מדובר בבצק שעשוי מחמשת מיני דגן ומעורב בהרבה חומרי טעם כנגד המים על כן רוב הפוסקים נוהגים להקל לברך בזה מזונות, אומנם לדעת הפוסקים האשכנזים צריך אכן לוודא שיש יותר חומרי טעם או מי פירות ממים באפיית הבצק. ויש פוסקים כמו שולחן ערוך הרב שמדגישים שבעל נפש יאכלנו רק בסעודה עם אין בו יותר חומרי טעם ותבלינים או מי פירות מהקמח עצמו, אך מקילים ברוב מי פירות מעיקר הדין.

