מורנו ורבנו הרב בנימין בצרי זצוק”ל אמר לנו שצריך להיזהר ולפקוח עיניים שהתפילה שלך לא תבוא על חשבון התפילה של בנך.
אביו רבי ששון זצוק”ל אמר לו פעם: “לא התפללתי בנץ עד שנהיית גדול והגעת לגיל בר מצוה כך יכולתי לסמוך עליך שאתה הולך להתפלל לבד, עד אז, הייתי מקפיד ללכת בזמן שאתה הולך להתפלל, כדי להתפלל איתך” – זה חינוך.
ישנם כאלו שמתחסדים ומתפללים בנץ, אך אינם יודעים היכן ואיך בנם מתפלל? ישנם צדיקים גדולים שמחנכים את הילד שלהם לקום בנץ, אך אינם שמים על לב שהילד המסכן צריך לישון עוד שעתיים שלוש, הילד מגיע לבית הכנסת ובאמצע התפילה מתנמנם והאבא צועק עליו ואומר לו: נו, נו! בהתנהגות שכזו האבא משניא את התפילה על בנו, משניא עליו את בית הכנסת, ועל ידי כך יכול לגרום לו חלילה לפרוש מדרך התורה לגמרי.
ומסופר שפעם אחת הגאון רבי יהודה צדקה זצ”ל ראש ישיבת “פורת יוסף” ראה אברך ביום שבת שהתפלל עם הבן שלו בנץ, ומיד הוציא אותו מבית הכנסת, והזהיר אותו שלא ילך להתפלל בנץ יותר עם הבן שלו, אלא רק בשעה שהבן שלו יכול – שילך עמו.