מובא ב”מדרש תנחומא”: שיש בכוח התפילה לשנות את הטבע, ולהפוך את האדם ממציאות אחת למציאות אחרת.
מסופר במסכת ברכות (י.), שישעיהו הנביא אמר לחזקיהו המלך: שהוא צריך להיפטר מן העולם הזה ומהעולם הבא, ושאלו: מהו הדבר שגרם לו להיענש בעונש כזה חמור? השיב לו ישעיהו: משום שלא עסקת במצות פרייה ורבייה, אמר לו חזקיהו: משום שראיתי ברוח הקודש שיצא ממני בנים שאינם הגונים (הכוונה למנשה שכפי שהתברר שאכן היה רשע גדול, שנמנה עם שלושת המלכים שאין להם חלק לעולם הבא. עיין בסנהדרין צ.) והיה עדיף לי להימנע מפריה ורביה מאשר להוליד צאצאים רשעים כאלו, אמר לו ישעיהו: למה אתה מסתכל מה יהיה, תעשה מה שציווה אותך ה’ ומה שהוא יחליט שיהיה, כך יהיה.
ששמע זאת אמר לו: תן לי את בתך לאישה וממנה אוליד בנים, אולי זכותי וזכותך יגרמו שיצאו ממנו בנים הגונים, אמר לו ישעיהו: כבר נגזרה עליך גזירה שתמות ולא יועיל לך שתישא את בתי לאישה, אמר לו חזקיהו: כך מקובלני מבית דוד המלך אבי אבא: אפילו אם חרב חדה מונחת על צווארו של אדם ונראה לו שאין הוא יוכל להינצל ממנה, מכל מקום אל ימנע עצמו מן בקשת רחמים- מלהתפלל שתמיד יכולה להועיל.
מובא במסכת יבמות (סד.), אמר רבי יצחק: מפני מה היו אבותינו עקרים (שלא יכלו להביא ילדים לעולם)? מפני שהקב”ה מתאווה לתפילתן של צדיקים.
ולכאורה צריך להבין: אם הטעם שהיו עקרים הוא “מפני שהקב”ה מתאווה לתפילתן של צדיקים” – אם כן, מפני מה היו צריכים להיות עקרים בטבע? היה די בכך שלא יהיו להם ילדים, ולאחר שיתפללו ויעתירו תחינות יזכו לבנים!?
אלא רצה הקב”ה ללמד אותנו עד היכן כוחה של תפילה! שאפילו אם מבחינת דרך הטבע האישה עקרה בעצם ואין באפשרותה להביא ילדים לעולם – בכוח התפילה ניתן יהיה לשנות את הטבע והיא תוכל להביא ילדים! וכן הוא הדבר בכל תחום שהוא, וכמובן גם בתחום הכישרונות ללימוד התורה, שאם אדם מתפלל – בכוח התפילה להפוך את כישרונותיו הפשוטים לעילויים!!
מובא במסכת שבת (קנו. – ברש”י ד”ה “אין”) – על ידי התפילה האדם יכול לשנות את מזלו מרעה לטובה!!
הכוונה: שאם אדם מתפלל על אישה מסוימת, מכונית מסוימת וכדומה, אך דבר זה מהשמים פסקו שזה לא טוב בשבילו, על ידי התפילה אתה יכול לשנות את זה לטוב!!
