א. מלה המתחילה באות יו”ד והיא סמוכה לאחר שם אדנו”ת, מארי הורה להיזהר להפסיק מעט בין השם לתיבה כדי שלא יבלע היו”ד של שם אדנו”ת.

א. בהגהת מהדורה זו השתמשתי עם מארי בספר התהילים של הנקדן הידוע רעדלהיים (הוצאת מישור), שיצא לאור ע”י חסיד חב”ד הרב גרשון בורקיס שליט”א. אמנם,

זיכני השי”ת בזכות מו”ר הגאון מארי יוסף צובירי זצוק”ל, לעמול על הגהת ספר התהילים, אשר מארי הכתירו בלש”ק בכותבו: “הספר המפורסם בתהילותיו, בפי כל עורכי

אסכם כאן עקרונות מנחים בדיוקיו של מארי זצוק”ל. אין בהם כל ניסיון להיקף ממשנתו של מארי, שהוא נצרך וראוי להילמד מצד עצמו, אלא התאמצתי ללמוד

משנתו של מהרי”ץ ערוכה בכל ושמורה. ונשבחה היא עד מאוד בדברי מארי שהגה בהם, ופלפל והעיר והאיר בהם בענוות קדש, ובטוב טעם ודעת, כדרכם של

בדברי “הקדמה וברכה” שזכיתי לקבל ממו”ר זצוק”ל, מיום א’ כ”ב בטבת ה’תשנ”ו, אשר נכתבו לכבוד הוצאת ספר התהילים שבמהדורתנו, מארי העיר (שם באות ג’) והקדים

בעניינם וערכם של ה”תיגאן”, ראה מ”ש מארי בהקדמתו הידועה לביאורו הגדול “מסורת מדויקת” (הזכרנו בחוברת “נפש – עץ יוסף”, ובחלק הראשון ממאמרנו “טוב טעם ודעת”

“שר התורה”, “צדקת הצדיק”, “פה קדוש”, כך מתאר מו”ר הגאון יוסף צובירי זצוק”ל את גאון רבני תימן המפורסם, הוא כמוהר”ר יחיא בן כה”ר יוסף צאלח

נקדים סקירה על הביאור ודרכו של מו”ר המחבר, ונצרף עוד מספר דוגמאות הממחישות את המשמעות וההכרח בשימור הדיוק שבמסורת.פירוש “מסורת מדוייקת” עוסק בבירור הנוסחאות המדויקות

ניתן למנות טעויות רבות אשר השתבשו במהלך הדורות ונעשו קבועות בספר התהילים עניין “הטעמת הקריאה” ידוע בין הקוראים המדקדקים בקריאתם, ובקיאים בחלקם בטעמי המקרא. אבל

מזמורי תהילים צריכים לימוד!!! כבר הקדמנו לקבוע את יסוד מאמרינו כאן, ואת עיקר מטרתינו במהדורת התהילים “כתר מלכות”, להודיע ולפרסם: מזמורי תהילים צריכים לימוד!!! לימוד

איוב משלי ותהילים טעמי המקרא הם שיטה שלימה בתורה, שהיא אחידה בכלליה ברוב ספרי התנ”ך מלבד שלושה ספרי כתובים והם: איוב, משלי ותהילים, הנכללים בכינוי

בסוד הטעמים העמיקו חכמי תורת הח”ן, וכך נזכה ונראה בדברי רבינו האר”י הקדוש שכתב בחיבורו עץ חיים בסוד הקשר שבין ‘ספירת כתר’ וה’טעמים’ שבתורה (שער

אמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן – בגמ’ מגילה דף לב ע”א – “כל הקורא בלי נעימה ושונה בלי זמרה, עליו הכתוב אומר, וגם אני

טעמי המקרא המקרא בכללותו, כמו ספר התורה, כתוב ללא כל סימני פיסוק. טעמי המקרא מהווים מערכת שלימה של סימנים המשמשים לקורא כסימני פיסוק ידועים לנגינת

“לשון הקדש” זה השם הנבחר ללשוננו. מתוך כך אנו מודעים לתעצומות הלשון, על כל אותיותיה ונקודותיה וטעמיה, שבה נכתבה התורה מפי ה’. ומפני כך, מה

מושגי יסוד כלליים אהו”י: אותיות שלפעמים אינן נשמעות במבטא. אחת מאותיות אלה – אהו”י, אם תבוא ללא סימן ניקוד, היא תשמש כתנועה ותחליף לניקוד. אותיות:

“טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי כִּי בְמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי” כך מתפלל דוד המלך נעים זמירות ישראל ומבקש מאת ה’. עלינו להתבונן, מה המשמעות של תפילה זו, מהו