פרשת ראה- דבר הרב
ב”ה
ראה – אנכי !
פרשתנו פותחת בציווי שהוא גם עצה אלוקית נפלאה : “ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה…. “
את הברכה ואת ההיפך מהברכה בדרך כלל לא רואים בעיניים הגשמיות אלא בעיני השכל.
עיני השכל הם אמנם נמצאים בתוך שכלו של האדם ואינה ראייה גשמית, אך כשישנה “ראייה שכלית” היא חזקה עוד יותר מראייה גשמית.
כך למשל – אם, שמבינה שבנה מחייך אליה או חלילה עומד על שפת תהום, מגיבה לדברים שהיא מבינה בעוצמה הרבה יותר גדולה, ממה שהעיניים רואות בצורה הפיזיולוגית שלהם. כי הראייה של החיוך או העמידה על שפת התהום הם מידע שלא ישנה כל כך לחסר הדעת.
אמנם לבעלי הראייה השכלית הדברים הנ”ל יהיו בעלי משמעות חזקה ביותר (כל אדם לפי הבנתו, דרגתו ותחושותיו לדבר) כי ראיית השכל היא כלי, שבעלי הדעה צריכים ואף מצויים להשתמש בו, ובעיקר כשזה נוגע לעבודת השם. וכמאמר הנפלא שאמר דוד המלך לשלמה בנו “ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש יהוה וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד”. כי כשהדברים מבוססים וברורים בידיעת השכל האדם הולך בדרך ברור ומסודרת ולא נבוף בספיקות ובלבולים רבים בעבודת השם שלו ובתכלית קיומו.
וכאן בפרשתנו השם מצווה אותנו לראות מהי הברכה ומהי היפך הברכה.. וברור שאין הכוונה לראות בעיניים הגשמיות כי אם בעיני השכל. ועדיין חשוב ומודגש בפסוק שמי שנותן את הבחירה הזו היא “אנכי”. מוסבר בכמה מקומות שאנכי הוא מתייחס יותר לשם העצם מאשר לשמות האלוקיים המושאלים. וכמאמר חז”ל אנכי – זהו ראשי תיבות של “אנא נפשי כתבית יהבית” (אני את עצמי כתבתי ונתתי). והיינו ש”אנכי” הוא שם עוצמתי שמרמז על אלוקות בפנימיות. והשם מצווה אותנו להתבונן בעיניי שכלנו ב”אנכי” כדי לקבל את הברכה.
וביאור העניין – כי ישנם מצבים וזמנים רבים בהם נדרשת מהאדם בחירה בדרך, והם הליכה בדרכי השם במעשה או בדיבור או במחשבה. והבחירה הזו דורשת לעיתים התבוננות מעמיקה בעיני השכל, כדי שהראייה השכלית תהיה באלוקות ולא בהיפך האמת ח”ו. אך ידוע שככל שהבחירה היא יותר אמיתית, קה יותר לבחור בה באופן שכלי. כי בחירה אמיתית היא בין שתי דברים שווים, כי בין שתי דברים שיש ביניהם העדפה שכלית לא כל כך שייכת בחירה. אלא שמכיוון שהשם יתברך בחר בעם ישראל להיות לו לעם סגולה ולבנים ממש (“בנים אתם להשם..) לכן בתוככי כל יהודי ישנו חיבור לבחינת “אנכי”, והיינו לעצם האלוקות, ומשם ישנו כח לבחור גם במקום שהוא מעבר לשכל, עד כדי כך שאצל יהודי זה יכול להפוך ולהיות חלק מהראייה השכלית הבהירה והברורה אצלו.
וזהו הפלא שבפסוק : ראה אנכי נותן לפניך ברכה וגו’. שזהו דבר מדהים שהשם בכבודו ובעצמו (אנכי) נתן לפנינו את הכח לראות (בעיני השכל ועל ידי חיבור לתורה ולנפש האלוקית הקדושה) את הדרך האמיתית, עד כדי כך שיהודי בתוכו יכול ממש לדעת מה ברכה ומה היפך הברכה. (דבר שבדרך כלל פחות קשור לשכל אלא למזל כביכול).
אך עדיין נדרשת מהאדם הראייה ב”אנכי” , והיינו שהדברים יעשו אצלו מצד האמת והיושר האמיתי, והיינו לשם שמיים יותר ויותר, והיינו מצד עצם האלוקות. כי כשיהודי רואה – את בחינת “אנכי”, ממילא כל הדברים הטפלים וכל שכן השקריים, מתגמדים ואף מתבטלים אל מול האור האין סופי האלוקי שרואים מולנו. עד שבמידה מסויימת כל מה שצריך זה “לראות – אנכי”, היינו לראות בתוכנו מה ש”אנכי” רוצה, היינו מה באמת השם רוצה ממני בכל מצב. ואז ממילא רואים באופן פנימי (לפניך) את הדרך הישרה והברורה אל הגאולה האמיתית והשלימה.