מרים שלי

בספר “האיש על החומה” מסופר על התפרצות של קבוצת בריונים לביתו של הגרי”ח זונפלד זצ”ל, שאיימה לרוצחו נפש. בתחילה הגיב הרב בשלוות נפש ובקור רוח

“ויזכור אלוקים את רחל ויפתח את רחמה” קפצה רחל אמנו לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה: “ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה

“ויאמר ה’ אלוקי אדוני אברהם הקרה לפני היום” הסבא מנובהרדוק זצ”ל מקשה כמה קושיות בעניין התנהגותו ודבריו של אליעזר עבד אברהם. א. מדוע היה צריך

אין אומה בעולם בהיותה מאוחדת, כמו עם ישראל. יהודי, כל יהודי בכל מצב, בכל מקום, הוא לא פריט בודד, הוא לא אדם לבדו, הוא לא

“ומצאוהו רעות רבות וצרות, ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה” יש לדקדק, אומר הגר”אמ שך שליט”א, מדוע מתחיל הפסוק

רבים שואלים מדוע רחוקים אנו כל כך מאימת הדין, במה נשתנינו מן המלאכים שעליהם נאמר: “והמלאכים ייחפזון וחיל ורעדה יאחזון”?. משיב על כך הג”ר אורי

בספר “שערי ארמון”- משלים לימים הנוראים, מסופר הסיפור הבא, מעשה שהיה רב נודע, אחד מגדולי הדור, חיפש חתן מופלג לבתו היחידה. הוא נסע לישיבה הגדולה

ראש השנה הוא התחדשות מלכותו יתברך בעולם. ביום זה אנו מוצאים את עצמנו בעולם מחודש, ואנו מכתירים בו את הבורא למלך. כיצד נתכונן להכתרה זו?

כותב רש”י הקדוש, התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות. ובמדרש כתוב: “כשאתה מתנהג בתמימות חלקך

כאשר אנו רוצים לפלס דרך לעצמנו ולקבל שייכות ללימוד המוסר, עלינו להשריש בנו בראשית הכל את הידיעה שהתורה היא היופי והאושר שבחיים. אושר זה הינו

אחת הדרכים לפנות את הלב ולטהרו מהאנוכיות, היא ההרגל להיטיב עם הזולת ככל שנרבה לוותר מרכושנו, מזמננו ומכוחותינו לטובת אחרים, כך ילך לבנו וייטהר מן

“ידע שור קונהו וגו’ ישראל לא ידע, עמי לא התבונן” (מן ההפטרה). שור הוא בעל חיים שאין בו דעת. אף על פי כן מכיר הוא

“נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך” חומרת מעשה המדיינים, אומר הרב הגר”מ רובמן זצ”ל בספרו “זכרון מאיר”, היא שבניגוד למואבים שנכנסו

זכות אבות -מעלה או מגרעת? כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו אני מסתכל בראשיתם ובתחילת שורשיהם, ואני רואה אותם מיוסדים וחסדים כצורים וגבעות הלל על

מצוות ועבירות בשיקולים של רווח והפסד – “על כן יאמרו המשלים באו חשבון וגו’” חשבונם של המושלים ביצרם הוא, לדעת בעל ה”חפץ חיים” זצ”ל בקונטרס

יסוד גדול בעבודת האדם: על האדם לנקוט בשני הפכים – לעיתים עליו להתבונן באחרית, ולעיתים עליו לחיות דווקא את ההווה כאילו העתיד אינו קיים. התעלמות

חטא לשון הרע גורר אחריו פגם באמונה וביראת שמים “ותדבר מרים ואהרון במשה על האישה הכושית אשר לקח” “ומה מרים שלא נתכוונה לגנותו, כך נענשה,

“ואיש מאת קדשיו לא יהיו איש אשר מיתן לכהן לו יהיה” רמז יש כאן, אומר ה”חפץ חיים”, לעיקר גדול וחשוב שצריך כל אדם לזכור כל

אדם הפונה אל ידידו הנאמן בבקשת עזרה, נענה בחיוב, כל עוד אין הבקשה חורגת מגדר יכולתו של הידיד. רק מלאכי מעלה יכולים לקבל על עצמם

שונה היא שבת קודש מכל שאר המצוות, אומר הגר”ש וולבה, בכך שהיא אינה מצווה גרידא שנתן לנו הקדוש ברוך הוא אלא מתנה. חז”ל אומרים: “אמר

שנינו במשנה: “עקיבא בן מהלללאל העיד ארבעה דברים. אמרו לו: חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר, ונעשה אב בית דין לישראל. אמר להן: מוטב לי

“וידום אהרון” – “קיבל שכר על שתיקתו. הגר”י ניימן זצ”ל אומר: קבלת הדין באהבה במקרה של אבון, רחמנא ליצלן, דורשת התעלות לדרגה גבוהה של יראת

אילו היתה מטרת עשר המכות וכל האותות שנעשו במצרים, רק כדי להוציא את בני ישראל משם, לא היה צריך להרבות בהם כל כך. להשגת מטרה

כל אדם הוא שופט. בכל שעה מימי חיינו יושב כל אחד מאתנו על כס המשפט, ומחובתנו לשפוט בצדק את עמיתנו. במה הדברים אמורים? בצו התורה

כוח אחד מקנן בכל אדם – העמוק שבכוחות. וכוח כביר הוא. למעשים הוא מביא, וגם את הדרך הוא מאיר, כי גם סיעתא דשמיא הוא מעורר:

ייחודו של אור הגילוי של פורים כאשר שרויים אנו כבר בעיצומה של שמחת התרת הספיקות, מבקשת נפשנו לדעת ולהבין ביתר עמקות את ייחודו של אור

“ריח ניחוח אשה לה’ הוא”. ריח ניחוח – נחת רוח לפני שמאמרתי ונעשה רצוני” (רש”י). בספרו “זכרון מאיר” כתב הגר”מ רובמן זצ”ל שעל פי דברי

“דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה” “מי שנאמר בו ‘לה’ הארץ ומלואה’, ‘אשר לו הים והוא עשהו’ ואמר ‘הן לה’ אלוקיך השמים וגו’, הוא

בדרך כלל רגילים אנו לפרש ששקר הינו דבר שאינו נכון. הגרי”ל חסמן זצ”ל מעיר תשומת לבנו בעניין זה לדברי הגמ’ בשבועות – הורו חז”ל לכל