה סותר את עצמו. בתחילת הפסוק עצמו הוא אומר שה’ קרוב לכל מי שקורא לו בלי תנאים ואחר כך הוא אומר שהוא קרוב למי שקורא לו באמת. רק למי שקורא לו באמת הוא קרוב. אז מה ההסבר? אומר האדמור הזקן בספר התניא שיש שני סוגי קריאה לקב”ה. יש קריאה שהיא בתפילה, זה “קרוב ה’ לכל קראיו” ה’ עונה לכל מי שקורה לו. ויש לקרוא לו באמת, מה זה באמת? כשאדם לומד תורה. כשאדם לומד תורה אז כל קריאה היא קריאה מדוייקת היא קריאה פנימית זה כמו שאתה קורא בשם של הקב”ה. יש אמירה שאומרת שכל התורה שמותיו של הקב”ה, כשאתה לומד תורה אתה קורא לקב”ה בשם שלו.
אתה יכול לקרוא לאדם ולא בשם שלו “היי אתה…” הוא יסתובב אבל לא קראת לו בשם שלו. אבל יש קריאה פנימית שהיא קריאה ממש בשם שלו וכך גם כשקוראים בתורה הקריאה היא פנימית. ומסביר האדמור הזקן בספר התניא שזה הפירוש הפנימי של לקרוא בתורה, קורא בתורה, קריאה בתורה. בפשט מה הכוונה קורא בתורה – אתה קורא פסוקים מהתורה. אבל בפירוש הפנימי מה זה קורא בתורה – אתה קורא לקב”ה כמו בן שקורא לאביו כמו אדם שקורא לחברו אתה קורא את הפסוקים והמילים שאתה קורא לקב”ה שיבוא ויתגלה אליך דרך התורה שהיא חכמתו האינסופית של הקב”ה וזה הרמז בפסוק לכל אשר יקראו באמת. יש קריאה כללית לכל אחד שקורא לקב”ה בתפילה ובאמירה אישית אבל יש את הקריאה בתורה שהיא הקריאה האמיתית והפנימית ביותר.
“רצון יראיו יעשה ואת שוועתם ישמע ויושיעם” הוא שומע את אלו שיראים
“שומר ה’ את כל אוהבייו ואת כל הרשעים ישמיד” ומסיים דוד המלך את המזמור
“תהילת ה’ ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד ואנחנו נברך י-ה מעתה ועד עולם הללויה”
אנחנו נברך את הקב”ה, נהלל ונשבח אותו לנצח.
נעצור כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל