
פרשת השבוע בא – קדש לי כל בכור
מתחילה היו צריכים להיות כל הבכורים כהנים, ויש בכך רעיון גדול. כי באופן זה בכל משפחה יהיה אדם שמיועד לעניינים שבקדושה, וכך כל העם כולו,

ממשיכים קדימה! אכלוס בית הכנסת “אחוזת הנשיא”.
דווקא בעיצומה של המלחמה שהיא מלחמה עצומה בין קודש לחול. דווקא עכשיו עם ישראל משקיע בצדקה האמיתית. בניית היהדות ובית התפילה. צדקה תציל ממוות אינה רק סיסמא. זוהי דרך חיינו. חיים לא של ניסים מקריים אלא ניסים אלוקיים המושתתים על היכולת שלנו להמשיך ולבנות ולהתקדם.
הצטרפו אלינו למאמץ האמיתי של סיום האיכלוס רגע לפני שמתחילים את עבודת הקודש פנימה.

מתחילה היו צריכים להיות כל הבכורים כהנים, ויש בכך רעיון גדול. כי באופן זה בכל משפחה יהיה אדם שמיועד לעניינים שבקדושה, וכך כל העם כולו,

פרשת השבוע כי תשא – על הגילוי ועל ההסתר בשם החודש “אדר” מסתתרות שתי משמעויות. האחת א-דר, משמע “אלוקים שוכן, אלוקים דר” מסר נוקב של

כשאני קוראת מדי שנה את פרשת תרומה, אני מרגישה סערת נפש קלה. פרשה זו המתארת את מבנה המשכן, עשויה פרטי-פרטים של תיאורי חומרים, סוגי בדים,

פרשת השבוע יתרו – האדרת נשים לגברים מסר משה “דקדוקי דברים” ואלו לנשים “עיקרי דברים”. וזה כבר מקומם. האם הקב”ה מזלזל חלילה ביכולת ההבנה של

ברשותכם הפעם, כמה מילים אישית, בטרם אפתח במאמר פרשת השבוע. עם השכבת ילדיי לישון בכל מוצ”ש, אני מקבלת מהם ברכה חמה לקראת כתיבת המאמר השבועי.

רכושנות, נחשבת לביטוי גנאי. אפילו ליד ילדות צעירות שמשחקות, אני שומעת לפעמים את הביטוי “תביאי לי, מה את כזאת רכושנית … ??” ולמרות שאנחנו מגנים

פרשת השבוע כי תצא – קפיצה קטנה למקרר הזוגי זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים. אשר קרך בדרך כשאנחנו קוראים את הפסוק

פרשת השבוע שופטים – שאו שערים ראשיכם שערים הם פתחים, דרכם באים ויוצאים. והפתחים, שדרכם אפשר להזמין או לחסום כניסה של דברים לתוכנו, הם החושים

פרשת השבוע כי תבוא – הבריחה, הבחירה והברכה … ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך כי תשמע בקול ה’ אלוקיך ” …דברים כח, ב מה

פרשת השבוע ניצבים – ראש השנה הפסוק “אתם ניצבים היום כולכם ..” מדבר על יציבות, כלומר הוא מרמז לעקרונות שמסייעים לאדם לשמור על יציבות בתחומי

פרשת השבוע האזינו – היכן נמצאים השמיים ? “האזינו השמיים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי” דברים ל”ב, א’ לכאורה, נראה שהביטוי הפותח את שירת האזינו

פרשת השבוע בראשית – בריאה משמיים לארץ ההגיון אומר שאלוקים היה צריך להזכיר קודם את בריאת הארץ ולאחר מכן את בריאת השמיים. הרי אדם עומד

פרשת השבוע תולדות – אמנות הכלת הניגודים “ויתרוצצו הבנים בקרבה …” בראשית כה, כב בפרשת השבוע תולדות מסופר כיצד הולידה רבקה אמנו את יעקב ואת

“ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה ..” בראשית כ”ה , יב. הפסוק הכל-כך ציורי הזה .. מלמד אותנו בעצם, איך צריך לחלום. וגם

פרשת השבוע וישלח – מלאכים זה לא מיסטיקה בפרשת השבוע וישלח מופיע הפסוק “וישלח יעקב מלאכים לפניו ..” בראשית לב, ד’ כל אחד מהאבות, מביא

לפעמים נדמה לנו בזוגיות, שבן הזוג שלנו אינו מכבד את חלומותינו או אינו איכפתי להם. בין אם זה חלום על עיצוב הבית מחדש, חלום על

מול קבלת עול, מול הכנעה וביטול, מול התמסרות לתורה ולמצוותיה תמיד יצוץ בנו איזה פרעה שיפנה עורף להזמנה לפעול בעבודת-צוות עם הקב”ה. פרעה מבקש מלוכה

פרשת השבוע אחרי מות קדושים – ואהבת לרעך, כמו מה? הגענו לרגע גדול בחומש ויקרא. אל הציווי הגדול מכולם “ואהבת לרעך כמוך”. (ויקרא יט, יח)

שואלים אותי, האם גדלתי בעולמם של תורה ומצוות. התשובה היא לא. זכיתי להורים אוהבים ומסורים, אנשי אמת יקרים מאוד, אך לא האיר בביתי האור של

אנחנו לא נגיע לשלמות ולהבשלה בחיים כזוג, אם שני הילדים הקטנים שאנחנו, כל אחד בתוך עצמו, אינם איתנו לאורך כל הדרך. והכוונה היא לא להישאר

פרשת השבוע וארא – איך יוצאים ממצרים זהו! החלטנו לצאת ממצרים היום. מכל המצרים וההגבלות. אך מסתבר שכדי להכניע את פרעה צריך ממש לתת “מכות”

לאחר כל המכות והנגעים שהביא השם על המצרים. משה עדיין מפחד לגשת אל פרעה, ועד שהקב”ה משכנע אותו ואומר לו בא ונלך ביחד אל פרעה.
א. מלה המתחילה באות יו”ד והיא סמוכה לאחר שם אדנו”ת, מארי הורה להיזהר להפסיק מעט בין השם לתיבה כדי שלא יבלע היו”ד של שם אדנו”ת.
א. בהגהת מהדורה זו השתמשתי עם מארי בספר התהילים של הנקדן הידוע רעדלהיים (הוצאת מישור), שיצא לאור ע”י חסיד חב”ד הרב גרשון בורקיס שליט”א. אמנם,
זיכני השי”ת בזכות מו”ר הגאון מארי יוסף צובירי זצוק”ל, לעמול על הגהת ספר התהילים, אשר מארי הכתירו בלש”ק בכותבו: “הספר המפורסם בתהילותיו, בפי כל עורכי
אסכם כאן עקרונות מנחים בדיוקיו של מארי זצוק”ל. אין בהם כל ניסיון להיקף ממשנתו של מארי, שהוא נצרך וראוי להילמד מצד עצמו, אלא התאמצתי ללמוד
משנתו של מהרי”ץ ערוכה בכל ושמורה. ונשבחה היא עד מאוד בדברי מארי שהגה בהם, ופלפל והעיר והאיר בהם בענוות קדש, ובטוב טעם ודעת, כדרכם של
בדברי “הקדמה וברכה” שזכיתי לקבל ממו”ר זצוק”ל, מיום א’ כ”ב בטבת ה’תשנ”ו, אשר נכתבו לכבוד הוצאת ספר התהילים שבמהדורתנו, מארי העיר (שם באות ג’) והקדים
בעניינם וערכם של ה”תיגאן”, ראה מ”ש מארי בהקדמתו הידועה לביאורו הגדול “מסורת מדויקת” (הזכרנו בחוברת “נפש – עץ יוסף”, ובחלק הראשון ממאמרנו “טוב טעם ודעת”
“שר התורה”, “צדקת הצדיק”, “פה קדוש”, כך מתאר מו”ר הגאון יוסף צובירי זצוק”ל את גאון רבני תימן המפורסם, הוא כמוהר”ר יחיא בן כה”ר יוסף צאלח
פה ניתן להקדיש.
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?
