השבוע אני אחרוג קצת ממנהגי ואספר הזכות שלי לפגוש את הרב חיים דרוקמן זצ”ל.
ארבע עשרה שנים כיהנתי כיו”ר וועד ההורים בישיבת הדרום. בשנותיי הראשונות הנהלת הישיבה הייתה בשליטת הנהלה שונה משל היום. זיכני הקב”ה והייתי אחד המעורבים בהחלפת ההנהלה. לאחר דיונים רבים מאוד בחרנו את רשת בני עקיבא לנהל את הישיבה.
לישיבת הדרום הייתה מאז ומתמיד בעיה שהיו לה שני ראשי ניהול, החטיבה הצעירה מנוהלת על ידי עיריית רחובות כמו רוב מסודות החינוך בעיר ואילו את החטיבה העליונה מנהלת הנהלה פרטית. ככל שנדרש לעשות שינוי או בינוי בישיבה היה הדבר נופל בין שתי הרשויות זאת אומרת היא תשלם וההיפך, כך יצא שבמשך שנים רבות לא היו שינויים גדולים בישיבה לעומת מוסדות דומים בעיר.
במשא ומתן עם רשת בני עקיבא הדבר הראשון שהעליתי על השולחן היה בניית אולם ספורט, שאם לא כן לעולם לא היה נבנה אולם ספורט בישיבה. ברוך השם עינכם הראות האולם פועל ומתפקד.
הנאמר למעלה היה רק כדי להמחיש מי זה הרב חיים דרוקמן זצ”ל, בעת החלפת ההנהלות הרב דרוקמן היה שותף פעיל, שאל בדק יעץ התעניין ולבסוף גם פסק. הירידה לפרטים של הרב הדהימה אותי כל מפגש מחדש, אדם מבוגר שעושה רושם שלא שייך לפגישה, כל כך מעורב ומביע דעה על כל פרט ופרט. אפילו בבניית האולם הרב דרוקמן היה מעורב ואילץ את ראשי בני עקיבא לחתום על הסכם נוסף שמחייב את בני עקיבא לבנות את האולם תוך 24 חודשים, אילולא התערבותו העסקה הייתה מתפוצצת
לצערנו הרב, ביום שני האחרון ב”זאת חנוכה”. נלקח הרב חיים דרוקמן לגנזי מרומים. ת.נ.צ.ב.ה.
אחת התמונות המרגשות ורבות העצמה ביותר בספר בראשית בפרט ובמקרא בכלל היא פגישתם המחודשת של יוסף ואחיו.
ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי, ולא עמד איש אתו בהתודַּע יוסף אל אֶחיו. ויתן את קלו בבְכי, וישמעו מצרים וישמע בית פרעה. ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי, ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו.
בשעה מרגשת זאת של מפגש אינטימי בין הבן האובד לאֶחיו, יוסף אינו יכול לשאת את המחשבה שגם אנשים זרים יהיו נוכחים בחדר, והוא מצווה בתקיפות: “הוציאו כל איש מעלי!”. הקפדת יוסף על בידוד מוחלט בעת המפגש, רש”י, מפרש שהיא נועדה למנוע בושה מאחיו.
עיקרון גדול זה, שלא לבייש את הזולת ושלא לפגוע בכבודו הוא מעקרונות היסוד בעולמה של יהדות. ויש לדבר ביטויים אחדים אף בתחום ההלכה והמשפט. כגון: המלבין פני חברו אין לו חלק לעולם הבא”, “שכל המלבין פני חברו כאילו שופך דמים”, “נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים”.
במשפט הישראלי כיום, קובע סעיף 2 לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי”ח-1957, והוא עקרון יסוד בנוגע לדרך חקירתו של עד בבית המשפט: “בחקירת עד בבית משפט, לא ירשה בית המשפט חקירה אשר, לדעת בית המשפט, אינה לעניין הנידון ואינה הוגנת; ובפרט לא ירשה בית המשפט חקירה שיש בה משום עלבון, הפחדה, התעיה או ביוש שאינם לעניין הנידון ואינם הוגנים”
איחולי שבת שלום ובריאות איתנה.
