Site icon הללויה

שפרה בפרשה – פרשת מטות

פרשת מטות

שפרה בפרשה - פרשת מטות

בשבת הקודמת התחלנו בקול תרועה רמה את שלושת השבועות. יז’ בתמוז הצום המתחיל את שלושת השבועות יצא בשבת ואנחנו כולנו אכלנו ושמחנו וטעמנו קצת מטעמה של הגאולה בה יתבטלו (כמעט) כל הצומות ויהפכו ליום שמחה. בשבת הזו, שבת פרשת מטות, אנחנו מברכים את חודש אב שראש חודש שלו יחול השבוע. חודש אב ידוע גם בשמו מנחם-אב ועל התוספת הזו של השם אני רוצה לומר כמה מילים.

לכל איש יש שם ולכל חודש יש שם ולכל שם יש את המהות הפנימית והעמוקה שלו. חודש אב לא ניחן בתכונות מלבבות כל כך וכדברי הפתגם הידוע “משנכנס אב ממעטים בשמחה”. אך מאחר ולא בעצב עסקינן וכל עניינו הוא לעבוד את ה’ בשמחה אנחנו נסתכל על נקודת המבט החסידית לפיה משנכנס חודש אב יש ממעטים את כל העניינים הלא רצויים של חודש זה על ידי שמחה. זה לא אומר שאנחנו שרים ורוקדים ברחובות אבל כאשר נתקלים בעניין מעציב בזמנים אלו יש לקבל אותו או להפחית מעוצמתו על ידי שמחה פנימית. שמחה המקבלת כל דבר היורד מלמעלה כדבר טוב.

התוספת של “מנחם” שנתווספה לחודש אב היא תוספת המרמזת על הנחמה הטמונה בימים אלו ואכן בקרוב נתחיל לקרוא בהפטרות את פרשיות הנחמה. לזמן זה שהוא כביכול זמן לא רצוי ונוח לעם ישראל יש גם מקום לנחמה. להתנחם על החורבן ולשמוח על כך שמתוך חורבן זה יגיע ויבנה בית המקדש השלישי והנצחי של העם.

על ידי הוספת השם “מנחם” לחודש אב אנחנו בעצם מוסיפים יסוד נוסף למהות של השם “אב”. אב רומז על מידת החוכמה, על העמקות והאלוקות של העבודה של חודש זה ואילו “מנחם” הוא מלשון נחמה, דבר שקשור יותר למידת הבינה המשוייכת לאשה, לאם. השילוב בין האב והאם, בין החכמה לבינה מאפשר הולדה, יצירה של שם חדש, של מידת הדעת, המאפשרת לכל העניינים האלוקיים להיכנס לתוך העולם הזה ולייצר את העבודה שלנו כאן למטה.

לכל איש יש שם ולכל אחד ניתן לו שמו הפרטי והאישי בהשגחה פרטית מלמעלה. לפעמים אדם לא מתחבר לשם שלו ומשנה אותו, לפעמים הוא משמיט חלק ממנו או לוקח לעצמו שם חדש, כל זה טוב ויפה (או שלא) אבל זה חייב להיעשות בצורה הנכונה. בדיוק השבוע שמעתי סיפור מעניין על זוג חרדי צעיר שהתחתנו לפני כשנה וחצי וטרם נולדו להם ילדים. הם הסתדרו בינהם מצויין רוב הזמן אבל לא היו מסוגלים ליצור קירבה אמיתית בינהם ובכל הנושא של ההולדה לא נוצר חיבור בין השניים. אחרי בירורים ואימונים והתייעצויות התברר כי האישה השמיטה משמה חלק מהשם שניתן לה בלידה והיא עשתה זאת באופן עצמאי ללא הנחיית רב או עלייה לתורה. כאשר היא נישאה היא נרשמה בכתובה תחת השם שהיא בחרה לה ולא בשמה המלא שניתן לה בלידתה. השם הזה לא היה השם שיאפשר לה למשוך את כל ההמשכות ואת כל הכוונות עימהן היא נולדה. כאשר התברר העניין, בליווי הלכתי של רב, הם כתבו את הכתובה מחדש והפעם עם שמה המקורי המלא ומאז הכל התהפך לטובה וכעבור זמן לא רב היא נפקדה.

זוהי רק דוגמא קטנה למה ששינוי קטן שנראה לנו סתמי יכול לעשות בשמיים. יש מהות לכל שם שניתן ואם יש צורך לשנות ייתכן שניתן לשנות אבל זה צריך לעבור בצינורות הנכונים. אי אפשר לשנות שם סתם ככה ולחשוב שאין לכך השלכות. השם של כל אחד ואחת מאיתנו נושא בחובו סודות אלוקיים שלא גלויים לנו והוא מאפשר לנו למשוך המשכות מלמעלה שאנחנו לא מודעים להן. לכן יש להקפיד על הדבר הזה ולשים לב וכך בעזרת השם ובעזרת ה’ נצליח למלא את תפקידנו בעולם לפי המהות שנקבעה לנו בשמיים.

שבת שלום, משפרה

Exit mobile version