פרקי התהילים

תהילים – פרק קז בפרק תהילים זה נאמר על ארבעה שיצאו מצרה לרווחה, צריכים להודות ל- ה’ כי בעונש חטאם היו בצרה ובחסד אלוקים נצלו,

תהילים – פרק קח בפרק תהילים זה נאמר על קיבוץ הגלויות, בעת שישובו ישראל לארצם הקדושה לימות המשיח במהרה בימנו אמן. (א) שִׁיר מִזְמוֹר לְדָוִד.

תהילים – פרק קט פרק תהילים זה חברו דוד בברחו מפני שאול ובאותו פעם היה לו הרבה שונאים שהיו מדברים רק רע עליו והיו מראין

תהילים – פרק קי בפרק תהילים זה יסופר איך ששאלו לאליעזר עבד אברהם ויספר איך הרג אברהם מלכים גדולים וחיילתם עיין בפנים ותמצא שכל המזמור

תהילים – פרק קיא פרק תהילים זה נאמר בא”ב ובכל פסוק שתי אותיות ובשני הפסוקים האחרונים שלוש אותיות בפסוק. והמזמור קצר ונכבד ידבר במעשה הקב”ה

תהילים – פרק קיב בפרק תהילים זה גם נאמר בא”ב בכל פס’ שתי אותיות ובשני אחרונים שלוש ומספר על מידות טובות שיבור לו אדם ואיך

תהילים – פרק קיג בפרק תהילים זה יסופר נפלאות מיציאת מצרים. (א) הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יְהוָה הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהוָה. (ב) יְהִי שֵׁם יְהוָה

תהילים – פרק קיד בפרק תהילים זה מבואר מפני מה זכה יהודה למלכות. (א) בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז. (ב) הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ

תהילים – פרק קטו בפרק תהילים זה תפילה על אריכות הגלות. (א) לֹא לָנוּ יְהוָה לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ.

תהילים – פרק קטז בפרק תהילים זה שבחים גדולים להקב”ה. ואיך דוד אמר בדין הוא לאהוב אותו על כל הטובה שעשה לו כמה ניסים ואינו

תהילים – פרק קיז פרק תהילים זה מורכב משני פסוקים, רמז על ימות המשיח וישראל בתפארתם ולכן הללויה כולם כי אז כולם יקראו בשם ה’.

תהילים – פרק קיח בפרק תהילים זה יסופר גודל הביטחון שהיה לדוד והרבה תפילות להשי”ת שיקיים לנו מה שהבטיח אותנו (א) הוֹדוּ לַיהוָה כִּי טוֹב

תהילים – פרק קיט פרק תהילים זה נכבד מאד, וחברו דוד על שמונה א”ב, וכל אות ח’ פסוקים. ובכל פסוק יש בו דרך או תורה

תהילים – פרק קכ בפרק תהילים זה ויכוח על אותם המדברים לשון הרע ואיך לשון הרע הורגת אף במקום רחוק יותר מכלי זין. (א) שִׁיר

תהילים – פרק קכא בפרק תהילים זה איך יש מעלה בג”ע התחתון ומשם עולה לג”ע העליון ואיך הקב”ה משגיח עלינו. (א) שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי

תהילים – פרק קכב בפרק תהילים זה מספר המשורר משבח לירושלים והניסים שנעשו בירושלים. (א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ. (ב)

תהילים – פרק קכג בפרק תהילים זה המשורר מקונן על זמן ארוך ורב שעברו כבר בגלות בין העכו”ם. (א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי

תהילים – פרק קכד בפרק תהילים זה המשורר מקונן על הישמעאלים אשר מרוב תאווה רוצים לבלענו חיים, ונותן הודאה להקב”ה שלא נתננו בידיהם. (א) שִׁיר

תהילים – פרק קכה בפרק תהילים זה יוסיף לבאר השגחתו ית’ עלינו בגלות המר וכי עוד יבואו ימים אשר בם ירחמנו ויאסוף פזורינו ולא נמוט

תהילים – פרק קכו בפרק תהילים זה ידבר על העתיד ומדמה הגלות כמו אדם שזורע בארץ יבשה בוכה ומתחנן להקב”ה שימטיר עליה שלא יפסיד הזרע

תהילים – פרק קכז בפרק תהילים זה מבואר איך דוד המלך מוכיח בני דורו ובראשון שלמה בנו שיהיו כל מעשיו לשם שמיים ומגנה אנשי סוחרים

תהילים – פרק קכח בפרק תהילים זה מבואר כמה מעלות לאדם או נהנה מיגיע כפיו ואינו נהנה מאחרים אף שרוצים ליתן לו במתנה מכ”ש גזילה

תהילים פרק קכט בפרק תהילים זה המשורר מקונן על הצרות. (א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל. (ב) רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי גַּם לֹא

תהילים – פרק קל בפרק תהילים זה תפילה על אריכת הגלות. (א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה. (ב) אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל

תהילים – פרק קלא בפרק תהילים זה יסופר שפלות דוד ואיך לא גבה לבו כל ימיו ולא עשה לו גדולות ותענוגי בני אדם. (א) שִׁיר

תהילים – פרק קלב בפרק תהילים זה השיר חברו דוד כשהיה דבר בעולם והיה הוא וזקני ישראל מתכסים בשקים והמשכן היה רחוק מהם לכך היה

תהילים – פרק קלג בפרק תהילים זה יכוין על מלך המשיח וכל כהן אשר יהיה בימיו, מה טוב ומה נעים יהיה שבתם יחד. (א) שִׁיר

תהילים – פרק קלד בפרק תהילים זה המשורר מעורר לב החכמים והחסידים שיעמדו ממטתם בלילה לבית ה’. (א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרֲכוּ אֶת יְהוָה כָּל

תהילים – פרק קלה (א) הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהוָה הַלְלוּ עַבְדֵי יְהוָה. (ב) שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְהוָה בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ. (ג) הַלְלוּ יָהּ כִּי

תהילים – פרק קלו בפרק תהילים זה יש כ”ו פסוקים נגד שישה ועשרים דורות שהיה מבריאת העולם עד שישראל קבלו את התורה. (א) הוֹדוּ לַיהוָה