פרשת חיי שרה – העולם הזה פרוזדור
“גר ותושב אנוכי עמכם”. המגיד מדובנא תמה על משמעות המושג “גר ותושב ” הנזכר בפרשתנו, שהרי אם גר הוא, אינו תושב, ואם תושב אינו גר?
“גר ותושב אנוכי עמכם”. המגיד מדובנא תמה על משמעות המושג “גר ותושב ” הנזכר בפרשתנו, שהרי אם גר הוא, אינו תושב, ואם תושב אינו גר?
לחיות באמת. איך התפילה נעשית כזו שמייד נענית? ומה גורם לאדם להרגיש קשור או להיפך מנותק? הדרך לחיים של אמת ושל משמעות. מדוע דווקא אליעזר
” ויהי אחר הדברים האלה והאלוקים נסה את אברהם”. מקשים העולם על השוני ביחסה של התורה אל הניסיון הראשון לעומת הניסיון האחרון – הוא לפלא
הרב מאור כהן מכניס אותנו בסוד הנסיון עד לנסיון האחרון. שהוא….
אף בעבודת ה’ כלל גדול בעבודת האדם, אומר הגרי”ל חסמן זצ”ל בספרו, שלא ישכח אף לרגע תכלית חייו ולעולם תהיה מטרתו לנגד עיניו בכל עת.
הרב מאור דוד כהן בשיעור שמשנה את תפיסת העולם ומעמיד את הדברים בדיוק שחשוב שכל אדם ילמד לעצמו לילדיו ולסביבתו. מהו הכלא שנבנה בתוכנו מגיל
“כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ…”. בגמרא סנהדרין מבואר שבדורו של נוח השחיתו את דרכם לא רק בני האדם, אלא אף הבהמות שינו
האם מה שאני רואה לא טוב באמת נמצא רק אצלי? ומה עם החבר? הסבר מעמיק על תורת הבעל שם טוב הידועה המובאת בחסידות שהרע של
כמה אמיתי אפשר להיות בעולם מלא שקרים? הרי העולם הזה הוא מעלים ומסתיר כידוע. ואיך אפשר להישאר בו אמיתי וכנה? הרב מאור דוד כהן, מסביר
בציווי על שמירת השבת “אך את שבתותי תשמרו” נקטה התורה לשון הכוללת שבתות הרבה. תמה על כך בעל ה”חפץ חיים ” מה פשר הדבר ?
“ויקם משה את המשכן וייתן את אדניו וישם את קרשיו וייתן את בריחיו ויקם את עמודיו ” (לה, לג) “ויקם משה”. תניא, רבי אומר, “ויקם
הרב מאור דוד כהן מסביר מדוע רק ביהדות חוגגים שנה מעוברת. ומהי שנה מעוברת. איך זה יכול להשפיע על החיים שלנו ומה היא “דרך השמש”
“ובחרושת אבן ובחרושת עץ, לעשות בכל מלאכת מחשבת ” (לה, לג) “מלאכת מחשבת”. תניא, נתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע , לעניין שבת פטור, מאי טעמא?
הגר”ש וולבה שליט”א בספרו “עלי שור” אומר כוח אחד מקנן בכל אדם – העמוק שבכוחות. וכוח כביר הוא. למעשים הוא מביא, וגם את הדרך הוא
מדוע שבר משה את הלוחות? ואיך זה קשור להרמת הבית שלי אשתי והילדים אל על? שיעור מרתק לפרשת כי תשא. שנותן מבט על הפרשה גם
“כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה’ בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם ” (ל, יב) “…ולא יהיה
” ונתתי את עריכם חרבה והשימותי את מקדשכם ולא אריח בריח ניחוחכם” (כו, לא) “והשימותי את מקדשכם” – אמר רבי יהודה, בית הכנסת אף על
העמל – יסוד לתקווה לכל יחיד במשלי (פרק ב) נאמר: “אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה’ ודעת אלוקים תמצא”. כותב בעל ה”חפץ
שיר הלל לשבחה של תורה. ” מה ענין שמיטה אצל הר סיני?” מקשה רש”י בתחילת פרשת בהר. האם יש קשר בין שמיטה למעמד הר סיני
” ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלוקיך אני ה’ אלוקיכם” (כה, יז) “ולא תונו” – תנו רבנן, כשהוא אומר (פסוק יד) “וכי תמכרו ממכר
מה עדיף, משטר סוציאליסטי שיוויוני או קפיטליסטי דורסני, ולמה בעצם לא לנשוך? הרב מאור דוד כהן נוגע בעיקרי שורשי איסור הריבית ממנו נלמד מסר חשוב
” וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה: עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה לה’:” (כג , טו-טז) “וספרתם לכם” – תנו רבנן, וספרתם לכם, שתהא ספירה לכל אחד ואחד ( מנחות ס”ה:)
הרב מאור דוד כהן מסביר בקצרה מהו חינוך לקטנים וגם לגדולים. ומה אפשר לעשות שהחינוך לא כל כך עובד. וגם איך מתייחסים לאדם שאומר שהוא
“ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל”.
