פרשת קדושים – האבל על תלמידי רבי עקיבא וימי הכנה לקבלת התורה
הקשר בין האבל על תלמידי רבי עקיבא לימי הכנה לקבלת התורה מה גדול הוא הכאב? מה מאוד קשה הגזירה? שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו
תפריט
הקשר בין האבל על תלמידי רבי עקיבא לימי הכנה לקבלת התורה מה גדול הוא הכאב? מה מאוד קשה הגזירה? שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו
ביטויי הערגה ליום מתן תורה, מתחדשים עלינו בספירת העומר בכל שנה ושנה. ולכן ימים אלו צריכים לשמש עבורנו, זמן של העמקת ההכרה בגודל מעלת התורה
במסכת ערכין ובמקומות נוספים האריכו חז”ל את הדיבור בגנות עוון לשון הרע, ובגודל העונש הצפוי לחוטא בחטא זה. מדבריהם מובן שלעוון זה מיוחסת חומרה יתירה
במזמור ע”ח בתהילים, הנאמר בשיר של יום בא’ דחול המועד פסח, מוצאים אנו במפורש שתכלית סיפור ניסי מצרים היא חיזוק הביטחון בה’ יתברך ובשמירת מצוותיו.
בדרך כלל רגילים להודות רק על הנס שנעשה עמהם ועל היחלצותם מן הצרה. אבל האמת צריכים הם להודות לא רק ההצלה אלא גם על היותם בצרה
מה גדול הוא יום הפורים, שבו מתכנסים “בכל דור ודור, משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר”. והשמחה מרקיעה שחקים, כי יושבים אנו במשתה של מלכו
בציווי על שמירת השבת “אך את שבתותי תשמרו” נקטה התורה לשון הכוללת שבתות הרבה. תמה על כך בעל ה”חפץ חיים ” מה פשר הדבר ?
הגר”ש וולבה שליט”א בספרו “עלי שור” אומר כוח אחד מקנן בכל אדם – העמוק שבכוחות. וכוח כביר הוא. למעשים הוא מביא, וגם את הדרך הוא
אמירת הברכה על כל דבר מאכל או משקה היא פעולה שגרתית שאנו עושים עשרות פעמים מדי יום. הבה נתבונן בגודל השעה של אמירת הברכה, הבה
הסגולה של “אין עוד מלבדו” אינה עוד קמע אלא היא מהות חיינו ותכליתם. שנאמר: “וידעת היום והשבת אל לבבך, כי האלוקים, בשמים ממעל, ועל הארץ
דוד המלך ע”ה אומר: “ואני תפילה”, וכן כתב רבנו יונה ב”שערי תשובה”: “אני איש תפילה”. הגדרה זו מעידה על קשר מיוחד שבין האדם לבין התפילה.
“וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לבו וגו’”. כאשר נתבונן בכל פרשת עשר המכות נראה שבשעה שהמכות באו אל פרעה הוא
מצות הביטחון הנגזרת מתוך מצות האמונה, מחייבת את האדם לבטוח ולהאמין שכל מה שנעשה עמו הוא בוודאי לטובה. יש מקרים שבהם צרה פוקדת את האדם,
“וירא מנוחה כי טוב וגו’ ויט שכמו לסבול”. כל בר בי רב יודע כי דרך קניינה של התורה היא במנוחת הנפש בלי שום מפריעים. מן
“ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו” בספר “אור יהל” מובא משל המלמד אותנו כיצד יש להתבונן בפרשיות התורה. והמשל הוא לשני אנשים המבקרים
“ויהי מקץ שנתיים ימים” “אשרי הגבר אשר שם בה’ מבטחו (תהילים מ’) זהו יוסף. ולא פנה אל רהבים – ע”י שאמר לשר המשקים וזכרתני והזכרתני
“ויאמר צדקה ממני” “יהודה אתה יודוך אחיך”, מקרא זה לא אלא אמרו כנגד צדיקים שכובשין את יצרם ומודים במעשיהם, שכל המודה במעשיו זוכה לחיי העוה”ב”
“וישלח יעקוב מלאכים” בהתנהגותו של עשיו, אנו מוצאים סתירה. מצד אחד הוא אינו מתפעל כלל מן המלאכים משנשלחו אליו על ידי יעקוב, כמו שנאמר: “וישובו
“ויצא יעקב מבאר שבע וגו” “אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי” אמר (יעקב), אליעזר כשהלך ליקח לרבקה מה כתיב “ויקח העבד עשרה גמלים”, ואני
“ויאמר עשיו אל אביו הברכה אחת היא לך אבי וגו” בברכת יצחק ליעקב ולעשיו יש לעמוד על כמה תמיהות: א) מה ראתה רבקה להבטיח ליעקב
“ויאמר ה’ אדוני אברהם הקרה נא לפני היום” הסבא מנובהרדוק זצ”ל הקשה בספר “מדרגות האדם” כמה קושיות בעניין התנהגותו ודבריו של אליעזר עבד אברהם. א.
“ויהי אחד הדברים האלה והאלוקים נסה את אברהם”. מקשים העולם על השוני ביחסה של התורה אל הניסיון הראשון לעומת הניסיון האחרון – הוא לפלא בעיני
חכמינו זכרונם לברכה מדריכים אותנו בעצות שונות כדי לזכות בדין. אחת מן הדרכים שבאמצעותה נתן להינצל מן הדין היא להעביר על המידות. בגמרא מובא: “אמר
שכרה של ההתבטלות שאנו נדרשים מכוח דברי התנא: “בטל רצונך מפני רצונו”, מובטח בהמשך דברי המשנה: “כדי שיבטל רצון אחרים מפי רצונך”.
את הפגם של “בנים לא אמון בם” ואת הדרך כיצד לתקנו ממחיש ומורה לנו ה”חפץ חיים” באחד ממשליו הנפלאים.
יודעים אנו כי בראש השנה ישנם שני ענינים: האחד – ביום זה הקדוש ברוך הוא דן את בריותיו וכל באי העולם עוברים לפני כבני מרון. והשני – מוטלת עלינו החובה להמליך את הקדוש ברוך הוא על העולם – “מלוך על כל העולם כולו בכבודך”.
“כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו”.
אין לך דואג לטובתו של האדם יותר מהחכמה, הנבואה והתורה.
“והיה לא תשמע בקול ה’ אלוקיך” וגו’.
בכוח שמיעת התוכחה להביא את האדם להתעוררות גדולה, אומר הגר”ר לוינשטיין זצ”ל.
“זכור את אשר עשה ה’ אלוקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים”.
“נצטווינו לזכור בפה ולהשיב אל ליבנו מה שעשה ה’ יתעלה למרים כשדברה באחיה
“לא תירא מהם כי ה’ אלוקיך עמך המעלך מארץ מצרים”.
חובת המאמין השלם אומר הגר”י לוינשטיין זצ”ל להאמין שאין נבצר מהקדוש ברוך הוא לעשותו! האדם חייב לדעת ולהכיר שאין בטבע ובבריאה שום חוק עצמאי ,אלא הגל נעשה על פי רצונו יתברך.
