מנהגי קריאת תהילים
מנהג ישראל להרבות באמירת תהילים
מנהג ישראל קדושים לקרוא ולהרבות באמירת מזמורי התהילים, וסגולתם פועלת ישועות ונחמות בכל עת ובכל מזמור שייאמר. ע”כ ראוי לקרוא בכל סדר שיבחר לו האדם, ובכל מספר של מזמור אחד או כמה מזמורים. עם זאת, בודאי יש תוספת ברכה וסגולה נבחרה בסדר ובמזמורים שנקבעו ע”י חכמי ישראל ברוחב בינתם וקדושתם בתורה. (מנהגי קריאת תהילים)
וראה עוד מ”ש בסמוך בקונטרס “תורת אמך” על מנהגינו באמירת פסוקי ומזמורי תהילים בסדר התפילות, במעגל השנה ובמעגל החיים
סדר אמירת התהילים
כבר נודע סדר אמירת התהילים המודפס בספרים, כשהוא נחלק לחמשה ספרים או לימי השבוע וימי החודש. ובהרבה קהילות ובתי כנסת תקנו ויסדו לומר תהילים כפי מנהגם, וכל המנהגים ראויים ורצויים לפני ה’.
חלוקת ספר התהלים – ידועה כמו שחלקנו במהדורה זו לתועלת הקורא. והרבה מנהגים ידועים בקהילות ולא הוצרכנו להזכירם כאן. ונזכר מנהג אבותינו הראשונים בשתילי זיתים למהרד”ם זת”ע, בשו”ע או”ח סי’ קנה סק”ג, באמירת י’ מזמורים בכל יום אחר תפילת שחרית. ומהרי”ץ זת”ע בבי’ עץ חיים בסוף סדר תפילת שחרית. ומור”י צובירי שליט”א בסידור “כנסת הגדולה” השלם ח”א, שכן היה מנהגם בסדר השילוש שבבוקר לקבוע אמירת שלשה מזמורים כסדר, ומשכימי קום אחר חצות הלילה נהגו לפתוח באמירת כמה מזמורים. ע”ש בעמו’ רסט-רעא, שכט, שלג-שלה.
תהילים הערוך לפי סדר אלפא ביתא
מצוי ספר תהילים הערוך לפי סדר אלפא ביתא של פתיחת המזמורים, ולא כסדר המזמורים הקבוע בספר. ובשמו מדויק לקוראו ליקוטי תהילים. ונהגו בו על מנת לקרוא את המזמורים בראשי תיבות של שם אדם או שם העיר הצריכים ישועה, על דעת החכמים שכתבו להצריך אמירת כל המזמורים שבספר הפותחים באותיות השם הנצרך.
הספר מצוי וידוע. ונזכר במ”ש הגר”ח פלאג’י זצ”ל בהק’ לספרו הכתוב לחיים, והזכיר כי הספר סודר ע”י מוהר”י ליב ומוהר”ר יונתן בן מוהרי”ו זצ”ל לזכות את הרבים. “על דעת החכמים” – כנזכר שם בשם הקשל”ה ומד”ת ועוד.
מנהגי קריאת תהילים לילדים
נהגו בהרבה מקומות לקבץ ילדים ולומר עמם מזמורי תהילים, ביום שבת או גם בימות החול. והוא מנהג מעולה לפני ה’ יתברך, כמו שאמרו חכמים: אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן.
הוא מנהג ידוע ומפורסם במקומות רבים. ומ”ש חכמים הוא בגמ’ שבת דף קיט ע”ב, וראה מ”ש בזוהר הקדוש שמות (דף רנה): “כל הבל והבל דאינון תינוקות דלעאן באורייתא לקיימא עלמא, איתעביד מיניה רוחא חדא לעילא ותעטר בעטרא קדישא”. ופשוט עוד שמנהג זה חשוב, ממה שאנו למדים במעלות אמירת התהילים, לחנך ולתקן נר”נ של הילדים לאהבת ה’ ויראת שמיים, עיין כאן בקונטרס “תהלות יוסף” על מעלות אמירת התהילים
מזמורי תהילים הקבועים כתחנונים
בימי החול וכן במוצאי שבת, מנהגינו מקובל וידוע בהרבה בתי-כנסיות שאומרים כמה מזמורי תהילים הקבועים כתחנונים מסדר התפילה לפני תפילת ערבית. וכן בערב ראש חודש, מנהגינו לומר מזמור ברכי נפשי.
מנהגינו ידוע ומפורסם, והוא כנ”ל בדין אמירת תהילים בלילה ובהערה שם, ועוד במ”ש כאן בקו’ “תורת אמך – מנהגינו בסדר לימוד תהילים”. והוצרכנו להעיר שכן מנהגינו להתיר קריאת מזמורי תהילים אלו הקבועים בסדר היום ואע”פ שהוא קודם חצות, ושלא כנוהגים להחמיר
עשרת מזמורי תהילים לשל"ה
כתב השל”ה, ראה ראיתי לומר בכל יום עשרה מזמורים. תלתא דפורענותא שהם נגד הגלות המר, והם: ע”ט, פ’, קל”ז. ותלתא דתיובתא והם: כ”ה, נ”א, צ’. ותלתא דנחמתא והם: פ”ט, צ”ח, ק”ז. ומזמור עשירי מעניין הגאולה העתידה עתה והוא צ”ו.
בשל”ה, מסכת תמיד צ”ה, ושם ביאר עוד את סוד הדבר, עי”ש.
סגולה רבה באמירת תהילים בזמנים
סגולה רבה באמירת תהילים בג’ זמנים אלו, שבת, ראש חודש וימים טובים, ולמעלה מהם בימי חודש אלול. שכן אמרו, כי דוד המלך פתח במלת “אשרי” שהיא רמז בר”ת א’לול, ש’בת, ר’אש חודש, י’מים טובים.
הרב “תהלה לדוד” אות ד, ה, יז ובקיצור תה”ל כא, בשם הזוה”ק פר’ ויקהל ר”ה, והרב “חמדת ימים”, ענייני שבת דף פז. והביאם מרן החיד”א בהק’ שם. וע”ע במ”ש מהרי”ץ בסי’ עץ חיים בסדר הלימוד בלילי שבת קודש. וכבר כתבנו לעיל כי בליל שבת ויו”ט מותר לקרוא תהילים גם לפני זמן חצות לילה.
יזהר לומר כל ספר תהילים בכל שבת
כתב מרן החיד”א, יזהר לומר כל ספר תהילים בכל שבת, ואם יוכל ללמוד אותו שני פעמים בכל שבוע, פעם אחת בחול ופעם שניה בשבת, מה טוב. כי מספר כל מזמורי התהילים שני פעמים הוא ש’, והוא בגימטריה כפ”ר והוא מבטל יצ”ר.
מרן החיד”א בהקדמתו שם. מהר”ח פלאג’י זצ”ל בה’ לס’ הכתוב לחיים בשם ס’ חנן אלהים. עוד כתב שחשיבות מיוחדת היא למי שקרא ההפטרה בשבת, “שיקרא אחר התפלה כל התהלים בשלימות מבלי הפסק בנתיים”. והטעים דברי קדשו במה שמברכים אחר ההפטרה גם ברכת “מגן דוד”, והוא משום שדוד המע”ה זכה לכך מפני שתקן חמשה ספרי התהילים כנגד חמשה חומשי תורה. הרב “תהלה לדוד” אות ט’, י’. והוא מבטל יצ”ר – עיין במ”ש בס’ צדקת הצדיק אות רח, “ובקש דוד שגם אמירת תהילים יועיל להציל מדמיוני היצר”.
שידבק נפשו בתהילים
אמרו בשם ספר הנהגת האדם, שידבק נפשו בתהילים ויאמרם בכל יום. ולפחות יאמר מזמורים אלו: כ”א, כ”ה, ז”ך, נ”א, ע”ו, ע”ט, פ’, פ”ו, פ”ט, צ’, צ”ו, צ”ח, ק”ב, ק”ו, קל”ז, מלבד ד’ ראשונים, שהם סגולה נפלאה להסיר המחשבות הזרות מלבו ושלא יראה קרי.
מהר”ח פלאג’י זצ”ל בהק’ לס’ הכתוב לחיים, בשם ספר מד”ת דף ס”ה ע”ב, משם ס’ הנהגת האדם.
מזמור תהילים המתאים למספר שנותיו
מנהג ידוע הוא, לומר בכל יום אחר תפילת שחרית את מזמור התהילים המתאים למספר שנותיו, וכגון בשנה השלש עשרה יאמר מזמור י”ד. ומנהג עתיק ללמוד בכל ר”ח פסוק אחד מהמזמור הנ”ל עם פירושו ברש”י ועוד מפרשים.
הרמ”מ מלובביץ זת”ע, בקובץ מכתבים, בספר תהילים מהד’ חב”ד. מובא בשם בעל התניא זת”ע שקיבל המנהג מרבו הבעש”ט.
תהילים בראש חודש אלול
קבלה ידועה לומר מיום שני דר”ח אלול ועד יוה”כ בכל יום שלושה מזמורי תהילים כסדר. וביוה”כ ישלימו ל”ו מזמורים הנותרים כסר הזה: ט’ לפני כל נדרי, ט’ לפני השינה, ט’ אחר מוסף, ט’ אחר נעילה. ומנהג זה נוסף על הנהוג לומר תהילים בסדר ימי החודש.
כ”כ הרמ”מ מלובביץ זת”ע, בקובץ מכתבים, בספר תהילים מהד’ חב”ד. קבלה ידועה מכ”ק אדמו”ר יוסף יצחק זת”ע – חב”ד, שקיבל מרבו המגיד ממעזריטש, שקיבל מרבו הבעש”ט בשם מורו הידוע, ואפשר הוא אחיה השילוני כנודע.
תהילים בראש השנה
בשני ימי ראש השנה, יש נוהגים להשלים את ספר התהילים שני פעמים, ובכפל מספר המזמורים הוא בסוד מנין כפ”ר.
המנהג ידוע ורווח בכמה קהילות, וכ”כ מרן הרשל”צ הגאון הרב מרדכי אליהו בפסקי מחזור “קול יעקב” לר”ה אחר תפילת מוסף, והוא כמנהג הידוע בק”ק בגדאד ע”פ תקנת הגאון רבי צדקה חוצין זת”ל כמובא בראש ספר צדקה ומשפט. וכן נזכר בספר תה”ל (אות י”ב) וכתב בסגולת המנהג כי הוא מבטל יצר שגם הוא בגימ’ ש’.
קריאת תהילים בחג שבועות
בחג השבועות המנהג ידוע לקרוא את כל ספר התהילים, כי הוא יום ההילולא לפטירת דוד המלך נעים זמירות ישראל.
כן מבואר בירושלמי חגיגה פ”ב, ובתוס’ גמ’ חגיגה דף י”ז ע”א ד”ה אך. ונזכר במנהגי חג השבועות בספר התודעה ע”פ הגמ’ בשבת דף ל ע”א, והירושלמי ביצה ב,ד, ובשערי תשובה תצ”ד.
קריאת תהילים בתשעה באב
בתשעה באב, אין לקרוא תהילים. והמקל לקרוא יש לו על מי לסמוך, ובפרט אם במניעה זו עלול לבוא לידי בטלה.
החיד”א בברכ”י סימן תקנט סק”ב, בספר מועד לכל חי סימן י’ אות צ’ (וכ”כ בדיני התהילים מהד’ יחוה דעת).
עשרה מזמורי תהילים לתיקון הברית
לימוד התהילים מועיל מאד לתיקון הברית ומקרה לילה. ומי שח”ו נכשל בחטא נורא זה, יטבול באותו היום ויאמר העשרה מזמורים, שהם עשרה מיני נגינה, והם: ט”ז, ל”ב, מ”א, מ”ב, נ”ט, ע”ז, צ’, ק”ה, קל”ז, ק”ן. וכל הנוהג בזה בכוונה כראוי, אין צריך לדאוג עוד כלל מפגם הנורא של המקרה ח”ו, כי בודאי נתקן ונתכפר לו. ורמזו נוטריקון תהלי”ם לאמר: ת’ועלת הל’ימוד י’תקון מ’ילה.
כך מובא בשם הרב כנף רננים
וכן בשם מוהר”ן זצ”ל שהוא נכד להבעש”ט זצ”ל (ליקוטי מוהר”ן מהדורא קמא סימן רה) בזה”ל: “תקון למקרה לילה, רחמנא לצלן, לומר עשרה קפיטל תהלים באותו היום שארע לו, חס ושלום, כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקלפה שלקחה אותה, כי תהלים בגימטריא לילי”ת עם החמש אותיות של שמה שהיא הממונה על זה כידוע, וצריך לכון בשעת אמירת תהלים, שתהלים בגימטריא תפ”ה, שהוא מכוון כמספר השני שמות אל אלקים במלואו כזה אלף למד אלף למד הי יוד מם שעל ידי השני שמות אלו יוצאה הטפה מהקלפה, כי הטפה היא בחינת חסד וגבורה כידוע, כי יש בה כח אש ומים חמימות ולחות שהם בחינת חסד וגבורה, ועל ידי השני שמות אל אלקים הנ”ל שהם בחינת חסד וגבורה כידוע שהם גימטריא תהלים כנ”ל, על ידי זה מוציאין הטפה משם, וזה צריך לכון בשעת אמירת תהלים.
