מצוות אות בספר תורה
מצוות כתיבת אות בספר תורה היא המצווה האחרונה מבין תרי”ג מצוות התורה. והיא מופיעה בספר דברים בפרק ל”א פסוק י”ט :
“ועתה כתבו לכם את השירה הזאת”.
תורף העניין (ע”פ מפרשי ומוני המצוות כמובן). הוא שהקב”ה מצווה עלינו לכתוב את ספר התורה שבה נמצא פרשת האזינו.
מצוות כתיבת אות בספר תורה על מנת לגשת למלאכת כתיבת ספר התורה. יש לדעת הלכות ודיוקים רבים ונדרשת מיומנות גדולה ביותר.
העוסק במלאכה קדושה זו הוא הנקרא סופר סת”ם. (ראשי תיבות של : ספר תורה, תפילין, מזוזה).
אומנם על ידי מינוי סופר הסת”ם כשליח לכתוב עבורנו את ספר התורה (וכמובא במסכת קידושין להלכה – ששלוחו של אדם כמותו) נוכל לקיים את הציווי בלי שום פקפוק. ובכל זאת מחירו של ספר תורה שלם הוא גבוה למאוד! ולכותבו לאחר שעובר הגהות ולעיתים גם תיקונים, לוקח זמן רב ביותר.
על כן נוהגים ישראל קדושים לקנות ספר תורה ביחד עם יהודים נוספים המצטרפים למצווה. וזאת על ידי קניית אותיות ופסוקים בודדים. (כך בשו”ת אגרות משה. וערוך השולחן – לדעת הרא”ש).
גדולי ישראל עמדו רבות על גדולת המצווה הזו וחשיבותה הרבה. לצד הסגולות הרבות הקשורות בה (ראה הסגולות שבכתיבת אות בספר תורה). ובפרט לפי המנהג הידוע והחשוב לרכוש אותיות עבור כל ילד וילדה מישראל סמוך ככל האפשר לזמן לידתם.
המנהג הינו לקנות אותיות המרכיבות את שם הילד (או המבוגר). או לרכוש פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמו ומסתיים באות האחרונה של שמו. (או שיש בו את שמו המלא), ולכל הפחות לקנות אות אחת לזכות האדם. כדי שישתתף בעיקר קיום המצווה.
