מרים שלי

“כך דרכה של תורה, פת במלח ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה. ובתורה אתה עמל. אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך

“ויאמר עשיו הנה אנוכי הולך למות ולמה זה לי בכורה”. “לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנאמר ‘רגזו ואל תחטאו’. נצחו מוטב, ואם

“גר ותושב אנוכי עמכם”. המגיד מדובנא תמה על משמעות המושג “גר ותושב ” הנזכר בפרשתנו, שהרי אם גר הוא, אינו תושב, ואם תושב אינו גר?

” ויהי אחר הדברים האלה והאלוקים נסה את אברהם”. מקשים העולם על השוני ביחסה של התורה אל הניסיון הראשון לעומת הניסיון האחרון – הוא לפלא

אף בעבודת ה’ כלל גדול בעבודת האדם, אומר הגרי”ל חסמן זצ”ל בספרו, שלא ישכח אף לרגע תכלית חייו ולעולם תהיה מטרתו לנגד עיניו בכל עת.

“כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ…”. בגמרא סנהדרין מבואר שבדורו של נוח השחיתו את דרכם לא רק בני האדם, אלא אף הבהמות שינו

לקראת שבת לכו ונלכה “ויברך אלוקים את השביעי ויקדש אותו” “כמה נואלו אותם אותם קטני אמונה המאחרים לקבל את השבת וממהרים לצאת ממנה”. אמר מרן

לקראת שבת לכו ונלכה – חג הסוכות הסוכה מסמלת את היות העולם הזה עראי ולא קבוע אחד השלבים המסוכנים ביותר בטיסת החלל, היא החזרה לתוך

בספר ה”חינוך “: “שהיה מחסדי הא-ל על בריותיו לקבוע להן יום אחד בשנה לכפרה על החטאים עם התשובה שישובו שאילו יתקבצו עוונות הבריות שנה, תתמלא

“כי קרוב אליך הדבר מאוד ובלבבך לעשותו” שאלו לחוכמה חוטא מה עונשו? אמרה: “חטאים תרדוף רעה”. שאלו לנבואה חוטא מה עונשו? אמרה: הנפש החוטאת תמות.

מדוע יש צורך לצוות “ובחרת בחיים”? “ובחרת בחיים!” – צו אלוקי זה טומן בחובו את תמצית העבודה כל איש בישראל. חיי התורה, הכוללים את קיום

הרב יצחק מאלצן זצ”ל מביא את הפסוק “אור זרוע לצדיק, ולישרי לב שמחה”, ומבארו כך: ישנו הבדל בין הצדיק לבין הישר, בעוד שהצדיק מקיים את

ההכרה שהכל נעשה על פי רצונו יתברך “לא תירא מהם כי ה’ אלוקיך עמך המעלך מארץ מצרים” חובת המאמין השלם, אומר הגר”י לוינשטיין זצ”ל, להאמין

התבוננות בנפלאות הבריאה – מביאה לאהבת ה’ וליראתו “ועתה ישראל מה ה’ אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה ולאהבה אותו”. “והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו,

“היום לעשותם ומחר לקבל שכרם” “ושמרת את המצווה ואת החוקים ואת המשפטים אשר אנוכי מצווך היום לעשותם”. “היום לעשותם – ולא למחר לעשותם. היום לעשותם,

מורנו ורבנו הגר”א לופיאן זצ”ל, בחוזרו הביתה בלילה עם תלמידיו היה נעצר, נושא עיניו למרום ומתבונן בכוכבים ואומר: “שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה,

אולם השמחות היה הומה מבני אדם, הכל שמחים ומתרגשים. לא בכל יום משתלבת המצווה לשמח חתן וכלה עם מצוות “לב אלמנה ארנין”. האלמנה אשר גידלה

לכל אדם תפקיד בבריאה “אין לך אדם שאין לו שעה”. בתחילת פרשת פנחס נאמר: ‘פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני

קורות ימי עולם מספרים על קיומם של שני בתי אולפנא עתיקים ביותר. שניהם מעמידים תלמידים מזה דורות רבים. בין שני בתי מדרש אלה קיימת תחרות

“על כן יאמרו המושלים – אלה המושלים ביצרם. “בואו בחשבון” – בואו ונחשוב חשבונו של עולם וכו”. עצה זו של “בואו ונחשוב חשבונו של עולם”

כל אדם גדוש במאוויים. הוא חפץ ונכסף אליהם, אלא שהמציאות בחיי היום יום מרבה לטפוח על פניו. החיים מעמידים את האדם בפני ניסיונות שונים, ומתוך

סיסמת בני עלייה – עלה נעלה כי יכול נוכל לה “אין לי כח”, “איני מסוגל”, ביטויים אלה ואחרים נשמעים בכל תקופה, בכל מקום ובכל עניין.

“והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה”. בספרים הקדושים מבואר, אומר מרן הגר”י קנייבסקי, שכל הספיקות והבלבולים בענייני אמונה אינם נמצאים, אלא

הבחירה בין עשיית רצון השם לבין סיפוק מאוויי הגוף. הנה אנו ניצבים ולפנינו שני מחנות. יש האומרים נעשה ונשמע, המקיימים את דברי התנא “בטל רצונך

תורת חסד “הלא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערותיי”. יש המכנים את המגילה בתואר: “שיר השירים

העמל – יסוד לתקווה לכל יחיד במשלי (פרק ב) נאמר: “אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה’ ודעת אלוקים תמצא”. כותב בעל ה”חפץ

שיר הלל לשבחה של תורה. ” מה ענין שמיטה אצל הר סיני?” מקשה רש”י בתחילת פרשת בהר. האם יש קשר בין שמיטה למעמד הר סיני

“ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל”.
“את ה’ אלוקיך תירא ותעבוד ותן כבוד לשמו, ושמור מחללו.

הקשר בין האבל על תלמידי רבי עקיבא לימי הכנה לקבלת התורה מה גדול הוא הכאב? מה מאוד קשה הגזירה? שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו

ביטויי הערגה ליום מתן תורה, מתחדשים עלינו בספירת העומר בכל שנה ושנה. ולכן ימים אלו צריכים לשמש עבורנו, זמן של העמקת ההכרה בגודל מעלת התורה