ופירוש הדברים כי זוהי תוצאה של תהליך גאולתי. ישנו סדר מסויים בבריאה שתחילה ישנה הכנעה ובסופה (עם תהליכי אמצע) ישנה גם המתקה.    כלומר ישנם דברים שאדם עושה אותם מתוך מלחמה, ויש לו צורך לעמוד עליהם מתוך השרדות ועקשנות גדולה,   אלא שכשאדם מתבגר הוא לומד להשיג את אותם השגות ולעמוד על אותם העקרונות באופן נינוח יותר, מושכל יותר, עד שיכול להגיע לאותה תוצאה ללא מלחמה כלל. אלא בהבנת והסברת הדברים דבר דבור על אופניו. 

כן הוא הדבר עם היצר הרע, יש לאדם להילחם בו בכל כחו. שאחרי כל ההסברים היפים, השם הוא אחד ואין שני לו, והיינו שכל דבר שהוא נוגד את רצון השם (זו הלכה) הוא ממש עבודה זרה. ויש לאדם להילחם בו בכל כחו, אלא שכבר  כתוב “עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו” ואחד העניינים בזה הוא שבתחילה אתה תתאמץ לעשות נגד הרצון שלך ממש, במלחמה אדירה, ובסוף התהליך השם יהיה בעזרך ויעזור שרצונותייך יהיו ממש רצונו, כלומר בלא מלחמה, כי הרי זה רצונך.

וזהו הבדל מהותי בין זמן הגלות לזמן הגאולה, בזמן הגלות שהעולם שרוי בחושך, לא תמיד האדם מסוגל לשנות ולכפות את רצונו,  ולכן צריכים שוטרים (גם חיצוניים וגם פנימיים)   שיעמידו את האדם על מקומו, ואף בכפייה.  וכך רואים שההורים מחייבים והמורים, והמחנכים והחוק.
אלא שככל שאדם מתבגר רוחנית, הוא רוצה בעצמו לעשות הישר והטוב בעיני אלוקים ואדם,  ומחפש את הנתיב הישר הזה, ואין עוד צורך בשוטרים. 

אלא שכיוון שהשופטים האומרים את הדין, והיינו שהם מגלים את רצון השם בכל הפרטים והדינים, הם במקום שיכול להיות גבוה לפעמים מהאדם המקבל את ההשפעה המדוייקת והחותכת – על כן צריכים יועצים שיעזרו לאדם להגיע לשלימות הזו, ואלו הם היועצים שאנו מבקשים שישלח השם, המוזכרים בתפילתנו – “אשיבה שופטינו כבראשונה….” כי היועצים אינן צריכים לכפות כלל להיפך מרצונו של האדם, אלא רק להטעים ולדייק ולהלהיב את לבבו של העובד, כדי שיוכל להתעצם בהבנתו ובעבדותו. 

בחודש אלול נשא תפילה שהשם יזכנו להיות כל מגמתנו וחפצנו לשוב אליו בתשובה שלימה. והשם יכתוב את כולנו בע”ה לשנה טובה ומתוקה.