בפרשה שלנו מברך יעקב את בניו לפני מותו. ברגעים מיוחדים אלו, מוסר יעקב לבניו את שרביט ההנהגה ומגלה לכל שבט מהם הכוחות המיוחדים שבהם הוא מתברך ובעזרתם הוא צריך לפעול למען הצלחת עם ישראל כולו.
כשפונה יעקב לראובן, הוא אומר לו: רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז. ומסביר תרגום אונקלוס שראובן בשל היותו בכור היה אמור לקבל שלושה כתרים: בכורה, כהונה ומלכות. בשל חטאו של ראובן ניטלו
ממנו שלושת הכתרים הללו. הבכור, כידוע, נוטל חלק כפול בירושה, ומי שזכה בזה הוא יוסף ששני בניו, מנשה ואפרים, הפכו לשני שבטים. את הכהונה נטל לוי, בעיקר בגלל מעשה העגל שבו הם לא נכשלו, ואת המלוכה
העביר יעקב ליהודה.
דברי אונקלוס מבוססים על הפסוקים בדברי הימים א’,ה:
וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה.
ל’אור-החיים’ ישנו הסבר ארוך ומורכב על העברתהבכורה ליוסף, והוא מזכיר שמלכתחילה כוונת יעקבאבינו היתה לשאת את רחל אימו, כך שמבחינת כוונתו שליעקב יוסף היה אמור להיוולד בכור…אבל מדוע עברה המלכות ליהודה?
משיב על כך ‘אור-החיים’ בשם המדרש: “מי גרם לראובן שיודה? יהודה”. יהודה זכה למלוכה בשל העובדה שהיה זה שהודה בחטאו עם תמר ואמר “צדקה ממני”.
אחיך – כך גם מתרגם אונקלוס על הפסוק: יהוּדה אתה יודוּך – “יהודה את אודיתא ולא בהיתתא, בך יודון אחיך” – יהודה אתה הודית ולא פחדת, בזכותך יודו גם אחיך.
אם היינו שואלים כל אדם: מי מתאים למלכות, אדם שחטא או מי שנקי מכל רבב? ללא ספק היינו מקבלים את התשובה הפשוטה – רק אדם נקי כפיים, רק מי שהוא צח כשלג ראוי למלוכה. אבל כאן מתברר שיש דרגה גבוהה
יותר: מי שמסוגל לשוב בתשובה מליאה, כיהודה.
יהודה מגלה מיהו המלך האמיתי – זה שיכול לשוב בתשובה ולהודות על כשלונו. מכוחו של יהודה לומד גם ראובן, ולומדים כל אחיו, שניתן לתקן, לשוב ולבנות על ידי כוחה של תשובה.
זה גם מה שנאמר בגמרא ביחס לדוד המלך, שבא כמובן משבט יהודה – אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הקם על – נאםדוד בן ישי, שהקים עולה של תשובה [מו”ק טז:]. דוד,
המלך הראשון של שבט יהודה, ממשיך בדרכו של ראש השבט ומלמד את עם ישראל כולו מהו כוחה של תשובה.
מו”ר הרב דרוקמן הכ”מ, נהג להדגיש את דברי רבי שמואל מרדומסק, ה’תפארת שמואל’: בפרשת ויגש נאמר “ואת יהודה שלח לפניו גושנה”, ומסבירים חז”ל שיעקב שלח אותו לתקן לו בית תלמוד. מדוע דווקא יהודה נשלח להקים ישיבה במצרים? בגלל שיהודה גילה את הסוד הגדול של הערבות. יהודה ערב לבנימין, והיה מוכן למסור את עצמו לעבד על מנת לקיים את הבטחתו ליעקב.
מי שמבין לעומק את המשמעות של ‘כל ישראל ערבין זה לזה’ – הוא זה שיכול להקים בית מדרש. אדם יכול לחשוב שלימוד תורה נועד, לצורך רכישת כבוד ומעמד, לשם סיפוק אישי או אפילו לשם התקדמות והתעלות – אבל האמת היא שעיקר לימוד התורה הוא לשם הערבות הדדית, לשם העלאה רוחנית לכל עם ישראל.
יהי רצון שנידבק בכוחו של יהודה, הן כח התשובה והן כחלימוד התורה והערבות עבור כל עם ישראל