“את ה’ אלוקיך תירא ותעבוד ותן כבוד לשמו, ושמור מחללו.
“איש כי ידור נדר לה’ או השבע שבועה לאסור איסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה “(ל, ג) . “לא יחל דברו”
אולם השמחות היה הומה מבני אדם, הכל שמחים ומתרגשים. לא בכל יום משתלבת המצווה לשמח חתן וכלה עם מצוות “לב אלמנה ארנין”. האלמנה אשר גידלה
“ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו “(כז, ח) “ובן אין לו” – טעמא דאין לו בן,
לכל אדם תפקיד בבריאה “אין לך אדם שאין לו שעה”. בתחילת פרשת פנחס נאמר: ‘פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני
קורות ימי עולם מספרים על קיומם של שני בתי אולפנא עתיקים ביותר. שניהם מעמידים תלמידים מזה דורות רבים. בין שני בתי מדרש אלה קיימת תחרות
” כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו”(כד, ט) “אמר רבי אבהו בן זוטרתי אמר רבי יהודה בן זבידא: בקשו לקבוע את פרשת בלק בקריאת שמע, ומפני מה לא קבעוה – משום טורח צבור. מאי טעמא? אילמא משום דכתיב בה: “אל מוציאם ממצרים ” – לימא פרשת ריבית ופרשת משקולות דכתיב בהן יציאת מצרים! – אלא אמר רבי יוסי בר אבין: משום דכתיב בה האי קרא: “כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו” – ולימא האי פסוקא ותו לא! – גמירי: כל פרשה דפסקה משה רבינו – פסקינן , דלא פסקה שה רבינו – לא פסקינן (ברכות יב:)
“על כן יאמרו המושלים – אלה המושלים ביצרם. “בואו בחשבון” – בואו ונחשוב חשבונו של עולם וכו”. עצה זו של “בואו ונחשוב חשבונו של עולם”
כל אדם גדוש במאוויים. הוא חפץ ונכסף אליהם, אלא שהמציאות בחיי היום יום מרבה לטפוח על פניו. החיים מעמידים את האדם בפני ניסיונות שונים, ומתוך
בספר ה”חינוך “: “שהיה מחסדי הא-ל על בריותיו לקבוע להן יום אחד בשנה לכפרה על החטאים עם התשובה שישובו שאילו יתקבצו עוונות הבריות שנה, תתמלא
“כי קרוב אליך הדבר מאוד ובלבבך לעשותו” שאלו לחוכמה חוטא מה עונשו? אמרה: “חטאים תרדוף רעה”. שאלו לנבואה חוטא מה עונשו? אמרה: הנפש החוטאת תמות.
“ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל” (לא, יט ) “כתבו לכם”
” כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר ונתת ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו: ואמרת לפני ה’ אלוקיך ביערתי
מדוע יש צורך לצוות “ובחרת בחיים”? “ובחרת בחיים!” – צו אלוקי זה טומן בחובו את תמצית העבודה כל איש בישראל. חיי התורה, הכוללים את קיום
מה המרכיב העיקרי בעשיית שינוי בכל פרט בחיים? מה גורם לנו שלא להצליח לעשות את השינוי? ומה משנה את המשוואה? איך זה קשור לגנבים בכלא?
הרב יצחק מאלצן זצ”ל מביא את הפסוק “אור זרוע לצדיק, ולישרי לב שמחה”, ומבארו כך: ישנו הבדל בין הצדיק לבין הישר, בעוד שהצדיק מקיים את
” לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אוכל נשך כל דבר אשר ישך. לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך ה’ אלוקיך בכל משלח ידך
פה ניתן להקדיש.
תוכן