ועל כן צריך לומר עשרה קפיטל, כי יש עשרה מיני זמרה
שהם בחינת העשרה לשונות שנאמר בהם ספר תהלים כמובא (בגמרא פסחים קי”ז ובזהר) שהם אשרי ולמנצח ומשכיל והללויה וכו’ עין בפרוש רש”י, ויש כח בכל לשון ולשון של העשרה לשונות הנ”ל לבטל כח הקלפה הנ”ל,
כי כל אחד מאלו הלשונות
הם הפך הקלפה הנ”ל, כי אשרי הוא לשון ראיה והסתכלות, הפך הקלפה הנ”ל שעקר כחה מקלקול הראות, מבחינת “ותכהין עיניו מראות”, בבחינות “יהי מארת” חסר, ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה (תקוני זהר תקון מ”ד דף עט:) ‘דא לילית’ נמצא שעקר כחה מקלקול הראיה, ואשרי שהוא לשון ראיה היא הפך ממנה” עכ”ל. וכן כתב מרן החיד”א, כי מאחר ודוד המלך התפלל שיהא חשוב אמירת תהילים כעוסק בנגעים ואהלות, נראה שמועיל לימוד התהלים לתיקון הברית, כמ”ש גורי האר”י ז”ל שלימוד סדר טהרות טוב לתיקון פגם הברית. וכ”כ הגר”ח פלאג’י זצ”ל בהק’ לספרו הכתוב לחיים, בשם ס’ מעלות דרבנן אות ז’, וס’ ויוסף עוד דוד ע”ש. והנוטריקון הביאו ממ”ש בספרו תורה וחיים. וע”כ כתב להתאמץ ביותר לגמור התהילים בכל יום מימי השובבי”ם, כי הוא תיקון גדול לפגם הברית.
תהילים בעצירת גשמים
הרב יעב”ץ כתב לומר י”ב מזמורים אלו בעת עצירת גשמים: י”ז, כ”ה, ל”ב, פ”ו, ק”ג, ק”ה, ק”ח, ק”כ, קכ”א, קכ”ג, קכ”ד, ק”ל, קל”ו. ומוסיפים תפלת ‘יהי רצון’ המיוחדת לשעה זו, ועוד תפילות שנתחברו לעורר רחמי שמים לגשמי ברכה.
תקנת הרב יעב”ץ זת”ע – כתב בסידורו. ועוד תפילות לגשמים – ראה מ”ש כאן בקונטרס “יהיו לרצון” תפילות מחו”ר תימן זת”ע, תפילה בסי’ אהר”ן חט”ר, ועוד לחיים טובים למו”ר חיים כסאר שליט”א, ע”ש.
תהילים לחולם חלום רע בשבת
עצה טובה ראויה למי שחלם חלום רע בשבת, שלא יתענה בשבת וימנע משיחה בטילה, ואדרבא יתענג באכילה ושתייה של סעודות שבת ועונג שבת, ויקרא תהילים ויעסוק בתורה כל היום כפי כוחו. ואמרו חז”ל, הרואה ספר תהילים בחלום יצפה לענווה ויצפה לחסידות. וקבלה ידועה מרבי אלימלך זיע”א, שכל האומר שלוש פעמים תהילים ביום אחד חשוב לו כתענית משבת לשבת ושכרו גדול.
אבות דר”נ מ, יד. גמ’ ברכות נז. וקבלה מרבי אלימלך זיע”א בקונטרס האשל בתהילים, מקדש מעט. ונזכר בשו”ת יחוה דעת ח”ד סי’ כד משם הגר”ח פלאג’י שכ”כ בשם הגאון רבי אליהו האיתמרי זצ”ל בעל מדרש תלפיות ושבט מוסר, שהיה נוהג להורות כן.
קריאת תהילים לחולה מזמור קיט
מנהג מקובל וידוע למי שהוא חולה, מקבצים עשרה אנשים ולומדים במזמור קי”ט כל פסוקי תהילים המתחילים בכל אות מאותיות שמו של החולה, וי”א שצריך לומר את כל פסוקי המזמור, וי”א שצריך את כל המזמורים שבתהילים המתחילים באותיות שמו. ומותר לקרוא בעבורו אפילו בלילה ולפני חצות, כי השעה צריכה לכך. ומתפללים בעבורו בנוסח “יהי רצון…” הנזכר לאחר הקריאה, וישועת ה’ כהרף עין .
