Site icon הללויה

תהילה לדוד על מעלת התהילים

תהילה לדוד על מעלת התהילים

תהילה לדוד

אשרי האיש הלומד תהילים.

שנחלקו בספר לחמשה ספרים, ורמז בהם דוד המע”ה להודות לה’ על אשר הצילו מחמש מלחמות שעשה לעצמו (תה”ל ב’. וע”ע במדרש ויק”ר פר’ א פס’ ד, ר’ אבא בר כהנא אמר י”ג מלחמות עשה דוד, ורבנן אמרי י”ח. ולא פליגי מ”ד י”ג לצרכיהן של ישראל ומ”ד י”ח חמש לצורך עצמו י”ג לצורכיהן של ישראל. ובס’ שערי אורה, השער השלישי והרביעי, על מדת הנצח לפי שהיא מנצחת מלחמות ישראל, ולפיכך הוצרך דוד המלך עליו השלום לומר בספר תהילות למנצח מזמור לדוד, תהילה לדוד).


אשרי האיש הלומד תהילים.

שחלקו דוד המלך לחמשה ספרים כדוגמת חמשה חומשי תורה. ללמד, שכל האומר תהילים בכל יום כאלו קיים כל התורה כולה, ומשום הכי פתח במזמור ראשון בשבחה שלתורה. ורמז באות ה”א המוספת בשם תה’ילים הרומזת לה’ חומשי תורה. ועוד טעם לחמשה ספרים שהם כנגד חמשה חומשי תורה וחמש מגילות וחמשה פרצופין ונשמה בסוד חמשה פרצופין שיש באצילות (תה”ל ב’, וע”ע בס’ שו”ת שבות יעקב, ח”ב יו”ד סי’ מד, מוהר”ן בספר השתפכות הנפש אות פו. ורמז – מובא בדברי מהר”ח פלאג’י זצ”ל בהק’ לס’ הכתוב לחיים משם בנו הרב יצחק ירנן זצ”ל. “ועוד טעם” – כמ”ש הר”ד נכד מהרי”ץ זת”ע בהגהותיו לסי’ עץ חיים בסוף סדר ליל יום הכפורים).


אשרי האיש הלומד תהילים.

שכן אמרו על יעקב אבינו שהיה אומר תהילים. דאמר רבי יהושע בן לוי כל עשרים שנה שהיה יעקב בבית לבן לא שכב, ומה היה אומר, ט”ו שיר המעלות שבספר תהלים. ר’ שמואל בר נחמני אמר כל ספר תהלים היה אומר. מאי טעמא, שנאמר (תהלים כב, ד) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, והוא ישראל סבא (תה”ל ד. מדרש שוחר טוב מזמור קכד. ב”ר סח, יד).


אשרי האיש הלומד תהילים.

שכן אמרו גם על יוסף הצדיק, שכל זמן שהיה עומד במצרים היה עוסק בספר תהילים כל היום (תהילה לדוד ד).


אשרי האיש הלומד תהילים.

שזכות יש בהם להשלים שמותיו של הקב”ה. וכן רמזו, ת’ה’י’ל’י’ם’ סופי-תיבות, צבאו’ת, אהי’ה, י’ה, הוי’ה, א’ל, שד’י, אדנ’י, אלהי’ם (תה”ל ו’).


אשרי האיש הלומד תהילים.

שעליו נאמר “קווצותיו תלתלים”, שמעוטף למעלה ולמטה. ומי שקורא כאשר הוא נקוד ומהלל לבוראו, הקב”ה מעטרו כמ”ש והיית עטרת תפארת ביד ה’. ומצווה רבה מי שיש לו ידיעה ברורה בחכמת הדקדוק להגיה ספר תהילים על נכון ולומר אותו כראוי (תה”ל ח’, בשם רבינו יהודה החסיד).


אשרי האיש הלומד תהילים.

שכן הביא הרב תהלה לדוד בשם שמועה המקובלת בידו, כי כל אדם הלומד ספר תהילים כולו מעומד ובכוונה רבה בלי הפסק שיחה בטילה, תפלתו נשמעת בשמים וכל שיבקש יענה מיד (תה”ל לא).


אשרי האיש הלומד תהילים.

אשר הם סגולה להידבק בו יתברך ולהיכנע לפניו. שכן כל מזמוריו ק”ן כמניין הכנע’ה (תהילה לדוד ט’).


אשרי האיש הלומד תהילים.

שהוא סגולה לתקן עוון הכעס, שכן מנין מזמוריו ק”ן כמניין כע”ס שהוא מתקנו (תהילה לדוד ט’).


אשרי האיש הלומד תהילים.

ומה טוב ומה נעים להנהיג לבנים על אבותם שילמדו בכל יום מהשנה קצת מזמורי תהילים, ולא יגרע מצדיק לומר כל התהילים בכל שבוע מידי שבת בשבתו (תהילה לדוד יב).


אשרי האיש הלומד תהילים.

ואשריו אם יוכל לומר כל הספר פעמים, ואפשר פעם אחת בחול ופעם שנית בשבת הנה מה טוב, כי מנין שני פעמים כל מזמורי התהילים הוא ש’ מזמורים כמניין כפ”ר, והוא מבטל יצר בגי’ ש’ (תהילה לדוד יב).


אשרי האיש הלומד תהילים.

שהם סגולה נפלאה להינצל מכל צרה וצוקה, ויקרא במזמור קי”ט מאותיות שמו. ויאמר גם ליקוט פסוקי קר”ע שט”ן. ואמרו, אם יקראם בספר כתב יד יועיל יותר (תה”ל יט).


אשרי האיש הלומד תהילים.

שכן אמרו שהוא אחד משלושה דברים שהם סגולה להכניע הסט”א, והם: לבוש ציצית, נתינת צדקה ולימוד תהילים, וסימנך והיה לכם לציצית, לציצי’ת ר”ת י’לבוש צ’יצית, י’תן צ’דקה י’למוד ת’הילים (תה”ל כה).


אשרי האיש הלומד תהילים.

שכן מובא בשם מורנו המקובל האלהי הרב חיים ויטאל זת”ע, שכתב קבלה מפי הרב, שכל מי שתהיה לו ח”ו צרה גדולה, יתענה יום או יומיים או שלושה, ויקרא בכל יום ספר התהילים בכוונה רבה, ומובטח לו שינצל (תה”ל ל’).


אשרי האיש הלומד תהילים.

שהוא זוכה לברכה רבה בעולם הזה ולעולם הבא. שכן תניא רבי אליעזר אומר, כל האומר פרק שירה זה בעוה”ז זוכה ואומרו לעוה”ב שנאמר אז ישיר משה. ‘שר’ לא נאמר, אלא “ישיר” ומלמד שעתיד לאומרה לעתיד לבוא. ועוד אמר רבי, כח העוסק בפרק שירה בעוה”ז, מעיד אני עליו שהוא בן העוה”ב, וניצול מיצה”ר ומדין קשה ומשטן המשחית ומכל מיני מזיקין ומחבלו של המשיח ומדינה של גהינם. וזוכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים ותלמודו מתקיים בידו, ומאריך ימים וזוכה לחיי העולם הבא. ואם אמרו כל על הלומד פרק שירה, בודאי שיש ללמוד מזה על מעלתו הגדולה של העוסק בלימוד התהילים שכולו מלא שירות ותשבחות לבורא עולם (תה”ל לג).


אשרי האיש הלומד תהילים.

שהוא סגולה נפלאה לנשמה. וכתבו קבלה משני מאורות הגדולים, הרב מר קשישא כמוהר”ר אליהו הכהן והרב המופלא כמוהר”ח אבולעפיא זת”ע שהם קבלו מתלמידי מהרח”ו זת”ל, להתענות ביום המשמרה של ראש חודש אדר ולקרות בו כל התהילים כולו והוא סגולה נפלאה לנשמה ויש בזה עניינים נוראים. ומה טוב ונעים לעשות חבורה אחת מיראי ה’ וחושבי שמו להתענות ביום ער”ח אדר וללמוד בו כל התהילים, וגדול מאד לימוד תורה ברבים (תה”ל כג).


אשרי האיש הלומד תהילים.

שמהם הוא למד ומשבח לבורא עולם, והם בר”ת ת’הילות ה’ודאות ל’בורא י’ש מ’אין (תה”ל בהק’).


אשרי האיש הלומד תהילים.

שכל הרגיל הרבה בלימוד התהילים זוכה לעלות לארץ ישראל ולירושלים עיר הקודש, שהיא עירו ושער מקומו של דוד המלך. ועוד הוא זוכה לדור בארץ ישראל הקדושה, ובדין הוא שיזכה לדור בה בירושלים עיר הקודש, ששם המקדש ובו השכינה שרויה. דכיון שלימוד תהילים מרחיקו מלשה”ר ומביאו לידי ענוה בודאי זוכה לזה דכ’ וענוים ירשו ארץ. וזוכה מכל מקום כיון שציון היא עירו של דוד הע”ה, וכל הרגיל תמיד ללמוד בספרו זוכה לפי מדתו להיות בעירו ושער מקומו במכון שבתו (תה”ל כז. מהר”ח פלאג’י זצ”ל בסוף הק’ לס’ הכתוב לחיים. ושם כתב, שאלו הלומדים תהילים בחבורה קדושה בירושלים בודאי הם מגן וצנה לכל יושבי חו”ל).


אשרי האיש הלומד תהילים.

שלימודו מקרב הגאולה והתשועה. ורמוז הוא בתיבות הכתוב פד’ה אלהי’ם א’ת ישר’אל, סופי תיבות תהילים (והיו”ד איננה נרגשת במבטא. תה”ל לו).


“האומר ספר תהילים בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא.”

Exit mobile version