פרשת בלק- חלק ילדים
ב”ה
סיפור
אברך אחד, מבאי ביתו של רבי יהונתן אייבשיץ, חשקה נפשו לנסוע לווילנא להשתלם בש”ס ובפוסקים באחת הישיבות הגדולות והטובות.
סמוך למועד נסיעתו נכנס האברך ליטול ברכת פרידה מרבו וביקשו לציידו במכתב המלצה לגאון מווילנא. נטל רבי יהונתן נייר חלק, כתב בצדו האחד מלה בת שתי אותיות “מי”, וכך עשה גם בצדו השני של הדף. מברה לאברך, וזה, מיד כשהגיע לווילנא, סר לביתו של הגאון ומסר את ה”אגרת”.
פתח הגאון מווילנא את הדף, ואמר לאברך: רבך כתב אלי הפעם מועט המחזיק את המרובה, המלה “מי” שרשם בשני צדי הדף, מרמזת בדרך של נוטריקון למאמרו הנודע של עקביא בן מהללאל במסכת עדויות (ה, ז), שציווה לבנו בשעת מיתתו “מעשיך יקרבוך, ומעשיך ירחקוך”. צוואה זו כוחה יפה לכל אדם, בכל עת ובכל שעה בחיים, כי מידת ההצלחה של היחיד בקרב הבריות תלויה בראש ובראשונה במעשים שלו, וכלל הוא כשהאדם מרבה בעשיית הטוב והישר, הוא מעורר עליו סייעתא דשמייא והולך מחיל אל חיל, שכן מובטחים אנו מפי חכמינו כי בדרך שאדם רוצה לילך בה – מוליכים אותו מן השמים.
בדיחותא
דובר החמאס מתלונן :
בחורף אמרו לא להסלים כי יש בחירות,
באביב אמרו לא להסלים, כי יש קורונה
עכשיו בקיץ שוב יש בחירות ואי אפשר להסלים, אי אפשר לעבוד ככה.
