תפילה לרפואה, רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל פב”פ וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ. וּתְבַטֵּל מֵעַל פב”פ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת:
אָנָּא מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן. הִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל פב”פ הַמּוּטָל עַל עֶרֶשֹ דְּוָי, וְתִרְפָּאֵהוּ רְפוּאָה שְׁלֵימָה, כִּי אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ רוֹפֵא חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְרָאֵל (בגימטריא ר”ת – רפ”ח למתק ולהעלות רפ”ח ניצוצין). וּתְקַיֶּים בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב יְיָ יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשֹ דְּוָי כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ (יכוון: כי עֶרֶשֹ ייהפך עשר, דוי יוד).
וּלְמַעַן זְכוּת אַבְרָהָם אָחוּז בְּחֶסֶד, יִצְחָק נֶאְזָר בִּגְבוּרָה, יַעֲקֹב אָחוּז בְּתִפְאֶרֶת, משֶׁה אָחוּז בְּנֵצַח, אַהֲרֹן בְּהוֹד, תְּרַפְּאֵהוּ רְפוּאָה שְׁלֵימָה, וְתַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשׁוֹ. וּבְכֹחַ שְׁנַיִם וְעֶשְרִים אוֹתִיּוֹת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בְּהַר סִינַי, תִּפְתַּח לפב”פ שַׁעֲרֵי אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא, שַׁעֲרֵי בְרִיאוּת, שַׁעֲרֵי גִּילָה, שַׁעֲרֵי דְּרוֹר, שַׁעֲרֵי הוֹד וְהָדָר, שַׁעֲרֵי זְכוּת אָבוֹת, שַׁעֲרֵי חֶמְלָה, שַׁעֲרֵי טוֹבָה, שַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה, שַׁעֲרֵי כַּפָּרָה, שַׁעֲרֵי לֵב טָהוֹר, שַׁעֲרֵי מְחִילָה, שַׁעֲרֵי נְעִימוֹת, שַׁעֲרֵי סְמִיכָה, שַׁעֲרֵי עֶזְרָה, שַׁעֲרֵי פְדוּת, שַׁעֲרֵי צְדָקָה, שַׁעֲרֵי קוֹמְמִיּוּת, שַׁעֲרֵי רְפוּאָה שְׁלֵימָה, שַׁעֲרֵי שִמְחָה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּעָה.
וְכָל צִדְקוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָה הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ יִזָּכְרוּ לִפְנֵי כִסֵּא רַחֲמֶיךָ לְהַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדוֹ, וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אוֹיְבָיו, יְיָ יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּיהוּ לְאוֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם:
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, אֲשֶׁר הוּא יְסוֹד הַכֹּל וְעִיקָר הַכֹּל וְשֹׁרֶשׁ הַכֹּל, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה (יכוון כי יש בו ד’ אותיות אלף הא יוד הא וכוחו גדול פשוט או מורכב לכל דבר וסודו שהוא סוד הייחוד), שֶׁתִּשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵימָה לְחוֹלֶה הַזֶּה פב”פ, וְתַעֲמִידֵהוּ עַל עָמְדוֹ וִיחִי מֵחָלְיוֹ. וְיָדַעְנוּ כִּי אֵין אָנוּ כְדַאִים לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ עַל עַצְמֵנוּ, וְכָל שֶׁכֵּן עַל אֲחֵרִים, אָמְנָם שַׂמְנוּ רַחֲמֶיךָ נֶגֶד עֵינֵינוּ כִּי רַחוּם אָתָּה, וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה.
לָכֵן בְּבֹשֶׁת פָּנִים אָתָאנוּ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים עַל פב”פ הַחוֹלֶה הַזֶּה. אֵל נָא רְפָא נָא לוֹ, וְתַבְרִיאֵהוּ וְתַחְלִימֵהוּ וּתְחַזְּקֵהוּ וּתְאַמְּצֵהוּ, וּתְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדוּשָׁתֶךָ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי: