יום חמישי, י”ח אדר ב’ התשפ”ד
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתף:

פרשת השבוע האזינו – האזינו

פרשת האזינו פרשת שבוע הללויה

פרשת השבוע האזינו - האזינו

” האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי”. הרמב”ן בפירושו על התורה אומר: והנה השירה הזאת אשר היא בנו לעד אמת ונאמן, אומרת בבירור כל המוצאות אותנו בדברי הימים… וידוע כי כל זה נתקיים בנו ויהי כן.

פרשת האזינו פרשת שבוע הללויה

ואמרה השירה כי בסוף ישיב ה’ נקם לצריו ולמשנאיו ישלם, כי הם עשו כל הרעות עמנו מחמת שנאתם להקב”ה ולתורתו, והם צריו ומשנאיו של הקב”ה ועליו להנקם וזה דבר ברור, כי על הגאולה העתידה ודבר הגאולה השלימה, שהרי בבניין בית שני לא הרנינו גויים עמו אלא לעגו להם (נחמיה ג’ ל”ד) “מה היהודים האומללים עושים…”
והנה אין בשירה הזאת הבטחת הגאולה העתידה- תנאי בתשובה ועבודת ה’ אלא היא שטר עדות שנעשו הרעות והוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חימה, אבל לא ישכח זכרנו, אדרבא, עוד ישוב ויתנחם על הרעה ויפרע מאוייבינו בחרבו הקשה הגדולה והחזקה ויכפר על חטאינו, למען שמו הגדול. אם כן השירה הזאת היא הבטחה מפורשת לגאולה העתידה- הגאולה השלימה- במהרה בימינו, על כרחם של המינים. (מתוך “מבין במקרא”)
“האזינו השמים ואדברה”- אם תאזינו “ואדברה”. אם תאזינו אקבל השראה ואהיה כמעיין המתגבר. כי אי אפשר לזכות להשפעה רוחנית עליונה אלא אם כן יש על מי להשפיע.
הרבי שר-שלום מבעלז אמר: שמעתי שהרבי ר’ דב בער, המגיד ממזריטש, ביקש פעם ליטול ברכת פרידה מרבו הבעש”ט, ועכבו כמה פעמים, וכששאלו למה מעכבני הרבי?- השיב הבעש”ט: מוחי הוא כמעיין המתגבר- המעיין נובע ככל ששואבים ממנו מתגבר והולך.
דבר דומה אומר בעל “חידושי הרי”ם”: כתוב בתהלים:”שמעה עמי ואדברה”. למה כתוב שמעה לפני אדברה?- התשובה היא- אם אתם מוכנים לשמוע, רוצים לשמוע, השם יתברך שולח לי דיבורים המיועדים לכם ואם אין אזניכם כרויות לשמוע, הרי אף בפי אין מילים להשמיע אתכם.
“האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי”- אומרים הפרשנים: “השמים”- הכוונה לאנשי מעלה: הרוחניים, “הגדולים”, תלמידי החכמים. “הארץ”- הכוונה לכלל העם כמו שאומרים פשוטי העם, אם הגדולים, תלמידי החכמים ישמעו בקול ה’, בקול התורה, בקול השירה וישמשו דוגמא ומופת לעם, אז ממילא “ותשמע הארץ” גם פשוטי העם ישמעו לקול ה’, קול התורה, קול השירה.
“הצור תמים פעלו, כי כל דרכיו, אל אמונה ואין עוול. צדיק וישר הוא”. פסוק זה הוא יסוד לאמונה בה’. ללמדנו את תורת האמונה בה’ על רגל אחת ואידך זיל גמור. הפוך בה והפוך בה. כל אדם מישראל צריך ללמוד פסוק זה בעיון ולשננו בכל יום בכל עת ובכל שעה. להתחזק באמונה ולדעת את ה’ מתוך הכרה, מתוך דעה, מעובדה קיימת וברורה. בתוך פנימיות הלב תהא תקועה ומושרשת האמונה הפשוטה, הכנה, התמימה וההכרתית כמו שאומר הפסוק:”יהי רקיע”- שאעפ”י שנבראו שמים ביום הראשון עדיין לחים. קרשו בשני מגערת הקב”ה באמרו:”יהי רקיע”, ועל זה אמרו הפרשנים: למה אומרים “יראת שמים”?- כי יש ללמוד יראת ה’ מהשמים שקרשו ממאמר ה’ :”יהי רקיע”. כן ירא ה’ צריך לקיים דבר ה’ בשלימות בלי ספק ופקפוק וכן שאר המאמרות של הקב”ה, שבתוקפם נברא כל מה שנברא בששת ימי המעשה. קיימו את מאמר ה’ מיד ובלי כל ספק ופקפוק.