מרן החיד”א ובתהלה לדוד אות ט”ז ומ”ג ובקיצור תה”ל יט, ומנהג ידוע הוא ומפורסם בקהילות ישראל. “ויש אומרים” – כ”כ מהר”ח פלאג’י בהק’ לס’ הכתוב לחיים משם השל”ה. וראה מ”ש בשו”ת אגרות משה ח”א או”ח סי’ קה. ומותר בלילה – כנ”ל סע’ יג, וע”ע בשו”ת ציץ אליעזר ח”ח סי’ ב.
חי מזמורי תהילים עבור החולה
ובספר “גשר החיים” כתב: התפילה שמתפלל עבור החולה בבואו לבקרו – אם בפניו, תהא קצרה מאד ובלחישה. אבל כשמתפלל בביה”כ או במקום אחר עבור החולה, שלא בפניו, נוהגים לומר ח”י מזמורי תהילים, כגון: ב, ו, יג, כב, כה, ל, לב, לח, סט, פח, קב, קג, קז, קטז, קיח, קמב, קמג, קל. ואם רוצים להרבות בתפילה, מוסיפים עוד ח”י מזמורים אלה: ט, טז, יז, יח, כג, לא, לג, לו, לט, מא, מט, נה, נו, פו, פט, צ, צא, קד. אחר כך אומרים במזמור קי”ט משמו של החולה, וכן פסוקי קר”ע שט”ן, ו”יהי רצון” שאומרים לחולה. ואם אומרים בצבור עשרה, מסיימים בי”ג מידות ו”מי שברך”
כמ”ש הרה”ג יחיאל מיכל טוקצינסקי זצ”ל, בספ’ גשר החיים, פרק א’ ג, ג.
תהילים בבית הנפטר
יש נוהגים בא”י לקרוא מזמורי תהילים לעילוי נשמת הנפטר בלימוד שבבית הנפטר או ביום האזכרה לזכרו. יש שנהגו ע”פ הספר “עילוי הנשמות” לומר כל ספר רביעי בתהילים, ואח”כ קוראים במזמור קי”ט את פסוקי שמו של הנפטר, ומשלימים במזמור ק”נ.
מנהג ידוע ומקובל ע”פ הספר “עילוי הנשמות”, והוא כמנהג קהילות עדות המזרח. ושוב ראה במ”ש בספר “הקיצו ורננו” לרבי יעקב מנזלי זצ”ל מחו”ר ק”ק עדן, בסי’ כ’ סק”ה-ו, וסי’ לב. ובשו”ת חיים ביד לגר”ח פלאג’י זצ”ל סי’ צב, ועוד בהק’ לס’ הכתוב לחיים הביא ב’ הרב משנת חכמים דלעילוי נשמה ילמד רי”ו מזמורים והיינו שישלים הספר ועוד יאמר ממזמור צ’ שבמזמור רביעי ואילך. ועוד העיר שם על מי שקורא בשבת ההפטרה למנוחת נפש המת וברך בברכותיה מגן דוד שיוסיף עוד וילמד כל התהלים אחר התפילה ולא יחשוב שתספיק לו בהפטרה. וכ”כ בקיצור שו”ע סי’ קצד ה”ד.
סגולה רבה באמירת תהילים בג' זמנים
סגולה רבה באמירת תהילים בג’ זמנים אלו, שבת, ראש חודש וימים טובים, ולמעלה מהם בימי חודש אלול. שכן אמרו, כי דוד המלך פתח במלת “אשרי” שהיא רמז בר”ת א’לול, ש’בת, ר’אש חודש, י’מים טובים.
הרב “תהלה לדוד” אות ד, ה, יז ובקיצור תה”ל כא, בשם הזוה”ק פר’ ויקהל ר”ה, והרב “חמדת ימים”, ענייני שבת דף פז. והביאם מרן החיד”א בהק’ שם. וע”ע במ”ש מהרי”ץ בסי’ עץ חיים בסדר הלימוד בלילי שבת קודש. וכבר כתבנו לעיל כי בליל שבת ויו”ט מותר לקרוא תהילים גם לפני זמן חצות לילה.(מנהגי קריאת תהילים)