חכמינו זכרונם לברכה מדריכים אותנו בעצות שונות כדי לזכות בדין. אחת מן הדרכים שבאמצעותה נתן להינצל מן הדין היא להעביר על המידות. בגמרא מובא: “אמר
“ואברכה מברכיך ומקללך אאור ונברכו בך כל משפחות האדמה ” (יב, ג )
“ואברכה מברכיך” – מכאן אמרו , מי שנותנים לו כוס של ברכה לברך ואינו מברך מתקצרים ימיו, שנאמר ואברכה מברכיך” ( ברכות נ”ה ע”א) .
הרב מאור דוד כהן משאיר אותנו מעודכנים על מה שקורה עכשיו על פי הזהר. הדברים מתאימים אח לאחד. מי שרוצה להכיר מה קורה בגאולה האמיתית
מהו עניינו של אהבת השם לעמו בחג הסוכות? מדוע הרבי לא נח וחילק דולרים? ואיך זה קשור לנשיקות וחיבוקים
אומרת תורתנו הקדושה : “בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת.” ואמרו חז”ל שמהפסוק הזה למדים שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת.
וצריכים להבין מה בדיוק הכוונה שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת. ומה זה אומר לנו בימינו אנו?
שכרה של ההתבטלות שאנו נדרשים מכוח דברי התנא: “בטל רצונך מפני רצונו”, מובטח בהמשך דברי המשנה: “כדי שיבטל רצון אחרים מפי רצונך”.
מדוע נקבע חג הסוכות דווקא בט”ו בתשרי? כיצד הוא קשור ליום כיפור? כיצד משלים חג הסוכות את תהליך התשובה?
“ושמחתם לפני ה’ אלוקיכם שבעת ימים” (ויקרא כג, מ) . “ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך, ועבדך ואמתך, והלוי והגר והיתום והאלמנה , אשר בשעריך” (דברים טז, יד).
התפילה הפותחת אצלנו את יום הכיפורים, מיד אחרי תפילת ‘כל נדרי’ לפני שקיעת החמה היא ההכרזה המשולשת:
“על דעת המקום ועל דעת הקהל בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירים להתפלל עם העבריינים”.
פרשת האזינו חלה השנה בזמן גבוה ביותר, מלבד היותה נקראת בשבת – שהשבת עצמה קדושה היא. הרי זו גם שבת תשובה. פרשת האזינו היא גם אחת מהשירות שהיו אומרים במקדש במוסף של יום השבת. כיוון שפרשה זו מרוממת עד מאוד. ונקראת גם “תושבחתא” על שם השבח של גילוי חסדו של השם עלינו.
את הפגם של “בנים לא אמון בם” ואת הדרך כיצד לתקנו ממחיש ומורה לנו ה”חפץ חיים” באחד ממשליו הנפלאים.
במה שונה עם ישראל מכל העמים? מה הקשר בין השפה העברית לפרסי נובל? איזה דבר חסר תקדים עשה עם ישראל כבר שלוש פעמים?
“כי שם ה’ אקרא הבו גודל לאלוקינו ” (לב, ג ) “הבו גודל” , שלושה שאכלו כאחד חייבין לזמן, מנא הני מילי, אמר רבי אבהו, דאמר קרא “כי שם ה’ אקרא הבו גודל לאלוקינו” (ברכות מ”ה ע”א) .
השנה ראש השנה יחול בשבת. וידוע שהראש הוא המנהיג את כל האיברים. וממנו הם מושפעים ומונהגים. שזו גם הרי הסיבה שמשתדלים שראש השנה יהיה מתוק בצורה גשמית (תפוח בדבש) ועם סימני ברכה אפילו במאכלים.
“שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ”
השמש והלבנה התחרו ביניהם על התפקיד הראשי, ולפי ש”אין שני מלכים יכולים להשתמש בכתר אחד”, מיעטה הלבנה את עצמה, ונותרה החמה כ”מאור הגדֹל לממשלת היום”, והלבנה כ”מאור הקטֹן לממשלת הלילה”.