אם אדם נתקל בדברים שהוא רואה בעולם ואינם מובנים לו, דע שהם אינם מובנים לך מפני ראייתו של האדם שאינה מושלמת, בגלל מוגבלותו הטבעית, אינו מסוגל לראות הדברים בכל היקפם בכל השלכותם ועל כן אומר משה “הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט, כי לא דרכי דרכיכם… ואיך יוכל האדם להבין לתפוס את דרכי ה’, שמלא כל הארץ כבודו ועל כן על האדם להאמין בה’, להכיר מגבלות האדם ולהיות מודע בכל הכרתו ויהא מושרש בכל ליבו “הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט”- משפט צדק “א-ל אמונה”, אם ליבך סמוך ובטוח בא-ל אם אתה שלם באמונתך ב-“הצור תמים פעלו”- הרי תהיה סמוך ובטוח כי “אין עוול”, כי היה משוכנע ומכיר בכל ליבך בכל מוחך בכל אברי גופך כי “צדיק וישר הוא”.
כגון דא אומרים חסידים על התפילה בראש השנה ויום הכיפורים:”אתה הוא אלוקינו בשמים ובארץ” הכולל את הקטע “סתרו יושר”. אם היושר של הקב”ה נסתר מעיניך, אינך מבינו, הרי “עצתו אמונה”. העצה בשבילך להתאזר ולהתחזק באמונה ואז תגיע להכרה ותהא משוכנע כי “פעולתו אמת”- פעלו של הקב”ה אמת וחותמו אמת.
דוגמא לאמונה תמימה מספרת הגמרא (מסכת עבודה זרה י”ח): כשגזרו על רבי חנינא בן תרדיון שריפה ועל אשתו הריגה ועל בתו ליישב בקובה של זונות. הצדיקו עליהם את הדין. הוא אמר “הצור תמים פעלו” ואשתו אמרה:”א-ל אמונה ואין עוול”, ובתו אמרה:”צדיק וישר הוא”. זו כוחה של אמונה שלימה.
“זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור. שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך”. הדרך להגיע אל האמונה, אל אהבת ה’, אל יראת ה’ היא ההתבוננות, הלימוד מההתבוננות הזו- בבריאה, בטבע בהסטוריה במבנה הפיסי והרוחני של האדם- “מבשרי אחזה א-לוה”. תוך התבוננות זו האדם מגיע לגדלות הבורא ולשפלות עצמו ומתפרצת מאליה מליבו ומחשבתו “מה רבו מעשיך ה’ כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קנייניך”.
אברהם אבינו הגיע מתוך התבוננות לידי ההכרה- יש מנהיג לבירה! יש מנהיג לעולם. נוסף על כך “אל בינתך אל תשען” אלא “שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך”. למד מאביך, למד מזקניך, למד מחכמים והסתכל על הדברים מתוך פרספקטיבה נכונה, מתוך לימוד בהיקף מלא עד כמה שידך מגעת ותעלה על הדרך הנכונה אל דעת ה’, הכרת ה’, גדלות הבורא וממילא שפלות האדם. מה שהגיע האדם ואם הגיע ובידו להגיע אם יעשה את המאמץ הנכון מתוך הכרה ב”אתה חונן לאדם דעת” מתוך ידיעה “ותחסרהו מעט מא-לוקים”, מתוך הכרה ותפילה “חננו מאיתך חכמה בינה ודעת”.
כמו שראינו בימינו, כאשר נחת האדם הראשון על הירח, נתפרסם שהאסטרונאוטים שלפי מיטב ההכרה נבחרו מבין הבריאים ביותר בגופם ורוחם, האמיצים ביותר האינטילגנטים ביותר, למבצע עצום זה בימינו והנה האדם כשדרכה רגלו על הירח, מצא לנכון לקרוא את מזמור ק”ל בתהלים:” שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי”. וכן “בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ”. משחזר לארץ ושאלו אותו כיצד הגיע לקרוא פסוקים אלו דווקא?- השיב: כשהתרחקתי מכדור הארץ, ראיתי את כל שאיפותי מתגמדות והולכות. ראיתי את ביתי, את אשתי וילדי מתוך כדור המתרחק והולך, חשתי שכל מה שהיה לי עד עתה היה תלוי באיזה מנוע רקטי שאם הוא יחדל לפעול בגלל תקלה כל שהיא, אין מי שיבוא לעזרי אלא “עזרי מעם ה’ עושה שמים וארץ”. נוכחתי לדעת שרק ה’ יכול היה לברוא עולם כל כך נפלא. לכן התפרצו מליבי הדברים שאמרתי.
הוא אשר אמרנו במבט נכון, בפרספקטיבה נכונה, מתפרצת מליבו של האדם ההכרה:”בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ”. “עזרי מעם ה’ עושה שמים וארץ”.
אמר לי פעם תא”ל בירו בצה”ל, שהוא היה אתאיסט אך בפעולה מסויימת עם יחידתו הוא נתקע במצב ביש מאוד והתפלא שהתפרצה מליבו הצעקה :”אלוקים, עזור לי”. ונעזר. מאז היה מבקר אצל ר’ אריה לוין, הצדיק הירושלמי, ומאז החזיק בכיסו את התהלים שקיבל מר’ אריה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל