ברכת על המחיה

בהנחה שיש בדייסה גרגירי דגן מדובקים.

בהנחה שהקווקר נאכל בדייסה וגרגריו מדובקים זה לזה.   שאם נשאר שלם כדוגמת שלווה ברכתו אדמה.

בהנחה שוודאי יש בה איזה מאפה מחמשת המינים העשוי לאכילה.  שאם לא כן יש לה דין מיוחד וצריך לשאול על דינה.   על מנת לברך

מדובר בבצק שעשוי מחמשת מיני דגן ומעורב  בהרבה חומרי טעם כנגד המים על כן רוב הפוסקים נוהגים להקל לברך בזה מזונות,   אומנם לדעת הפוסקים

מאחר ומדובר בבצק שמעורב היום בהרבה חומרי טעם כנגד המים על כן רוב הפוסקים נוהגים להקל לברך בזה מזונות,  ואף שהמילוי אינו דווקא לתענוג,  אומנם לדעת

כדי לברך ברכה אחרונה יש לאכול כזית מהבצק עצמו, שאם לא כן הברכה האחרונה תהיה שהכל.

הכוונה לאטריות שעיקרן הוא מקמח.  (ולא ביצים וכדומה)