יום ראשון, כ”ג חשון התשפ”ה
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הילכת הסבירות

מדברים על הילכת הסבירות. האם לא סביר להכשיר אדם שהיועץ המשפטי לממשלה קבע שפרשת דרעי היא, “שההר לא הוליד אפילו עכברון”.

שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהֹוָה:
בראש חודש ניסן, שבועיים לפני היציאה ממצרים, מוסר האלוקים למשה את מצוות קידוש החודש. מעתה ואילך לוח השנה היהודי יחושב לפי התחדשות הירח ולא לפי סיבוב השמש כפי שנוהגים אומות העולם. לאחר-מכן הוא מצווה אותו על מצוות קורבן הפסח. המצווה כוללת פרטים שונים, ביניהם: על כל משפחה לקחת שה ביום י” בניסן ולהכין אותו לקורבן פסח, שנקרא כך על שם שהאלוקים יפסח וידלג על בתי היהודים.

אחת השיטות המעניינות והמקוריות ביותר לקביעת הלכה, ההסתמכות על הציבור, עולה במקורותינו בזיקה לקרבן פסח שציוויו בה בפרשתנו. כידוע, בערב הפסח שחל להיות בשבת, מתעוררות בעיות הלכתיות רבות. פתרונן של בעיות אלו, הוא שהביא לעלייתו של הילל הזקן לכס הנשיאות, כמו שמלמדנו המדרש:

“תנו רבנן: הלכה זו נתעלמה מבני בתירא. פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת. שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה את השבת אם לאו. אמרו: כלום יש אדם שיודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו? אמרו להם: אדם אחד יש שעלה מבבל, והלל הבבלי שמו, ששימש שני גדולי הדור, שמעיה ואבטליון, ויודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו. שלחו וקראו לו. אמרו לו: כלום אתה יודע אם הפסח דוחה את השבת אם לאו? אמר להם… ומה תמיד [קרבן התמיד שהיה קרב במקדש בכל יום], שאין ענוש כרת, דוחה את השבת, פסח, שענוש כרת, אינו דין שדוחה את השבת” (פסחים סו ע”א).

אחת השאלות שנשאל הלל, הייתה: מה דינו של מי שלא הביא סכין לשחיטת קרבן הפסח בבית המקדש, כיצד יביא את הסכין לבית המקדש? שהרי אסור לטלטלה בשבת מדין “מוקצה”.

וזה לשון שאלתם ותשובתו להם: “אמרו לו: רבי, שכח ולא הביא סכין מערב שבת מהו? אמר להן: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אלא הנח להן לישראל. אם אין נביאים הן, בני נביאים הן. למחר: מי שפסחו טלה – תוחבו בצמרו; מי שפסחו גדי – תוחבו בין קרניו. ראה מעשה ונזכר הלכה, ואמר: כך מקובלני מפי שמעיה ואבטליון” (שם ע”ב).

במילים אחרות. חכמי ההלכה המומחים הודו שאינם יודעים מהי ההלכה וביקשו להביאה להחלטת הציבור. הלל לא זכר כיצד צריך לנהוג במי ששכח ולא הביא את הסכין לבית המקדש לפני השבת, והמתין לראות כיצד ינהג הציבור, וראה שהציבור הצמיד את הסכין אל הקרבן והוא, השה או הכבש, נשא אותו למקדש. כשראה זאת הלל, נזכר שכן היא ההלכה.

נשאלת השאלה אם 400 אלף איש בחרו במפלגה שבראשה עומד אריה דרעי האם בית המשפט יכול לפסול מלכהן כשר או ח”כ? האם חוכמת הציבור ודעתו של הציבור קובעת פחות מדעתם של 10 שופטים אשר מחליטים בטיעונים משפטיים שונים לפסול אמירה של 400 אלף איש.

מדברים על הילכת הסבירות. האם לא סביר להכשיר אדם שהיועץ המשפטי לממשלה קבע שפרשת דרעי היא, “שההר לא הוליד אפילו עכברון”.

אם בהלכות הולכים על פי הציבור כפי שקבע הילל הזקן אז קל וחומר במדינה דמוקרטית כאשר המנהיגים נבחרים על ידי הציבור לא מתחשבים בקול העם. אז מהי דמוקרטיה? חומר למחשבה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל

האתר שומר שבת