באכילת לחם מחוייבים לשבת בסוכה ולברך “לישב בסוכה”.
באכילת מזונות שאוכלים יותר מכביצה (כגודל של שני קופסות גפרורים לערך) מחוייבים לישב בסוכה. אך לעניין הברכה ישנה מחלוקת – לדעת הפוסקים הספרדים יש לברך רק בקביעת סעודה על מזונות. היינו מעל 216 גרם (כ8 קופסאות גפרורים לערך), ולדעת הגרע”י כבר משיעור של 162 גרם, ואז מברכים המוציא על מזונות אלו, וגם לישב בסוכה. ולדעת הפוסקים האשכנזים מברכים גם על אכילת מזונות בלא שיעור, ובלבד שיאכל כשיעור ביצה מזונות.
לגבי יין הדעות חלוקות אך מעיקר הדין מותר לשתות מחוץ לסוכה, כך גם לגבי מאכלים כמו בשר ודגים שבדרך כלל אוכלים בסעודה ראוי לאוכלם בסוכה אך מעיקר הדין מותר לאוכלם מחוץ לסוכה.
שאר המאכלים והמשקאות מותרים לאוכלם מחוץ לסוכה.
ומי שנוהג לא לשתות אפילו מים מחוץ לסוכה תבוא עליו הברכה.
(מקורות שו”ע אור”ח תרל”ט ונו”כ)
תוכן
ניתן להשתמש בחצי המקלדת בכדי לנווט בין כפתורי הרכיב