פרשת וזאת הברכה – תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר
בספר ה”חינוך “: “שהיה מחסדי הא-ל על בריותיו לקבוע להן יום אחד בשנה לכפרה על החטאים עם התשובה שישובו שאילו יתקבצו עוונות הבריות שנה, תתמלא
תפריט
בספר ה”חינוך “: “שהיה מחסדי הא-ל על בריותיו לקבוע להן יום אחד בשנה לכפרה על החטאים עם התשובה שישובו שאילו יתקבצו עוונות הבריות שנה, תתמלא
“כי קרוב אליך הדבר מאוד ובלבבך לעשותו” שאלו לחוכמה חוטא מה עונשו? אמרה: “חטאים תרדוף רעה”. שאלו לנבואה חוטא מה עונשו? אמרה: הנפש החוטאת תמות.
“ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל” (לא, יט ) “כתבו לכם”
” כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר ונתת ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו: ואמרת לפני ה’ אלוקיך ביערתי
מדוע יש צורך לצוות “ובחרת בחיים”? “ובחרת בחיים!” – צו אלוקי זה טומן בחובו את תמצית העבודה כל איש בישראל. חיי התורה, הכוללים את קיום
מה המרכיב העיקרי בעשיית שינוי בכל פרט בחיים? מה גורם לנו שלא להצליח לעשות את השינוי? ומה משנה את המשוואה? איך זה קשור לגנבים בכלא?
הרב יצחק מאלצן זצ”ל מביא את הפסוק “אור זרוע לצדיק, ולישרי לב שמחה”, ומבארו כך: ישנו הבדל בין הצדיק לבין הישר, בעוד שהצדיק מקיים את
” לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אוכל נשך כל דבר אשר ישך. לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך ה’ אלוקיך בכל משלח ידך
שיעור חזק על אור החיים שבפרשה. מדוע מגיעים לאדם ייסורים דע את האויב הפנימי שלך. מלחמת היצר מזווית אחרת. כי יקח איש אשה ושנאה …
ההכרה שהכל נעשה על פי רצונו יתברך “לא תירא מהם כי ה’ אלוקיך עמך המעלך מארץ מצרים” חובת המאמין השלם, אומר הגר”י לוינשטיין זצ”ל, להאמין
מה הקשר בין הילד שקיבל סידור. ובין הבחור שמצא עשרים אלף שקלים? ומה קרה עם השר שהמלך לא היה מוכן בשום אופן להשאיר בחיים? שיעור
” על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל”(יז, יא) “לא תסור” –
” כי ירחיב ה’ אלוקיך את גבולך כאשר דיבר לך ואמרתה אוכלה בשר בכל אוות נפשך תאכל בשר”(יב, כ) “ואמרתה אוכלה בשר ” – “רבי
“המלך בשדה” ישנו בליקוטי תורה פרשת ראה, מאמר מאוד חשוב. לקראת חודש אלול. שבו מקור הסיפור “המלך בשדה” מוקלטת האות הראשונה מהמאמר (ויתווספו גם האותיות
” ועתה ישראל מה ה’ אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה’ אלוקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה’ אלוקיך בכל לבבך
התבוננות בנפלאות הבריאה – מביאה לאהבת ה’ וליראתו “ועתה ישראל מה ה’ אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה ולאהבה אותו”. “והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו,
“היום לעשותם ומחר לקבל שכרם” “ושמרת את המצווה ואת החוקים ואת המשפטים אשר אנוכי מצווך היום לעשותם”. “היום לעשותם – ולא למחר לעשותם. היום לעשותם,
“שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד ” (ו, ד) “ה’ אחד” – היא הצווי שצוונו באמונת היחוד והוא שנאמין כי פועל המציאות וסבתו הראשונה אחד
איך מתמודדים עם התנגדות ואיך מגיבים לאחר ניצחון והצלחה שהייתה כנגד האחר. האם הקרוב קרוב להשם הוא הגדול או הקטן? ומדוע ככל שניתן שטח לישמעאלים
מורנו ורבנו הגר”א לופיאן זצ”ל, בחוזרו הביתה בלילה עם תלמידיו היה נעצר, נושא עיניו למרום ומתבונן בכוכבים ואומר: “שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה,
9 שלבים שלימד משה רבינו שמשנים את החיים! אור החיים הקדוש מלמד אותנו איך משה רבינו הכניס בפסוק אחד את כל כללי עבודת השם, ובכלל
התפילה הפותחת אצלנו את יום הכיפורים, מיד אחרי תפילת ‘כל נדרי’ לפני שקיעת החמה היא ההכרזה המשולשת:
“על דעת המקום ועל דעת הקהל בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירים להתפלל עם העבריינים”.
פרשת האזינו חלה השנה בזמן גבוה ביותר, מלבד היותה נקראת בשבת – שהשבת עצמה קדושה היא. הרי זו גם שבת תשובה. פרשת האזינו היא גם אחת מהשירות שהיו אומרים במקדש במוסף של יום השבת. כיוון שפרשה זו מרוממת עד מאוד. ונקראת גם “תושבחתא” על שם השבח של גילוי חסדו של השם עלינו.
את הפגם של “בנים לא אמון בם” ואת הדרך כיצד לתקנו ממחיש ומורה לנו ה”חפץ חיים” באחד ממשליו הנפלאים.
במה שונה עם ישראל מכל העמים? מה הקשר בין השפה העברית לפרסי נובל? איזה דבר חסר תקדים עשה עם ישראל כבר שלוש פעמים?
“כי שם ה’ אקרא הבו גודל לאלוקינו ” (לב, ג ) “הבו גודל” , שלושה שאכלו כאחד חייבין לזמן, מנא הני מילי, אמר רבי אבהו, דאמר קרא “כי שם ה’ אקרא הבו גודל לאלוקינו” (ברכות מ”ה ע”א) .
“הנסתרות והנגלות”
פרשת השבוע פותחת בכריתת הברית בין הקב”ה לבין עם ישראל, פסוק יד’ מדגיש כי הברית היא לא רק לאלה כביכול החותמים על הברית קרי אלה שנמצאים פיזית במאורע אל עם כל עם ישראל לאורך כל הדורות, “וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם אָֽנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וְאֶת הָֽאָלָ֖ה הַזֹּֽאת” והפסוק החותם את ההכרזה על כריתת הברית בין ה’ ובין עם ישראל בראש פרשתנו אומר: ” הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֙ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃ ” (דברים כט, כח).
“כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו”.
אין לך דואג לטובתו של האדם יותר מהחכמה, הנבואה והתורה.
בפרשתנו כתוב “וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא וגו'” וכבר תמהו המפרשים מדוע משתמשים פה בשם העצם “אנכי” שהרי עניין הסתרה היא לכאורה ההיפך מהשם הקדוש “אנכי” שמורה על שם עצמותו של הקב”ה. וגם מה שכתוב ביום ההוא, הרי יום מורה על גילוי, ועד לגילוי כל כך נעלה שיכול להעיר אפילו את ה”הוא” שמורה על הסתר והעלם. ולכן לא מובן איך הסתרה שייכת לגילוי כל גדול שכזה.?