יודעים אנו כי בראש השנה ישנם שני ענינים: האחד – ביום זה הקדוש ברוך הוא דן את בריותיו וכל באי העולם עוברים לפני כבני מרון. והשני – מוטלת עלינו החובה להמליך את הקדוש ברוך הוא על העולם – “מלוך על כל העולם כולו בכבודך”.
למה לבקש בן ואז לוותר עליו? מה הקשר בין ההפטרה לראש השנה? ביום הראשון של ראש השנה אנו קוראים בהפטרה על חנה אשת אלקנה, על התפילתה ועל הבן שנולד לה – הנביא שמואל.
“ובחדש השביעי באחד לחדש … יום תרועה יהיה לכם” (במדבר כט,א ) , “… בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש” (ויקרא כג, כד) . “זכרון תרועה” , תניא, כתוב אחד אומר “זיכרון תרועה” וכתוב אחד אומר “יום תרועה יהיה לכם”, לא קשיא, כאן ביום טוב שחל להיות בשבת , כאן ביום טוב שחל להיות בחול ( ראש השנה כ”ט: ) .
“הנסתרות והנגלות”
פרשת השבוע פותחת בכריתת הברית בין הקב”ה לבין עם ישראל, פסוק יד’ מדגיש כי הברית היא לא רק לאלה כביכול החותמים על הברית קרי אלה שנמצאים פיזית במאורע אל עם כל עם ישראל לאורך כל הדורות, “וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם אָֽנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וְאֶת הָֽאָלָ֖ה הַזֹּֽאת” והפסוק החותם את ההכרזה על כריתת הברית בין ה’ ובין עם ישראל בראש פרשתנו אומר: ” הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֙ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃ ” (דברים כט, כח).
“כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו”.
אין לך דואג לטובתו של האדם יותר מהחכמה, הנבואה והתורה.
בפרשתנו כתוב “וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא וגו'” וכבר תמהו המפרשים מדוע משתמשים פה בשם העצם “אנכי” שהרי עניין הסתרה היא לכאורה ההיפך מהשם הקדוש “אנכי” שמורה על שם עצמותו של הקב”ה. וגם מה שכתוב ביום ההוא, הרי יום מורה על גילוי, ועד לגילוי כל כך נעלה שיכול להעיר אפילו את ה”הוא” שמורה על הסתר והעלם. ולכן לא מובן איך הסתרה שייכת לגילוי כל גדול שכזה.?
כי המצווה זאת…. לא רחוקה היא… באיזו מצווה עוסקים פסוקים אלו? האם במצווה בודדת או בכל המצוות כולן? מה ניתן ללמוד ממחירה היקר של תרופה שספק אם תציל חיים?
“כי המצווה הזאת אשר אנכי מצווך לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא … כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו ” (ל, י”א – י”ד) “והנכון, כי על כל התורה יאמר ‘כל המצווה אשר אנכי מצווך היום’, אבל ‘המצווה הזאת’ על התשובה הנזכרת, כי והשבות אל לבבך ושבת עד ה’ אלוקיך מצווה שיצווה אותנו לעשות כן” (רמב”ן).
הרב מאור דוד כהן מסביר מה גורם לאדם להיות קיצוני? וגם ההבדל בין מצוות ואהבת לרעך כמוך לבין הציווי “ללכת בדרכיו”, יסודות בהלכות דעות לרמבם
בפרשתנו ישנו פסוק עם ציווי מעניין מאוד : “יְקִימְךָ יְהוָה לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָךְ כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְות יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו.”. והיינו שמעבר לשמירת המצוות האמורה בפסוק. ישנו גם ציווי “ללכת בדרכי השם”. וצריך להבין מהו הפירוש הליכה בדרכי השם?
“והיה לא תשמע בקול ה’ אלוקיך” וגו’.
בכוח שמיעת התוכחה להביא את האדם להתעוררות גדולה, אומר הגר”ר לוינשטיין זצ”ל.
הקללות ממש מפחידות… איזו נחמה מסתתרת בתוכן? מתי אדם שחותך אדם אחר בסכין – רק רוצה לעזור לו? ושיעור קטן בפרופורציות בין פורענות לגאולה.
פה ניתן להקדיש.
תוכן