הקדמה לדקדוק בספר תהילים
“טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי כִּי בְמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי” כך מתפלל דוד המלך נעים זמירות ישראל ומבקש מאת ה’. עלינו להתבונן, מה
“טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי כִּי בְמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי” כך מתפלל דוד המלך נעים זמירות ישראל ומבקש מאת ה’. עלינו להתבונן, מה
מושגי יסוד כלליים אהו”י: אותיות שלפעמים אינן נשמעות במבטא. אחת מאותיות אלה – אהו”י, אם תבוא ללא סימן ניקוד, היא
“לשון הקדש” זה השם הנבחר ללשוננו. מתוך כך אנו מודעים לתעצומות הלשון, על כל אותיותיה ונקודותיה וטעמיה, שבה נכתבה התורה
טעמי המקרא המקרא בכללותו, כמו ספר התורה, כתוב ללא כל סימני פיסוק. טעמי המקרא מהווים מערכת שלימה של סימנים המשמשים
אמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן – בגמ’ מגילה דף לב ע”א – “כל הקורא בלי נעימה ושונה בלי זמרה,
בסוד הטעמים העמיקו חכמי תורת הח”ן, וכך נזכה ונראה בדברי רבינו האר”י הקדוש שכתב בחיבורו עץ חיים בסוד הקשר שבין
איוב משלי ותהילים טעמי המקרא הם שיטה שלימה בתורה, שהיא אחידה בכלליה ברוב ספרי התנ”ך מלבד שלושה ספרי כתובים והם:
מזמורי תהילים צריכים לימוד!!! כבר הקדמנו לקבוע את יסוד מאמרינו כאן, ואת עיקר מטרתינו במהדורת התהילים “כתר מלכות”, להודיע ולפרסם:
ניתן למנות טעויות רבות אשר השתבשו במהלך הדורות ונעשו קבועות בספר התהילים עניין “הטעמת הקריאה” ידוע בין הקוראים המדקדקים בקריאתם,
נקדים סקירה על הביאור ודרכו של מו”ר המחבר, ונצרף עוד מספר דוגמאות הממחישות את המשמעות וההכרח בשימור הדיוק שבמסורת.פירוש “מסורת
“שר התורה”, “צדקת הצדיק”, “פה קדוש”, כך מתאר מו”ר הגאון יוסף צובירי זצוק”ל את גאון רבני תימן המפורסם, הוא כמוהר”ר
בעניינם וערכם של ה”תיגאן”, ראה מ”ש מארי בהקדמתו הידועה לביאורו הגדול “מסורת מדויקת” (הזכרנו בחוברת “נפש – עץ יוסף”, ובחלק
בדברי “הקדמה וברכה” שזכיתי לקבל ממו”ר זצוק”ל, מיום א’ כ”ב בטבת ה’תשנ”ו, אשר נכתבו לכבוד הוצאת ספר התהילים שבמהדורתנו, מארי
משנתו של מהרי”ץ ערוכה בכל ושמורה. ונשבחה היא עד מאוד בדברי מארי שהגה בהם, ופלפל והעיר והאיר בהם בענוות קדש,
אסכם כאן עקרונות מנחים בדיוקיו של מארי זצוק”ל. אין בהם כל ניסיון להיקף ממשנתו של מארי, שהוא נצרך וראוי להילמד
זיכני השי”ת בזכות מו”ר הגאון מארי יוסף צובירי זצוק”ל, לעמול על הגהת ספר התהילים, אשר מארי הכתירו בלש”ק בכותבו: “הספר
א. בהגהת מהדורה זו השתמשתי עם מארי בספר התהילים של הנקדן הידוע רעדלהיים (הוצאת מישור), שיצא לאור ע”י חסיד חב”ד
א. מלה המתחילה באות יו”ד והיא סמוכה לאחר שם אדנו”ת, מארי הורה להיזהר להפסיק מעט בין השם לתיבה כדי שלא
שבחו של ספר תהילים ואמירת מזמוריו ידוע ומפורסם עד שאמרו חז”ל כי מעלתם נמשכת אל התורה האלוהית כדמות וצורה ותכלית
ספר התהילים יחודיותו וסגולותיו אחד הספרים הבולטים ביותר בתנ”ך הוא ללא ספק ספר תהילים. ספר התהילים יחודיותו וסגולותיו ליוו את
ברכו את ה’ חלק א ברכו את ה’ – תהילים מזמור קלד הרב משה עמיאל “שיר המעלות הנה ברכו את
חלק ב. בסיפרי נאמר: “שיר המעלות – שיר למי שעתיד לעשות מעלות לצדיקים לעתיד לבוא” (הובא ברש”י מז’ קרא –א).
חלק ג. בהמשך לרעיון שבפסקה ב. נעיין לקמן בפירוש הספורנו, ובפירוש הרב החיד”א החולק עליו. א. הספורנו מבאר את מזמורינו
ממשיכים בדרכו הרעיונית של הספורנו בביאור המזמור תהילים. א. בדרכו הרעיונית של הספורנו, צועד גם הש”ר הירש, המבאר את המזמור
ה. הקבלה בין תהילים קלד לתהילים קלה.מעניין לראות הקבלה לשונית ועניינית בין מזמורינו למזמור תהילים קלה שאחריו: תהילים קלד פס’
הרב משה עמיאל מחבר מהדורת “כתר מלכות” לספר התהלים ספר התהלים הוא הספר הכולל שירות ותשבחות לבורא עולם. הוא הראשון
“את צמח דוד עבדך” הכי גרסינן, ולא כקצת שמחסרים תיבת עבדך. ונוסחא אלימתא היא, אי בעית אימא קרא, ואי בעית
התהילה היא לה’ יתברך כלשון הכתוב “תהילת ה’ ידבר פי” (תהלים קמה, כא ועוד הרבה בתנ”ך בלשון זו). וישראל מפארים
דקדוק הקריאה וטעמי מקרא תהילים מזה כמה דורות שנתמעטו הבקיאים ורבו השיבושים בהם, עד שרבים מחכמי ישראל כתבו להעיר על
הרב משה עמיאל מחבר מהדורת “כתר מלכות” לספר התהלים כך נאה וגם יאה להגדיר את משמעותו של ספר התהילים בימינו,