ארבע אמות של הלכה שיעור 13
שיעורו השבועי של הרב יהודה לייב נחמנסון באתר הללויה והשבוע האם מותר לשקר בבית דין אזרחי לצורך קבלת זכויות על דירה כל זאת ועוד רק באתר הללויה
שלום וברכה לכל הצופים הנכבדים היקרים של האתר המיוחד הללויה.
אני רוצה לשתף אתכם במעשה שבא לפני ולפעמים כשמגיעים אליך כל מיני מעשיות, אתה לומד מהם אתה מכיר את העולם בלשון של תורת החסידות אתה לומד מה זה עולם מלשון העלם והסתר אתה לומד גם כן איך שכל אדם חשוב לו הממון שלו, אתה רואה איך אדם לפעמים יכול להיות נוגע בדבר איך בנאדם לא שופט את הדברים בצורה הגונה כשזה מדובר ביחס אליו. איך יוצרים לפעמים מצוות עשה או מצוות לא תעשה בהתאם לידיעת הלב בהתאם למה שאנחנו חפצים. מעשה שהיה כך היה: אשה כמובן דתיה באה לשאול יש לה דוד זקן בן שבעים, הדוד הזה גר בדירה של עמידר בדמי מפתח. חלק מהאפשרויות של הדירות הללו זה שעד גיל מסויים האדם היה יכול לרכוש את הדירה במחיר מוזל. האדם הזה עבר את הגיל שהחוק מתיר לו לרכוש את הדירה במחיר מוזל והוא ממשיך הלאה לגור בה בשכירות של דמי מפתח. הוא אלמן. היא השואלת היא גרושה בת ארבעים. היא חושבת על זה שהאדם הזה בזמן קרוב או רחוק הוא יגיע ל-120, וכיוון שכך אוטומטית מכיוון שהוא לא רכש את הדירה הדירה תחזור לעמידר. והיא מסתכלת על זה כעוול. פשוט חבל על הדירה ועל ההפסד שיהיה משום שילדים אין לו וגם דירה כזו לא עוברת בירושה. חבל. כסף לא יעזור פה מכיוון שהוא כבר עבר את הגיל לרכישת הדירה. ואז במוחה היהודי עלה רעיון שהיא תרשם עם היהודי היקר והזקן הזה כידועה בציבור שלו. ידועה בציבור זה מושג, זה לא מושג שמקובל על התורה אבל זה מושג שכאשר גבר ואישה חיים בבית אחד כשהם לא נשואים כדת משה וישראל, גם לא נשואים אזרחיים וגם לא נשואים רפורמיים אלא בכלל לא נשואים אבל הם בתקופה ארוכה כבר חיים שם בבית אחד, אז קוראים להם בלשון ההלכה וגם בלשון המשפט “ידועה בציבור”. החוק הישראלי אומר שאשה שהיא ידועה בציבור, יכולה לרכוש את הדירה אם היא עדיין לא הגיעה אל הגיל. היא שואלת אם היא יכולה ללכת לבית המשפט ולהצהיר שהיא ידועה בציבור עם היהודי המבוגר הזה ואז היא תוכל לרשום את הדירה על השם של שניהם, היא תשלם את הכסף ואחר כך אחרי המאה ועשרים שלו הדירה תשאר לה. וזה הרווח שלה.
הסוגיה הזו היא לא רק בסיפור שהבאתי בפניכם. היא סוגיה שמופיעה ועוברת עלינו במשך החיים בכל מיני וריאציות. מה קורה כאן? בסיפור הזה האישה הזו משקרת, היא לא חיה כידועה בציבור עם אותו אדם מבוגר, היא רק רוצה להצהיר על כך בבית המשפט. לשיטתה, אפשר לשקר בשביל להרוויח אבל לשיטתו של הקב”ה אסור לשקר בשביל להרוויח. השקר הוא בנוי על כמה רבדים. יש שקר מן התורה, יש שקר מדברי סופרים, התורה אומרת שאסור לשקר והיא גם אומרת את הביטוי מדבר שקר תרחק. מה ההבדל בין לא לשקר לבין מדבר שקר תרחק? שקר שבגינו אנחנו מרוויחים איזה שהוא רווח כלכלי כספי, הרי השקר הזה נחשב כגזל. גזל הוא איסור תורה. לעומת זאת, שקר שאנחנו אומרים שקר סתם כדי להרגיש טוב בין החברה, כדי להנות על הרגע, כדי לספר איזה סיפור שכולם יאמינו לנו, זה נקרא מדרבנן. ועליו אומרת התורה “מדבר שקר תרחק” אתה צריך להשתדל להתרחק ממנו, אני לא אומרת שזה אסור אבל מדבר שקר תרחק. יש אנשים שצריכים לעבור איזה שהם לימודים, לצורך הלימודים הם צריכים לעבור כמה קורסים הם צריכים להגיש עבודה – היום בדור האינסטנט שלנו יש אנשים שמתעייפים מלהגיש את העבודה באופן שהם עבדו עליה אז הם קונים עבודות. אדם שקונה עבודה ומגיש אותה הוא שקרן. אם כתוצאה מהשקר הזה הוא יגיע בסופו של דבר לקבל תפקיד והתפקיד הזה דורש ממנו מיומנות שאין לו בגלל שאת העבודה הוא לא עשה בעצמו אז הוא לא רק שקרן הוא גם גזלן וזה יהיה שקר דאורייתא. לעומת זאת כאשר הוא לא נצרך לקורס הזה באמת אלא כדי להשלים את התעודה והוא לא עוסק בתחום הזה ולא יעסוק בתחום הזה שהוא היה צריך את הקורס אלא מלמד משהו אחר שהוא כן יודע. שקר מדאורייתא אין כאן אבל.
“מדבר שקר תרחק ” מדרבנן עדיין יש כאן. וזה מה שהשבתי לאותה אישה, אמרתי לה שזה בשביל להרוויח היא רוצה לשקר ושקר בשביל להרוויח הוא אסור מן התורה.
דבר שני, תארו לעצמכם אישה שלבושה בצניעות, נראית לכל אחד כאישה דתייה, הולכת בשמלה ונכנסת לבית המשפט ומצהירה וחותמת לפני שופטים שהיא ידועה בציבור של פלוני. כאן נכנס אלמנט נוסף של חילול ה’ שהאדם מצהיר דבר שהוא אסור על פי התורה והוא מצהיר אותו בפני אנשים שהם לא דתיים שהם מרימים גבה איך דבר כזה יכול לקרות אז בוודאי שהדבר הזה הוא אסור גם מהטעם של חילול ה’.
לאותה אישה היה קשה לשמוע את מה שאמרתי והיא אמרה לי במילים אלו “זו פשיעה, זה עוול, זה עבירה להשאיר את הדירה בצורה כזאת ושהיא תחזור חזרה לעמידר” מעניין, עניתי לה, שהפשיעה והעבירה זה רק מה שבורא העולם שברא את השמיים ואת הארץ ונתן לנו את התורה, מה שהוא קובע שזה פשע זה הפשע האמיתי, ולא מה שבני אדם יושבי בתי חומר קובעים. וכאן אנחנו חייבים לזכור את הכלל הפשוט – כל אדם יש לו יצר הרע, אבל כזה מגיע לממון היצר הרע הולך וגדל. אל תשפוט אף פעם דברים בעצמך כשאתה נוגע בדבר וכשבא מישהו ומעורר אותך שיש פה טעויות במה שאתה עושה אל תמהר לזלזל במה שהוא אומר, קח את הדברים לתשומת ליבך. הדבר הכי חשוב והכי יקר זה שלא תאבד את הצלם אלוקים שלך ולא תאבד את היושר האישי שלך. לרגע נדמה לך שאתה מפסיד אבל לטווח הארוך אתה רק מרוויח.
שלום ובשורות טובות לכולם.
