איני יכול להתפלל במניין

בשולחן ערוך כתב וזה לשונו : “ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הצבור ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לבית הכנסת יכוין להתפלל בשעה שהצבור מתפללים (והוא הדין בני אדם הדרים בישובים ואין להם מנין מכל מקום יתפללו שחרית וערבית בזמן שהצבור מתפללים. סמ”ג).

וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הצבור והוא מתפלל ביחיד אף על פי כן יתפלל בבית הכנסת”:

וכן כתב : “לא יתפלל במקום פרוץ כמו בשדה מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר: ולא בחורבה מפני חשד ומפני המפולת ומפני המזיקים:”



.   ולגבי התפילה במניין, כתב השו”ע :

“מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס בו להתפלל נקרא שכן רע וגורם גלות לו ולבניו:” וכן כתב : “ישכים אדם לבית הכנסת כדי שימנה עם היו”ד הראשונים:”

ועיין עוד בשו”ע בסימן צ מכל זה. 

(מקורות שוע אור”ח סימן צ)