הרמב”ם אומר שתפקידם של השוטרים גם לעצור עבריינים:
“מצות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך, שנאמר “שופטים ושוטרים תתן לך”. “שופטים” – אלו הדיינין ,,,,. ה”שוטרים” – אלו בעלי מקל ורצועה, והן העומדין לפני הדיינין, המסבבין בשווקים ועל החניות לתקן השערים,,,,,,.”
כל הפוסקים מסכימים ששוטר רשאי להשתמש בכוח לצורך מילוי תפקידו, אולם הם חלוקים בשאלת מידת הכוח שמותר לשוטר להפעיל כדי לאכוף את החוק: הדעה המקובלת היא שניתן להשתמש בכוח רק במידה המינימלית הדרושה לביצוע המשימה; אולם יש הסבורים שמאחר שהשימוש בכוח מטרתו גם ביצור שלטון החוק וכיבוד מוסדות השלטון, יש להתיר שימוש בכוח סביר אף מעבר למידה מינימלית זו.
איסור מרידה במלכות אינו מוזכר בתורה. איסור זה נזכר לראשונה בתחילת ספר יהושע, כאשר שוטרי העם מחזקים את ידי יהושע:
“כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ יוּמָת רַק חֲזַק וֶאֱמָץ”
מהפסוק האמור נלמד בגמרא (סנהדרין, דף מט.), שמי שממרה את פי המלך חייב מיתה (שם דף סו.). את המקורות לאיסור, גדרי האיסור והשלכותיו אנו מוצאים במעשים המובאים בספרי הנביאים על דוד המלך ושלמה בנו, שבהם חז”ל דייקו פרטים אודות הדינים היוצאים ממעשים אלו.
בביאור הטעם שלא הוזכר דין המורד בתורה, כתב המהר”ץ חיות שכיוון שבמלכות תלוי הסדר החברתי והשלטוני, המערער עליה מאיים על יציבות העם ונחשב ל”רודף”, שניתן להורגו (תורת נביאים, פרק שביעי “דין מלך בישראל“).
לשם ביאור בעניין הביטויים הנאמרים מספר יהושע ועד לעצם היום הם, עונשו של מורד הוא לא אחר ממוות. עונש חמור מאוד והוא נובע מהחשש של המנהיג מאי יציבות שלטונו ולכן במשך הדורות ראו את ההמרדה כדבר חמור מאוד.
אהוד אולמרט, נתן שני ראיונות לערוצי טלוויזיה, שבהם אמר כי בהתנגדות לרפורמה המשפטית של הממשלה “צריך לעבור לשלב הבא, לשלב של מלחמה, ומלחמה לא מנהלים בנאומים”.
אהוד ברק: “הסתה פרועה שמטרתה לחולל מלחמת אזרחים”. ראש הממשלה לשעבר אמר בהתייחסות למחאת השמאל נגד הרפורמה המשפטית: “כשיש משטר בלתי לגיטימי בעליל, חובה לא לבצע פקודות”.
מפגינים נגד הרפורמה המשפטית הציבו השבוע ברחבי תל אביב שלטים, שעליהם תמונות שוטרים שהשתתפו בהפגנות בשבועות האחרונים, וכל זה בכדי לפגוע בשוטרים הללו הן פיזית והן מורלית.
אינני מתכוון לומר חלילה ואפילו לא בבדיל של רמיזה שיש חלילה להתנהג באלימות נגד אף אדם בישראל, מה שאיני מבין מדוע החוק מתיר התנהגויות והתבטאויות כאלה מבלי להביא את האנשים האלה למשפט.
והשאלה מתחזקת, האם מותר לצד אחד לעשות כל העולה על רוחו בגדר “לית דין ולית דיין”, ואף רשות אינה מטפלת במעשים הללו?!
המחלוקת כיום היא על מערכת המשפט ומערכת זו אמונה על החוק והסדר, ושיש אנשים שבשם שמירה על מערכת המשפט עושים ככל העולה על רוחם ואותה מערכת משפט מאפשרת לעשות כרצונם, לא הפרקליטות ולא משרד יעוץ משפטי ולא בתי המשפט אוכפים את האנדרלמוסיה, דבר זה מעיד יותר מאלף מילים כי מערכת זו חייבת רפורמה מיידית.
איחולי בריאות איתנה לחנה אורלי בת ליליאן ולכל עם ישראל ושבת שלום ומבורכת.
